הסכם אברהם בין מדינת ישראל ומדינת לבנון

לבנון: מכלכלה מתרסקת לכלכלה משגשגת

מלחמת לבנון צריכה להסתיים במיגור חיזבאללה וכינון הסכם אברהם בין ישראל ולבנון ושילובה בגוש מדינות הסכמי אברהם

בישראל מבינים: אין נצחון צבאי ללא נצחון מדיני גם בגבול הצפון.

אין נצחון צבאי בגבול הצפון ללא חזרת המפונים וסוף עידן חיזבאללה בלבנון.

אין נצחון מדיני בגבול הצפון ללא הסכם אברהם עם לבנון ושילובה בהסכמי אברהם

להלן פירוט מתווה המוצע למימוש אתגר ויעד אסטרטגי זה:

דברי מבוא למתווה המוצע: מזרח תיכון בולט עם 2 גושי מדינות:

אחרי 7 באוקטובר, המזרח התיכון בולט עם 2 גושי מדינות ויישויות מדיניות:

גוש מדינות ראשון: מדינות הסכמי אברהם ומדינות החתומות על הסכמי שלום עם ישראל. גוש מדינות זה דוגל במזרח תיכון עם ישראל.

בגוש מדינות זה כלולות: איחוד האמירויות הערביות, בחריין, ממלכת ירדן, מצריים, מרוקו, האוטונומיה הכורדית בעירק. אף שאינן חתומות על הסכם אברהם עם ישראל, בגוש מדינות זה כלולות גם סעודיה ועומאן שנתנו ברכתן להסכמי אברהם.

גוש מדינות ויישויות ערביות שני: מדינות ויישויות מדיניות הדוגלות במזרח תיכון ללא ישראל.

בגוש מדינות זה כלולות: איראן, תורכיה, חמאס עזה, הרשות הפלסטינית, החותים בתימן, סוריה, חיזבאללה בלבנון, הרשימה המשותפת בישראל.

בראייה מזרח תיכונית אסטרטגית זו, האתגר והיעד הצבאי והמדיני של ישראל: מיגור שלטון חמאס בעזה ועיצוב עזה כאמירות במעמד של מדינה, החותמת על הסכם אברהם עם ישראל וחוברת לגוש מדינות הסכמי אברהם בהנהגת ארה"ב, סעודיה והאמירויות.

במסגרת ראייה אסטרטגית זו, בפני ישראל עומד אתגר צבאי ומדיני נוסף ואקוטי לבטחונה וקיומה: הכרעת חיזבאללה בלבנון שתאפשר שיבה של תושבי הצפון לבתיהם וחתימה על הסכם אברהם עם לבנון. זה אומר, גם הוצאת לבנון מגוש המדינות הקשורות לאירן.

הסכמי אברהם אלה יובילו גם לנורמליזציה מלאה ביחסי ישראל עם סעודיה ומדינות ערביות ומוסלמיות נוספות הקשורות לסעודיה וארה"ב.

הסכמי אברהם אלה יחזקו גם את הסכמי השלום עם ירדן ומצריים שהתרופפו על רקע מלחמת עזה.  

חתירה להסכם אברהם עם לבנון מחייבת את הכרעת חיזבאללה

אסור שחיזבאללה יצא מהעימות הבטחוני שהוא מחריף ומקדם כנגד ישראל ללא שספג מכה אנושה וקטלנית.

זה צורך אסטרטגי ישראלי קיומי. זה גם צורך מזרח תיכוני. זה גם אקוטי להשגת הכרעה בעימות הצפוי מול אירן.

זה אקוטי גם כדי לסלול דרך להסכם אברהם ישראלי - לבנוני ולקידום כלכלי של לבנון.

הסכם אברהם ישראלי - לבנוני זה אנטרס ישראלי ומזרח תיכוני.

ללא הכרעה צבאית של חיזבאללה ישראל תיוותר מאויימת גם אם היא תכריע את חמאס בעזה.

ייקבע, בראייה בטחונית אסטרטגית אירן מתכננת ומקדמת יכולות משולבות לשיגור מטחי טילים מלבנון ואירן למרחבי ישראל בעת ובעונה אחת.

זו סכנה קיומית מיידית המבעבעת לפתחה של ישראל.

נוסף לכך, יש צפי למטחי טילים גם מהחותים בתימן ומיליציות שיעיות פרו אירניות משטחי סוריה ועירק.

בראייה זו, אחרי מיטוט חמאס עזה ישראל מחוייבת למוטט את חיזבאללה בלבנון.

לשם כך ישראל תידרש למתקפת מנע עוצמתית בהיקפה ופגיעותיה.

 

לידע כללי, תמצית נתונים על מדינת לבנון:

שטח: מעל 10,000 קמ"ר

מספר תושבים: מעל 5.2 מיליון.

חלוקת לבנון למחוזות:

מחוז עכאר

מחוז צפון לבנון

מחוז בעלבכ אל הרמל

מחוז ביירות

מחוז הר הלבנון

מחוז אל בקאע

מחוז אל נבטייה

מחוז דרום לבנון

הכנסה ממוצעת לנפש: 15,000 דולר

היקף אבטלה: כ 20%

התפלגות אוכלוסיית לבנון: 54% מאוכלוסיית לבנון הם מוסלמים, מהם, 27% סוהים, 27% שיעים.

הדרוזים בלבנון מהווים 5.5% מהאוכלוסייה והם כלולים באוכלוסיה המוסלמית.

הנוצרים בלבנון מהווים 40% מהאוכלוסייה, מהם, 21% מרונים קתולים, 8% נוצרים יוונים אורטודוקסים, 5% נוצרים יוונים קתולים, ו 6% עדות נוצריות אחרות.

מיזמים כלכליים וחברתיים בולטים לשיקום ופיתוח לבנון

שכונות מגורים בולטות עם גורדי שחקים נוסח דובאי ואבו דאבי בערי לבנון. 

נמלי ים בינלאומיים בלבנון

שדות תעופה בינלאומיים

פיתוח וניצול משאבי הגז מול חופי לבנון

פיתוח ריוויירה שתכלול בתי מלון, חופי רחצה ומוקדי נופש אחרים לאורך חופי לבנון

הקמת בתי חולים,

הקמת אוניברסיטאות מחקר,

פיתוח בתי ספר מקצועיים ומרכזי הכשרה מקצועית לצעירים ומבוגרים.

הקמת מרכזים ליזמות עסקית, עידוד וסיוע לעסקים קטנים ובינוניים,

פיתוח שטחי חקלאות יבשתית וימית,

פיתוח ענף הדייג

הקמת מתקני התפלה,

פיתוח שדות וגגות סולאריים,

פיתוח אזורי תעשייה ומסחר,

פיתוח מכונים לטיהור מי שפכים ומפעלי מיחזור פסולת ואשפה

פיתוח אצטדיוני ספורט, מגרשי משחקים ושמורות טבע,

פיתוח מוזיאונים, מרכזי מבקרים ואתרי מורשת

מדינות מובילות בסיוע לשיקום לבנון: סעודיה ואיחוד האמירויות

חשוב להדגיש, ישראל תפעל לכך שמימון ויישום מתווה שיקום ופיתוח לבנון לפי דגם מדינות המפרץ, ייעשה בהובלת סעודיה ואיחוד האמירויות ובהשתתפות ארה"ב, צרפת, מצריים וישראל.

המתווה הישראלי המוצע לשיקום ובינוי מחדש של לבנון, אמור לחולל צמיחת מעמד ביניים וסקטור עסקי רחבי היקף בלבנון. סביר שמתוכם תצמח הנהגה לבנונית עם תפישת עולם וחזון כלכלי- חברתי לשדרוג רמת החיים ואיכות החיים של תושבי לבנון וטיפוח קשרי סחר הדוקים עם שכנותיה, סעודיה, מדינות המפרץ ועוד.

 

חלק שני של המתווה:

הסכם אברהם עם לבנון ושילובה בהסכמי אברהם

נוסח מפורט להסכם אברהם בין מדינת ישראל ומדינת לבנון

הערה: נוסח הסכם אברהם בין מדינת ישראל ומדינת לבנון לקוח במלואו מנוסח הסכם אברהם בין מדינת ישראל ואיחוד האמירויות הערביות. השוני הוא שבמקום מדינת איחוד האמירויות מצויין בהסכם אברהם זה, מדינת לבנון וישנן מספר התאמות לשוני זה.

להלן סעיפי החלק הראשון של ההסכם:

סעיף ראשון:  ההסכם הוא מדינת לבנון ומדינת ישראל ( בקיצור - שני הצדדים )

סעיף שני:  שני הצדדים שואפים לשקף למזרח התיכון ומדינותיו, חזון אזורי שמדגיש יציבות, שלום ושגשוג.

סעיף שלישי: הצדדים שואפים לקדם קשרי שלום, יחסים דיפלומטיים ידידותיים, שיתוף פעולה ונורמליזציה מלאה של קשרים ויחסים ביניהם ובין עמיהם.

סעיף רביעי: הצדדים מאמינים שיחסי ידידות ביניהם משרתים את האינטרסים של שלום מתמשך ויציב במזרח התיכון.

סעף חמישי: הצדדים סבורים שאת האתגרים העומדים בפניהם ניתן לקדם דרך שיתוף פעולה ולא בדרך של עימות.

סעיף שישי: הצדדים נחושים להבטיח שלום מתמשך, יציבות, בטחון ושגשוג לשתי המדינות ולפתח את המשקים הדינמיים והחדשניים שלהם.

סעיף שביעי: הצדדים מאשררים את מחוייבותם המשותפת לנירמול יחסים ולקדם יציבות דרך מעורבות דיפלומטית, שיתוף פעולה כלכלי הדוק והידוק תיאומים אחרים.

סעיף שמיני:  הצדדים מאשררים את אמונתם המשותפת שכינון שלום ונורמליזציה מלאה ביניהם תסייע למעבר של המזרח התיכון לצמיחה כלכלית, חדשנות טכנולוגית ולעיצוב קשרים הדוקים בין מדינות ועמי המזרח התיכון.

סעיף תשיעי: הצדדים מכירים בכך שערבים ויהודים הם צאצאים לאב קדום משותף - אברהם.

סעיף עשירי: מתוך הכרה בכך שיהודים וערבים הם צאצאים של אב קדום משותף - אברהם - הצדדים מניעים ודוחפים לצמיחת מציאות מזרח תיכונית בה מוסלמים, יהודים ונוצרים ואנשים מכל האמונות, הכתות והלאומים מחוייבים לרוח של דו - קיום, הבנה הדדית וכבוד הדדי.

סעיף אחד עשר: הצדדים מאזכרים את הסכמי השלום בין ישראל ומצריים ובין ישראל וממלכת ירדן. כמו כן, את הסכמי אברהם בין מדינת ישראל ומדינות איחוד האמירויות הערביות, מרוקו ובחריין.

סעיף שתים עשרה: הצדדים מחוייבים לפעול יחד לקידום פתרון שייעשה במו"מ לעימות הישראלי - פלסטיני. על פתרון זה לענות לצרכים הלגיטימיים והשאיפות של שני העמים וכך לקדם שלום מזרח תיכוני כולל, יציבות ושגשוג.

סעיף שלוש עשרה:  הצדדים מדגישים את אמונתם שנורמליזציה מלאה של היחסים בין מדינת ישראל ומדינת לבנון, זהו אנטרס של שני הצדדים. יחסי שלום ביניהם אמורים לתרום לקידום השלום במזרח התיכון ובעולם כולו.

סעיף ארבע עשר: הצדדים מבטאים הכרת תודה עמוקה לנשיא ארה"ב וארה"ב על תרומתם העמוקה להשגת הסכם הסטורי זה.

להלן סעיפי החלק השני של ההסכם

1. כינון שלום, יחסים דיפלומטיים ונורמליזציה מלאה בין מדינת ישראל ומדינת לבנון

מתוקף הסכם אברהם זה, קשרי שלום, יחסים דיפלומטיים ונורמליזציה מלאה של קשרים הדדיים, דו צדדיים, מעוגנים ומכוננים בזה בין מדינת לבנון ומדינת ישראל.

2. עקרונות כלליים

הצדדים מונחים ביחסים הנרקמים ומתהווים ביניהם, עלידי אמנת האו"ם ועקרונות החוק הבינלאומי. באופן מיוחד כל אחד מהצדדים, מכבד את ריבונות הצד האחר ואת הזכות של כל צד לחיות בשלום, בטחון, תוך פיתוח וטיפוח יחסי ידידות ושיתוף פעולה ביניהם ובין עמיהן. הצדדים מיישבים עימותים וחילוקי דיעות ביניהם בדרכי שלום.

3. כינון שגרירויות

לאחר החתימה על הסכם אברהם זה, הצדדים מחליפים ביניהם שגרירים תושבים שיובילו יחסים דיפלומטיים וקונסולריים בהתאם לכללים של החוק הבינלאומי.

4. שלום ויציבות

הצדדים מייחסים חשיבות עמוקה להבנה הדדית, שיתוף פעולה ותיאום ביניהם בתחומים של שלום ויציבות כמרכיב יסודי ביחסים ביניהם וכאמצעים לקדם תחומים אלה במזרח התיכון בכללותו.

הצדדים נוטלים על עצמם לנקוט בכל הצעדים הנחוצים למניעה ומיגור כל פעילות טירור ושנאה מהצד האחד כנגד הצד השני. כמו כן, הם מכחישים כל תמיכה בפעילויות טירור והסתה בחו"ל או מהטריטוריה שלהם.

הצדדים מכירים בעידן החדש לשלום ויחסי ידידות ביניהם שבמרכזם חתירה ליציבות לעמיהם והמרחב.

הצדדים נוטלים על עצמם לדון ולבחון עניינים אלה בקביעות ולגבש הסכמים מפורטים והסדרים להבטחת תיאום ושיתוף פעולה ביניהם.

5. שיתוף פעולה והסכמים בשורה של תחומים

כחלק בלתי נפרד ממחוייבות הצדדים לשלום, שגשוג, יחסים דיפלומטיים ידידותיים, שיתוף פעולה ונורמליזציה מלאה, הצדדים יפעלו לקידום שלום, יציבות ושגשוג במזרח התיכון ויעשו לגילוי הפוטנציאל הרב שיש במדינותיהם ולמרחב. למטרה זו הצדדים יגבשו ויקדמו הסכמים בתחומים בהם יש להם אנטרסים משותפים כמצויין בזה:

פיננסים והשקעות

תעופה אזרחית

וויזות ושרותים קונסולריים

חדשנות, מסחר, ויחסים כלכליים

רפואה ובריאות

מדע, טכנולוגיה, ושימושים לשלום בחלל החיצון

תיירות, תרבות וספורט

אנרגיה,

איכות הסביבה

חנוך

הסדרים ימיים

תקשורת ודואר

חקלאות ובטחון תזונתי

מיים

שיתוף פעולה משפטי

הערה:

פירוט של כל אחד מתחומים אלה בנספח כלכלי בהמשך המסמך כחלק בלתי נפרד ממנו.

6. הבנה הדדית ודו קיום

הצדדים נוטלים על עצמם לטפח ולעודד הבנה הדדית, כבוד, דו קיום ותרבות של שלום בין החברה הלבנונית והחברה הישראלית ברוחו של אב קדום משותף, אברהם, עידן השלום ויחסי הידידות המונחים בידי הסכם שלום זה. זה כולל גיבוש תוכניות לקשרים בין העמים, דיאלוג בין דתי, תרבות אקדמית, קשרי נוער, קשרי מדע, וקשרים הדדיים נוספים.

הם יגבשו ויעגנו את הקשרים הקונסולריים והוויזות וההסדרים בהסכמים כדי לעודד ולהניע תיירות וטיולים בטוחים לבני הלאומים שלהם לטריטוריה של הצד האחר.

7. לוחמה משותפת בטירור 

הצדדים יתמודדו יחד מול כל קיצוניות שמעודדת שנאה ופילוג, פעילות טירור והצדקת טירור כולל מניעת רדיקליזציה וגיוס לטירור, מאבק בהסתה ואפליה.

לצורך זה, הצדדים יפעלו לכינון פורום בכיר לשלום ודו קיום שיעסוק ויתמחה בקידום יעדים ואתגרים אלה.

8. אג'נדה אסטרטגית למזרח התיכון

מעבר להסכמי אברהם, הצדדים מוכנים להצטרף יחד עם ארה"ב לגיבוש וקידום אג'נדה אסטרטגית למזרח התיכון במטרה להרחיב את הדיפלומטיה האזורית, מסחר, יציבות ושיתוף פעולה.

הצדדים מחוייבים לפעול יחד עם ארה"ב ומדינות נוספות במטרה לקדם שלום, יציבות ושגשוג ביחסים ביניהם לטובת המזרח התיכון בכללותו.

זה כולל הבטחה והשגת בטחון אזורי, יציבות, חתירה להזדמנויות כלכליות אזוריות, עידוד תרבות של שלום בכל המרחב. בחינת סיוע הדדי ופיתוח תוכניות משותפות.

9. זכויות ומחוייבויות אחרות

ההסכם לא משפיע ולא מתפרש כהסכם שמשפיע על הזכויות והמחוייבויות של הצדדים לאמנת האו"ם.

10. כיבוד מחוייבויות

הצדדים נוטלים על עצמם לממש באמונה טובה את המחוייבויות הכלולות בהסכם זה.

הם נוטלים על עצמם לא להיכנס לכל מחוייבות או עימות הנוגדים סעיפי הסכם זה.

במידה של עימות בין המחוייבויות של הצדדים במסגרת ההסכם וכל מחוייבות אחרת, המחוייבויות של הסכם זה הם שמחייבים את הצדדים ומיושמים עלידם.

הצדדים נוטלים על עצמם לאמץ חקיקה או כל פרוצדורה חוקית הדרושה ליישום הסכם זה ולבטל כל חקיקה לאומית ופרסום רשמי שמנוגד או לא עומד בהתאמה עם הסכם זה.

11. אשור רשמי של ההסכם וכניסה לתוקף

הסכם זה ייכנס לתוקף לאחר אישורו בהליכים המקובלים בכל מדינה.

12. יישוב סכסוכים בין הצדדים

סכסוכים שעולים במהלך היישום וההסבר של הסכם זה ייפתרו במו"מ.

כל עימות בין הצדדים שלא ניתן ליישב במו"מ יופנה לגישור או תיווך.

13. רישום

הסכם זה יועבר למזכ"ל האו"ם בהתאם לסעיף 102 של אמנת האו"ם.

תאריך חתימה על ההסכם בטקס חגיגי בוושינגטון:

הדפסת ההסכם תיעשה בשפות: ערבית, עברית, אנגלית.

במידה של שוני בהסברים בשפות השונות של ההסכם, הטקסט האנגלי הוא שקובע.

חתומים על ההסכם

נשיא ארה"ב

ראש ממשלת ישראל

נשיא מדינת לבנון

החלק השלישי של ההסכם: נספח בטחוני

הערה: הנספח הבטחוני הוא חלק בלתי נפרד מההסכם.

הנספח הבטחוני של הסכם אברהם בין מדינת ישראל ומדינת לבנון

מוסכם על הצדדים שדרום לבנון מפורזת.

ישראל תפעל למימוש מחוייבות זו, בשיתוף ותיאום עם ארה"ב ומדינות ערביות דוגמת ערב הסעודית, איחוד האמירויות, מצריים ומדינות נוספות השותפות ומגבות הסכם אברהם זה.

החלק הרביעי של ההסכם: נספח כלכלי

הערה: הנספח הכלכלי הוא חלק בלתי נפרד מההסכם.

לפי סעיף 5 של ההסכם לשלום, יחסים דיפלומטיים ונורמליזציה מלאה בין מדינת ישראל ומדינת לבנון, הצדדים מקדמים הסכמים דו צדדיים בתחומים כלכליים בהם יש להם אינטרס משותף. להלן פירוט התחומים בהם מדובר:

פיננסים והשקעות

הצדדים ישתפו פעולה בהעמקה והרחבה של השקעות דו צדדיות.

הצדדים ישתפו פעולה בענפי הפיננסים וההשקעות מתוקף הכרה בכך שהסכמים כאלה ימלאו תפקידי מפתח בפיתוח כלכלי של שני הצדדים והמזרח התיכון כולו.

הצדדים מאשררים את מחוייבותם להגנה על משקיעים, צרכנים, יושר שיווקי ויציבות פיננסית.

הצדדים מכירים בחשיבות של קידום פיתוח כלכלי אזורי וזרימה חופשית של מוצרים ושרותים.

הצדדים יקדמו שיתופי פעולה בקידום תשתיות אסטרטגיות אזוריות. לצורך זה, הצדדים יקימו קבוצות חשיבה ועבודה משותפות לשלום אזורי, פרויקטים אזוריים, מפעלי פיתוח לשלום אזורי.

תיירות

הצדדים מאשרים שאיפתם לקדם שיתוף פעולה בענפי התיירות.

הצדדים רואים בענפי התיירות ענף מפתח לפיתוח כלכלי וטיפוח קשרי תרבות ביניהם.

לצורך זה, הצדדים יגבשו ויפיצו חומרי מידע והסברה בפרסומים בכתב, בדיגיטל, יעודדו השתתפות בירידים ותערוכות.

כמו כן, יפעלו יחד לקידום פרוייקטים תיירותיים משותפים וחבילות תיירות משותפות.

הצדדים יקדמו סיורי לימודים ומורשת לסוכני תיירות וחברות תיירות. זה כדי להעמיק ולגוון את קשרי התיירות ביניהם.

כמו כן, הם יקצו תקציבים לאומיים לעידוד תיירות הדדית בין המדינות.

חדשנות, מסחר וקשרי כלכלה

הצדדים יקדמו וירחיבו שיתופי פעולה בענפי החדשנות, ההייטק, המסחר והכלכלה כדי שפירות השלום יורגשו בחברות הכלכליות ובמגזר העסקי במדינותיהם.

הצדדים מכירים בערך העקרון של הבטחת תנועה חופשית של סחורות ושרותים שיאפיינו וינחו את היחסים ביניהם כמו גם, מיצוי הפוטנציאל למגוון רחב של הזדמנויות סחר הדדיות ביניהם.

הצדדים ישתפו פעולה במתן תנאים טובים למסחר הדדי והסרת מכשולים למסחר חופשי.

מדע, טכנולוגיה, ושימושים לשלום בחלל החיצון

הצדדים רואים את החשיבות של ענפי המדע, הטכנולוגיה והחדשנות בצמיחה של משקיהן בענפי מפתח שיבלטו בפעילות משותפת ושיתוף פעולה הדדי בהתקדמות מדעית וטכנולוגית. זה כולל שיתוף פעולה מדעי בין מדענים, חוקרים ומוסדות אקדמיים וכן חתירה להקמת מרכזים משותפים למחקר ופיתוח ואפשרויות למימון משותף של פרויקטים מחקריים, מדעיים וטכנולוגיים בתחומים בעלי אינטרס משותף.

הצדדים פועלים מתוך אינטרסים משותפים בהקמה, פיתוח ושיתוף פעולה הדדי בתחום של רתימת החלל החיצון למטרות שלום.

שיתוף פעולה כזה יכלול יישום תוכניות ופרויקטים משותפים בתחומים של מדעי החלל, חקר החלל, פיתוח טכנולוגיות ותעשיות הקשורות לחלל, חילופי מומחים ומידע ושימושים שונים בענפי החלל.

איכות הסביבה

הצדדים רואים חשיבות בהגנה, שמירה ושיפור איכות הסביבה.

הצדדים יעודדו ויקדמו חדשנות סביבתית לפיתוח ירוק בר קיימא של האזור ומעבר לאזור.

הצדדים יקדמו שיתוף פעולה לפיתוח אסטרטגיות להגנת הסביבה בנושאים כמו שימור, הגנת הסביבה הימית והאקלים.

הצדדים יקדמו מרכז למחקר ופיתוח פתרונות פורצי דרך לאתגרי האקלים בסביבות מדבריות וחצי מדבריות.

הצדדים ישתפו פעולה במפעלי מיחזור פסולת ואשפה.

תקשורת ודואר

הצדדים מכירים בצורך בשיתוף פעולה בפיתוח קווי תקשורת, טכנולוגיות מידע, ושרותי דואר.

הם מקימים קווי תקשורת כולל קווי טלפון, שרותי דואר ישירים ומסחר אלקטרוני.

זה כולל תקשורת אלחוטית ללא כבלים, שיתוף פעולה בפיתוח ערים חכמות, שימוש בקידום פתרונות ICT ועידוד חדשנות ויצירת שרותים איכותיים.

בריאות

הצדדים מקדמים שיתוף פעולה ביניהם בענפי הבריאות והרפואה.

הצדדים מכירים בחשיבות של בניית קשרים הדוקים בענפי הבריאות והרפואה והם ישתפו פעולה בחינוך רפואי, ניהול מערכות בריאות והיערכות רפואית למצבי חירום.

חקלאות ובטחון תזונתי

הצדדים מכירים בחשיבות הגדולה לפיתוח החקלאות ובצורך להבטיח בטחון תזונתי.

הצדדים ישתפו פעולה ברתימה ומיצוי טכנולוגיות קיימות וקידום שיתופי פעולה חדשים, חילופי מידע, פיתוח טכולוגיות חדשניות בתחום של חקלאות מדברית, טכנולוגיות השקייה טכנולוגיות לחקלאות ימית, ייצור גידולים חקלאיים במי ים, ייצור תזונה נקיה לדגים ופיתוח חקלאות באזורים חמים ולחים.

מים

הצדדים מכירים בחשיבות האקוטית של אספקת מים איכותיים וישתפו פעולה בשימושים לאספקת מים איכותיים, טיפול וניהול מערכות מים, הבטחת בטחון באספקת מים, יעילות בניהול ושימוש חוזר במי שפכים, שימור מים והתפלת מי ים.

אנרגיה  

הצדדים לוקחים לתשומת לב את החשיבות האסטרטגית של סקטור האנרגיה ובמיוחד את הצורך שלהם לפתח מקורות אנרגיה מתחדשת, שיתוף פעולה בשדה הגז הטבעי, פיתוח מובילי אנרגיה אזוריים, ייצור חשמל מאנרגיות חלופיות ובטחון אנרגטי.

הצדדים יפתחו ויקדמו שיתוף פעולה בפרוייקטים אנרגטיים, יטלו חלק בדיונים על מדיניות אנרגטית בפורומים שונים לאנרגיה שיעזרו לעודד ולגלות את הפוטנציאל האנרגטי של האזור בשיתוף עם הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה מתחדשת שמקום מושבה בדובאי.

הסדרים ימיים  

כל אחד מהצדדים בהסכם זה, מכיר בזכויות השייט של הצד השני, תוך כיבוד ובכפוף לחוק הבינלאומי.   

כל צד יעניק גישה לנמלים לכלי שייט ואוניות משא של הצד השני.

הצדדים יקדמו הסכמים והסדרים לפרוייקטים בענפי החקלאות הימית.

שיתוף פעולה משפטי

הצדדים מכירים בחשיבות של תמיכה במסגרת משפטית למען תנועה של אנשים וסחורות ולקדם עסקים מתמשכים בסביבה ידידותית ביניהם.

הצדדים מקדמים שיתוף פעולה משפטי.

זה כולל סיוע משפטי בעניינים מסחריים ואזרחיים.

דברי סכום וסיום למתווה המוצע להכרעת חיזבאללה וכינון הסכם אברהם עם לבנון ושילובה בגוש מדינות הסכמי אברהם

מהשבת השחורה: ישראל פועלת כשחקנית מזרח תיכונית יוזמת ואקטיבית למינוף מלחמת עזה ומלחמת ישראל בחיזבאללה בלבנון, לכינון הסכמי אברהם עם אמירות עזה, לבנון, ממלכת ירדן וערביי יהודה ושומרון, סעודיה ומדינות ערביות ומוסלמיות נוספות.

זה אומר,ישראל מאמצת ומקדמת אסטרטגיה מזרח תיכונית חדשה. ניתן לכנות אסטרטגיה זו כאסטרטגיית הסכמי אברהם.

מטבח ב 7 באוקטובר הוא אירוע טירור אימתני שובר לבבות ומערער מוסכמות.

מה שהיה לא יהיה בהיבטים רבים. המחיר הכבד שישראל שילמה מחייב שינויים.

ייקבע בהדגשה, בעידן שלאחר השבת השחורה, ישראל מבליטה עצמה כשחקנית מדינית מזרח תיכונית בטחונית, כלכלית וסביבתית, יוזמת ואקטיבית.

היא עושה זאת בנחישות ללא גמגום, לפי אינטרסיה המדיניים, הבטחוניים והכלכליים.

בימים, בחודשים ובשנים שאחרי, ישראל שקועה עמוק בסדר יום מזרח תיכוני, בטחוני, מדיני וכלכלי.

היא איננה ממתינה יותר באפס מעש, ליוזמה ערבית, אמריקאית או קטרית בסוגיית עזה וכל סוגיה בטחונית ומדינית אחרת. זה כולל מענה ישראלי בסוגיית ערביי יו"ש.

היא לא מכילה ומפנימה יותר אירועי טירור מכל סוג שהוא: הפרות סדר, יידויי אבנים, בלונים לגרימת שריפות, שיגורי קאסמים, ירי מרגמות, נ"ט ועוד.

היא גם לא מכילה ומשלימה יותר, עם תוכניות לימודים הזורעות שנאה ושטנה, פעילות הסתה חסרת כל רסן בכלי התקשורת והרשתות החברתיות, פניות לבית הדין הבינלאומי בהאג, וצעדים פוגעניים כאלה ואחרים כנגד מדינת ישראל והעם היהודי מצד הרשות הפלסטינית וכל גורם ערבי אחר.

  

זאת ועוד, כל מהלך ישראלי בסוגיות אסטרטגיות אלה ואחרות, מתבסס על הסכמה לאומית רחבה. לא עוד רוב מצומק של מספר חברי כנסת בסוגיות לאומיות גורליות ואקוטיות לעתיד המדינה, מעמדה בינלאומי, חוסנה ובטחונה. לא עוד כניעה לגוף פוליטי קיצוני כזה או אחר.

"ביחד ננצח" זו סיסמה תקפה ומחייבת לא רק במישור הצבאי. גם במישור הכלכלי והמדיני. ישראל מבינה ומפנימה: אין נצחון צבאי ללא נצחון מדיני.

  

הכרעת חיזבאללה וכינן הסכם אברהם עם לבנון זה אנטרס אסטרטגי ישראלי עליון

הכרעת חיזבאללה וכינון הסכם אברהם ישראלי - לבנוני, זהו אנטרס ישראלי עליון.

בהמשך, זה אמור להאיץ גם קידום הסכם אברהם ישראלי עם ממלכת ירדן ונפות פלסטיניות ביהודה ושומרון, הסכם אברהם ישראלי - סעודי והסכמי אברהם בין ישראל ומדינות ערביות ומוסלמיות נוספות.

מינוף מלחמת עזה להרחבה דרמטית של הסכמי אברהם עם עזה, לבנון, ממלכת ירדן וערביי יו"ש, סעודיה ומדינות ערביות נוספות - זו תמצית האסטרטגיה הישראלית למזרח התיכון לאחר 7 באוקטובר.

אירועי השבת השחורה ותוצאות מלחמת עזה מעניקות לישראל הזדמנות לקדם זאת.

אימוץ אסטרטגיה זו, שניתן לכנותה כאסטרטגיית הסכמי אברהם, אקוטית וחיונית לבטחונה של ישראל.

זה, לנוכח המלחמה המתעצמת מול אירן ושלוחותיה השיעיות במרחב.   

לבנון: מכלכלה מתרסקת לשיקום כלכלי וכלכלה צומחת

בישראל מבינים ומפנימים שלבנון צריכה לעבור מהפך ולהשתנות מהיסוד: מכלכלה מתרסקת לשיקום גכלכלי וכלכלה צומחת. היא חייבת לעבור מהקצנה למתינות.

זה מחייב להניע את לבנון לחתור לצמוח ולבלוט כמדינה ערבית מתונה שהנהגתה ותושביה שוקדים על שיקומה ופיתוחה הכלכלי, החברתי והסביבתי.

לשם כך, לבנון מכוננת הסכם אברהם עם ישראל.

לצורך זה דרוש מתווה שאפתני ומעורבות ודחיפה ישראלית נמרצת בכיוון זה.

ייאמר בהדגשה, בימים, בחודשים ובשנים שאחרי, ישראל לא יכולה לשחרר עצמה ממעורבות בעיצוב לבנון שאחרי המלחמה. גם אסור לה לאפשר לכל גורם שהוא, חיצוני או פנים ישראלי, לומר לישראל: זוזי הצידה - לבנון זה לא עניין שלך.

המתווה הישראלי ללבנון בשנים שאחרי, צריך להיות מתווה מדיני שאפתני. עיקרו של מתווה זה, חתירה לעיצוב וביסוס לבנון כמדינה ערבית מתונה ומפותחת, המשקיעה ומתעלת את משאביה בפיתוח מיזמי צמיחה ופיתוח כלכליים, חברתיים וסביבתיים לרווחת תושביה. לשם כך היא מכוננת הסכם אברהם עם ישראל.

הערה: לפרטים נוספים על מתווה זה, ניתן לפנות לאריה הס - 3581798 - 052