קהילייה כלכלית של מדינות המפרץ והבקע הסורי - אפריקאי

קידום צמיחת קהילייה כלכלית של מדינות המפרץ והבקע הסורי - אפריקאי - לראש סדר העדיפויות הלאומי של ישראל

מוגש לחשיבה, בחינה ודיונים ראשוניים

מאת: אריה הס

דברי מבוא:

המזרח התיכון חווה טלטלה עזה שמחוללת שינויים אסטרטגיים.

טלטלה זו היא פועל יוצא של מתקפת מנע שיזמו ארה"ב וישראל לחיסול איום הגרעין האירני ואיום הטילים הבליסטיים האירנים.

מתקפת מנע זו התפתחה למלחמה אזורית הכוללת שיגור אלפי טילים בליסטיים וכטב"מים אירנים לעבר מרחבי ישראל ולפגיעה בבסיסים אמריקנים, שדות נפט וגז ומטרות נוספות במדינות המפרץ.

במקביל, ארגון חיזבאללה משגר מאות רקטות וכטב"מים לעבר ישראל וכך דחף את ישראל למתקפה רחבת היקף ברחבי לבנון.

ייקבע בהדגשה, צירוף כל אלה, יחד עם תחילת יישום שלב ב' בהסכם הפסקת האש בעזה, מזמנים לישראל הזדמנות פז ומחייבים אותה לא לשקוט על השמרים ולקדם יוזמות ומהלכים מדיניים במישור האזורי.

כמדינה חברה במועצת השלום, שעל הקמתה הכריז, לא מכבר, נשיא ארה"ב דונלד טראמפ בדבוס, נתונה בידי ישראל אפשרות להציב על סדר יומה של מועצת השלום מתווה מדיני לגיבוש ועיצוב קהילייה כלכלית שתצמח ותבלוט ברבות השנים, כסוג של שוק משותף של מדינות המפרץ והבקע הסורי - אפריקאי.

בראייה ארוכת טווח, הקהילייה הכלכלית המוצעת אמורה לצמוח ולבלוט באופן הדרגתי ומובנה כמרחב כלכלי משולב שאמור להקיף 20 מדינות המאכלסות יחד כ 600 מיליון תושבים צרכנים.

כללית, מרחב מדינות המפרץ והבקע הסורי - אפריקאי עשיר באוצרות טבע ומחצבים רבים המנוצלים בחלקם.

גיבוש מדינות המפרץ והבקע הסורי - אפריקאי, כקהילייה כלכלית אזורית משולבת יאיץ את צמיחתן הכלכלית, ימשוך השקעות עתק ושותפות של חברות רב לאומיות מובילות בעולם במפעלי פיתוח מדינתיים ורב מדינתיים מתקדמים מסוגם בעולם ויניע לאזור מאות מיליוני תיירים מידי שנה מכל העולם.

סביר למדי, שבקהילייה כלכלית זו, ארה"ב תהיה שותפה פעילה בכירה וישראל תבלוט כאחת המדינות שיתרמו לעיצובה וצמיחתה.

אמנת הקהילייה הכלכלית המוצעת תתבסס על נוסח הסכם אברהם המפורט שנחתם בין ישראל ואיחוד האמירויות הערביות.

מבחינת ישראל, תנאי לחבירה וחברות של כל מדינה באזור לקהילייה כלכלית זו, הצטרפות וחתימה על הסכמי אברהם.

קהילייה כלכלית אזורית היא אנטרס ישראלי אסטרטגי עליון -

ישראל תוכל לוותר על הסיוע האמריקאי ולצמצם את יוקר המחיה

ייקבע בהדגשה, כינון קהילייה כלכלית אזורית שישראל חברה בה, זה אינטרס ישראלי מדיני, בטחוני, כלכלי וחברתי אסטרטגי עליון.

חברות של ישראל בקהילייה כלכלית אזורית תעצים ותציב את ישראל בעשירייה הפותחת של המדינות המפותחות בעולם.

יצוין במאמר מוסגר, לישראל קשרים דיפלומטיים, מסחריים, ביטחוניים ואחרים עם אחדות ממדינות הקהילייה המוצעת: איחוד האמירויות הערביות, בחריין, מצריים, ירדן, אתיופיה, דרום סודן, אריתריאה, סומלילנד.

ככל הנראה ישראל מנהלת קשרים כלכליים וביטחוניים, כאלה או אחרים עם סעודיה, עומן, קטר וייתכן שמדינות נוספות במרחב.

ללא ספק, לגיבוש קהילייה כלכלית אזורית בהשתתפות מלאה ופעילה של ישראל, יהיו השלכות בכל תחומי חיינו. כמו כן, על מעמדה של ישראל בזירה הבינלאומית.

הצפי, חבירה של ישראל לקהילייה כלכלית זו שתוביל להסרת מכסים על הסחר בין מדינות הקהילייה, תחולל בישראל הפחתה דרמטית ביוקר המחיה, צמצום נטל המסים על האזרחים, גידול כוח הקנייה לנפש, גידול משמעותי בהכנסות המדינה, גידול דרמטי בהשקעות הזרות בישראל, גידול ניכר בהיקף היצוא הישראלי למדינות המפרץ והבקע סורי - אפריקאי, מדינות יבשת אפריקה ומזרח אסיה בראשן, הודו, גידול מואץ בהיקף התיירות הנכנסת לישראל, גידול משמעותי בתמ"ג ובתוצר וההכנסה לנפש. זה אומר, גם קידום רמת החיים ואיכות החיים של ערביי ישראל.

זאת ועוד, בקהילייה כלכלית אזורית, נהיה עדים לשותפויות של חברות ישראליות במגוון רחב של פרויקטים עם חברות בינלאומיות וחברות ממדינות הקהילייה בשורה של ענפי משק בהם יש לישראל יתרונות יחסיים בולטים במיוחד: חקלאות, אנרגיות מתחדשות, מפעלי מים, רפואה ובריאות, תעבורה יבשתית, ימית ואווירית, תעשיות חלל, תעשיות ביטחוניות, בינה מלאכותית, מחשוב, חינוך, השכלה גבוהה, מחקר ופיתוח מדעי וטכנולוגי, תיירות, ספורט, תרבות

שיתוף פעולה בטחוני אזורי

ללא ספק, מתקפת הטילים הבליסטיים והכט"במים האירנית על מדינות המפרץ ומדינות נוספות באזור ולנוכח הבצועים הצבאיים העוצמתיים של ישראל במלחמה זו, יניעו וימריצו מדינות באיזור, לגבש שיתוף פעולה ביטחוני עם ישראל ואף לקדם סוג של ארגון "נט"ו" אזורי מזרח תיכוני יחד עם ארה"ב וישראל.

שיתוף פעולה בטחוני הדוק יאיץ ויעצים גם את עיצוב וכינון הקהילייה הכלכלית המוצעת. זה כולל שיתוף פעולה הדוק גם במחקר ופיתוח וייצור בטחוני.

חבירה לקהילייה כלכלית של מדינות המפרץ

חשוב לציין, הרעיון לכינון קהילייה כלכלית אזורית איננו חדש.

יותר מכך, שש מדינות המפרץ: סעודיה, איחוד האמירויות הערביות, קטר, בחריין, כווית, עומן, מצויות מאז 1981 בהליכים לעיצוב וכינון סוג של שוק משותף ביניהן.

מדינות ערביות נוספות מצויות בהדברות עמן במטרה לחבור אליהן. בין המדינות: מצריים, ירדן, תימן, מרוקו, עירק ומדינות ערביות ומוסלמיות נוספות.

ניתן להציע שגיבוש ועיצוב הקהילייה הכלכלית המוצעת ייעשה בדרך של צירוף ושילוב מדינות השוכנות לאורך הבקע הסורי - אפריקאי לקהילייה כלכלית זו.

עיצוב הקהילייה יכול להיעשות מלימוד צמיחת האיחוד האירופי

מומלץ שגיבוש ועיצוב הקהילייה הכלכלית המוצעת ייעשו גם מתוך לימוד הליכי עיצוב וכינון הקהילייה הכלכלית האירופית שהובילה להקמת האיחוד האירופי.

כמו בין 27 מדינות איחוד האירופי, גם בין 20 מדינות הקהילייה הכלכלית המוצעת של מדינות המפרץ והבקע הסורי - אפריקאי, תתפתח במהלך השנים, תנועה חופשית של סחורות, אנשים, הון ושרותים. זה ייעשה דרך הסרת מכסים מובנית והדרגתית.

כללית, בראש הקהילייה תעמוד נשיאות בה יהיו חברים כל ראשי מדינות הקהילייה.

בהנחייתה והכוונתה, תפעל נציבות כלכלית שתנהל ותפעיל רשויות פיתוח שיזמו ויקדמו פרויקטים כלכליים שיעצימו את מדינות הקהילייה

פרויקטים אלה אמורים ליזום ולקדם מפעלי פיתוח חוצי גבולות שיניעו צמיחה כלכלית, טכנולוגית וחברתית מואצת בכל מדינות הקהילייה.

רשויות הפיתוח יתמחו ויעסקו בהתמודדות עם שורת אתגרים אזוריים משותפים:

אתגר ראשון, מזעור שעורי העוני והרעב במדינות הקהילייה העניות.

זה אומר, שיקום כלכלתן של מדינות המרחב הבולטות עם עוני ומשבר כלכלי כרוני בהם: מצריים, ירדן, תימן, סוריה, לבנון, סודן, דרום סודן, עזה, נפות פלסטיניות ביהודה ושומרון, תימן, סומליה.

אתגר שני, ייזום מפעלי פיתוח לאספקת צורכי המים של כל מדינות הקהילייה ובראש, מדינות הקהילייה הבולטות עם מצוקת מים ורוב שטחן מדברי.

אתגר שלישי, יצירת שיתופי פעולה בהבטחת ביטחון אזורי, הבטחת נתיבי תעבורה ימיים ויבשתיים ומיגור ארגוני טרור ופירטים למיניהם.

אתגר רביעי, גיבוש והטמעת תכניות לימוד וחינוך משותפות לסובלנות, כבוד הדדי, הבנה הדדית ודו קיום כמפורט בהסכמי אברהם בבתי ספר בכל מדינות הקהילייה.

מבחינת ישראל זה כולל הנהגת שעורי חובה ללימודי מדינות הסכמי אברהם והשפה הערבית בבתי ספר בישראל בכל הזרמים החינוכיים.

אתגר חמישי, הבטחת בטחון תזונתי בדרך של הסבת עשרות מיליוני דונמים של אדמות מדבר לאדמות חקלאיות מניבות מגוון עשיר של מוצרי מזון חקלאיים.

אתגר שישי, עידוד קשרי תיירות רחבי היקף בין כל מדינות הקהילייה.

אתגר שביעי, פיתוח נתיבי תעבורה ימיים - יבשתיים חלופיים לסחורות ואנרגיה מהודו דרך מדינות המפרץ, ירדן וישראל לאירופה.

קהילייה כלכלית אזורית זה אינטרס אסטרטגי אמריקאי

יוזמה והדברות עם ארה"ב לכינון קהילייה כלכלית של מדינות המפרץ והבקע הסורי - אפריקאי זה אינטרס אסטרטגי ישראלי גם לצורך הידוק קשריה הביטחוניים והכלכליים עם ארה"ב ומדינות האזור.

במיוחד, זה צורך ישראלי אקוטי על רקע קולות הולכים ומתרבים, הן בקרב הדמוקרטים והן בקרב הרפובליקנים בארה"ב על צמצום דרמטי בהיקף הסיוע האמריקאי השנתי לישראל וצורך דחוף בעיצוב מתכונת חדשה לשותפות האסטרטגית ושיתוף הפעולה הביטחוני והטכנולוגי ההדוק הקיים בין ישראל וארה"ב.

בראייה זו, הקהילייה הכלכלית המוצעת היא סוג של הערכות ישראלית לקראת אפשרות אסטרטגית כזו.

אליבא דטרמפ, כלכלת אמריקה מעל הכל

ישראל צריכה להפנים: בעידן טרמפ צריך לדבר כלכלית.

השיח עם טרמפ ומדינות המרחב, צריך להתנהל בשפה כלכלית אזורית.

טרמפ לא מסתיר וחוזר על כך שכלכלת אמריקה היא מעל הכל.

לכן, בראייה "טרמפיסטית" זו, יוזמה ישראלית לכינון קהילייה כלכלית של מדינות המפרץ והבקע הסורי - אפריקאי תמנף את את קשרי ישראל עם ארה"ב ורוב מדינות המפרץ והמרחב ותבסס את הסכמי אברהם.

על ישראל להפנים: בארה"ב מכהן נשיא הבולט עם חזון כלכלי, נחישות ותעוזה לקדם מהלכים כלכליים שהעולם וארה"ב לא מכירים.

מדובר בנשיא אמריקני שמנהיג את ארה"ב ומדינות העולם לסדר יום גלובלי מדיני - כלכלי חדש.

חזון אזורי לכינון קהילייה כלכלית של מדינות המפרץ והבקע הסורי - אפריקאי, כסוג של שוק משותף, זה חזון כלכלי שטרמפ יאהב.

זו אג'נדה שמשרתת את החזון הכלכלי האמריקאי של טרמפ והוא יחבור אליה ויקדם אותה.

נזכיר, טרמפ העלה סוג של חזון כלכלי כזה למזרח התיכון עוד בקדנציה הראשונה שלו כנשיא.

נדרש מתווה ישראלי בסוגיה הפלסטינית

לצורך קידום והנעת יוזמה מדינית שאפתנית ומרחיקת לכת וראות זו, וכדי להבטיח סיכויי מימוש טובים, ישראל צריכה ונדרשת לעשות עוד מעשה מדיני מרחיק לכת וראות.

מוצע שהיא תכלול במתווה אזורי ישראלי זה, פירוט של מענה מדיני בסוגיה הפלסטינית שיזכה תמיכת פלסטינים רבים בעזה וביהודה ושומרון וכך לרצות לא מעט מדינות ערביות ומוסלמיות.

עיגון רצועת עזה כיישות מדינתית עצמאית, נוסח מדינות המפרץ

ליבת מענה מדיני זה, עיגון ועיצוב רצועת עזה כישות מדינתית עצמאית מפורזת, כסוג של מדינה נוסח מדינות המפרץ, חברה באו"ם, בליגה הערבית ומוסדות בינלאומיים אחרים.

בראש מדינת עזה, הנהגה עזתית פלסטינית החוברת להסכמי אברהם ומתמקדת בשיקום ופיתוח כלכלי.

עתיד נפות פלסטיניות ביהודה ושומרון

ביחס לעתיד מעמד הפלסטינים ביהודה ושומרון, ישראל יכולה להציע סוג של חיבור פדרטיבי של נפות פלסטיניות ביו"ש למדינת עזה, לישראל או ממלכת ירדן.

מוצע שהכרעה בעניין זה תהיה נתונה בידי הפלסטינים.

זאת ועוד, ישראל יכולה להציע שמעמד התושבים הפלסטינים בכל נפה פלסטינית שתחבור להסכמי אברהם, יהיה כמעמד ערביי מזרח ירושלים.

בנוסף, כסעיף נפרד במענה זה, ישראל תכריז על מחויבותה למימוש פסק ההלכה האוסר תפילות יהודים על הר הבית.

הצפי, מענה מדיני כזה בעל סיכויים לסלול ולפרוץ דרך לנורמליזציה עם סעודיה ומדינות ערביות ומוסלמיות נוספות.

פועל יוצא מכך, הדרך לדיבורים ושיחות לכינון קהילייה כלכלית אזורית תהיה סלולה.

מתוווה ראשוני למבנה ומוסדות הקהילייה הכלכלית של מדינות המפרץ והבקע הסורי - אפריקאי

נשיאות הקהילייה

בראש הקהילייה הכלכלית המוצעת: נשיאות הקהילייה.

בנשיאות הקהילייה חברים ראשי המדינות החברות בקהילייה.

נציבות כלכלית

בראש הנציבות, מועצת הנציבות בה חברים 2 נציגים מכל אחת ממדינות הקהילייה החתומות על הסכם אברהם עם ישראל.

רשויות הנציבות הכלכלית

רשות למלחמה בטרור ולביטחון ושיטור אזורי

רשות להשכלה גבוהה ומחקר ופיתוח

רשות לקשרי תעופה

רשות למדע, טכנולוגיה, מחקר ופיתוח

רשות לחקר ולימוד החלל ותעשיות חלל

רשות למפעלי ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות

רשות למפעלי מים וימים: ימות ואגמים מלאכותיים, תעלות ימים, איים מלאכותיים ומתקני התפלה

רשות למפעלי חקלאות ובטחון תזונתי

רשות לבינה מלאכותית ומחשוב

רשות לאזורי סחר חופשיים

רשות לחינוך עיוני ומקצועי

רשות למפעלי תיירות ונופש

רשות למיחזור פסולת ואשפה

רשות למפעלי תרבות, מוזיאונים ואתרי טבע

רשות למפעלי ספורט

רשות להידברות בין דתית

רשות למפעלי תעבורה יבשתיים, אוויריים וימיים

בנק אזורי לפיתוח מדינות הקהילייה

פורום כלכלי של מדינות הקהילייה כדוגמת הפורום הכלכלי בדבוס

מכון אוניברסיטאי לחקר ולימוד מדינות הקהילייה הכלכלית המוצעת

אוניברסיטת מחקר אזורית למדעי המדבר

משרדי הנציבות הכלכלית ורשויות הנציבות

בכל אחת ממדינות הקהילייה הכלכלית המוצעת, תפעל שלוחה משרדית של נציבות הקהילייה.

כל אחת מרשויות הנציבות אמורה לגבש ולקדם עוד ועוד מפעלי פיתוח בתחומי פעילותה המוגדרים בכל מדינות הקהילייה.

מקורות תקציב אפשריים למימון מפעלי פיתוח בהובלת הנציבות

הקצאות שנתיות ממדינות המפרץ ומדינות נוספות החברות בקהילייה

מלוות ומענקים מהבנק בעולמי, בנקים ומוסדות פיננסיים בינלאומיים אחרים.

הנפקת אגרות חוב

הכנסות והשקעות של הבנק לפיתוח אזורי

הקצאה שנתית מהאיחוד האירופי

הקצאה שנתית קבועה מארה"ב

הקצאות ממדינות עשירות ומפותחות נוספות

כלי כלכלי מאיץ ומניע לצמיחת מדינות הקהילייה: אזורי סחר חופשי

כלי כלכלי ומנוע צמיחה שיכול להאיץ את עיצוב הקהילייה ומימוש האתגרים הכלכליים, הטכנולוגיים והחברתיים המשותפים למדינות הקהילייה: הקמה ופיתוח אזורי סחר חופשי בכל מדינות הקהילייה.

מוצע שהקמת אזורי סחר חופשי אלה ייעשו מתוך לימוד ויישום מודל אזורי הסחר החופשי הפועלים בדובאי ואיחוד האמירויות הערביות.

לפי זה, כל אזור סחר חופשי יכול לכלול:

מרכזי מסחר ושרותים,

בתי מלון,

מרכז רפואי אוניברסיטאי,

אזורי תעשייה ולוגיסטיקה,

מרכז קונגרסים ותערוכות

מוזיאונים ומרכזי מבקרים

אוניברסיטת מחקר

כל אזור סחר חופשי נהנה מהטבות והקלות נדיבות במיוחד:

כללית, כל אזור סחר חופשי נהנה מסוגים שונים של סיוע מנציבות הקהילייה.

בעלות על 100% של העסק

100% פטור מכל מס על יבוא ויצוא

100% אפשרות להעברת הון ורווחים לארץ המקור של המשקיעים או כל מדינה אחרת.

פטור מכל מסים על חברות ל 50 שנה

פטור מכל מסים לעובדים בכל מקום עבודה בתחום השיפוט של אזור הסחר החופשי

סיוע בגיוס עובדים ושרותים נוספים כמו דיור וערבויות

אזורי הסחר החופשי המוצעים אמורים לקדם ולהאיץ את מיצוי וניצול הפוטנציאל הכלכלי העצום שקיים מדינות הקהילייה ואיננו מנוצל.

וזאת לדעת, מדינות הקהילייה הכלכלית המוצעת עשירות באוצרות טבע ומחצבים בהם: נפט, גז, מתכות נדירות, אלומיניום, אתרי תיירות, דגה, חופי ים, שטחי חקלאות ועוד.

בהקשר זה, ישראל יכולה לשמש זרז לפרויקט אזורי זה, בדרך של הקמת עשרות אזורי סחר חופשי לאורך גבולותיה עם ירדן, סוריה, לבנון, מצריים, רצועת עזה ונפות פלסטיניות ביהודה ושומרון.

מפעלי פיתוח אזוריים ראשונים ביוזמה ושיתוף נציבות הקהילייה

פרויקט המסדרון הכלכלי לחיבור הודו עם אירופה דרך מדינות המפרץ, איחוד האמירויות, סעודיה, ירדן, ישראל, קפריסן ויוון.

אחד ממפעלי הפיתוח הראשונים בהובלה של הנציבות הכלכלית, קידום ומימוש הרעיון לפיתוח מסדרון כלכלי לשינוע סחורות, מחצבים, נפט, גז, חשמל סולרי ומחצבים אחרים מהודו לאירופה דרך איחוד האמירויות הערביות, בחריין, סעודיה ירדן, ישראל, קפריסין ויוון.

אוניברסיטת מחקר למדעי המדבר פתוחה לסטודנטים מכל מדינות הקהילייה

מכון אוניברסיטאי לחקר ולימוד מדינות הקהילייה

טיולי שייט לאורך חופי מדינות ים סוף

מסלול טיולים לאורך הבקע הסורי - אפריקאי

קידום ליגה אזורית לקבוצות אלופות בכדורגל

המרחב הגיאוגרפי של הקהילייה הכלכלית המוצעת: תמצית נתונים

כללית, המרחב הגאוגרפי של הקהילייה הכלכלית המוצעת יכול לכלול את מדינות המפרץ ורוב מדינות הבקע הסורי - אפריקאי.

לידע כללי, הבקע הסורי - אפריקאי משתרע מדרום טורקיה, דרך סוריה, בקעת הלבנון, עמק החולה, לאורך נהר הירדן, דרך ים כנרת, ים המלח והערבה, מפרץ אילת וים סוף, דרך מפרץ עדן ועד לטנזניה. בטנזניה מתפצל הבקע לשניים ומסתיים במוזמביק.

הבקע גרם ליצירת ים כנרת, ים סוף, מפרץ אילת וים המלח.

בים המלח נמצא החלק העמוק של הבקע - 434 מטר מתחת לפני הים.

הבקע החל להיווצר לפני 2,5 מיליון שנים.

אורכו של הבקע 6,000 ק"מ ורוחבו נע בין 7 ל 20 ק"מ.

כללית, לבקע הסורי - אפריקאי שלושה חלקים עיקריים:

בקע ים המלח מדרום טורקיה ועד ים סוף,

בקע ים סוף ממפרץ אילת לאורך ים סוף

בקע מזרח אפריקה - מאתיופיה בצפון ועד זימבבואה בדרום.

מדינות מועמדות לחברות והשתייכות לקהילייה הכלכלית המוצעת

סעודיה

מספר תושבים: 35 מיליון נפש.

שטח: 2.1 מיליון קמ"ר

איחוד האמירויות הערביות:

מספר תושבים: 11 מיליון נפש.

שטח: 83,000 קמ"ר

עומן:

מספר תושבים: 5 מיליון נפש.

שטח: 309,000 קמ"ר.

קטר:

מספר תושבים: 3 מיליון נפש.

שטח: 11,580 קמ"ר

כווית:

מספר תושבים: 5 מיליון נפש.

שטח: 17,318 קמ"ר

בחריין:

מספר תושבים: 1,6 מיליון נפש.

שטח: 750 קמ"ר

מצריים:

מספר תושבים: 120 מיליון נפש,

שטח: מיליון קמ"ר

ישראל:

מספר תושבים: 10 מיליון נפש,

שטח: 22,000 קמ"ר

ממלכת ירדן:

מספר תושבים: 12 מיליון נפש.

שטח: 90,000 קמ"ר

סוריה:

מספר תושבים: 25 מיליון נפש.

שטח: 117,000 קמ"ר

לבנון:

מספר תושבים: 6 מיליון נפש.

שטח: 10,000 קמ"ר

תורכיה:

מספר תושבים: 87 מיליון.

שטח: 780,000 קמ"ר.

תימן:

מספר תושבים: 41 מיליון נפש.

שטח: 527,000 קמ"ר

עירק

מספר תושבים: 47 מיליון נפש

שטח: 438,000 קמ"ר

סודן:

מספר תושבים: 51 מיליון נפש.

שטח: 1,8 מיליון קמ"ר

אתיופיה:

מספר תושבים: 135 מיליון נפש.

שטח: 1,1 מיליון קמ"ר.

אריתריאה:

מספר תושבים: 3,5 מיליון נפש,

שטח: 117,000 קמ"ר

דרום סודן:

מספר תושבים: 12 מיליון נפש.

שטח: 644,000 קמ"ר.

ג'יבוטי:

מספר תושבים: 1,1 מיליון תושבים.

שטח: 23,000 קמ"ר.

סומליה:

מספר תושבים: 20 מיליון,

שטח: 637,000 קמ"ר

הערה:

בגלל חולשת השלטון המרכזי, בפועל סומליה מחולקת לשלוש ישויות עצמאיות: סומליה, סומלילנד, פונטלנד.

סומלילנד

מתפקדת כמדינה ריבונית דמוקרטית יציבה.

שטח: 137,000 קמ"ר

אוכלוסיה: 3,5 מיליון תושבים

נפות פלסטיניות ביהודה ושומרון:

מספר תושבים: 2 מיליון נפש.

רצועת עזה:

מספר תושבים: כ 2 מיליון נפש.

שטח: 365 קמ"ר

דירוג מדינות הקהילייה המוצעת לפי גודל שטחן

4 מדינות בגודל מיליון קמ"ר ויותר

סעודיה: 2,1 מיליון קמ"ר

סודן: 1,8 מיליון קמ"ר

אתיופיה: 1,1 מיליון קמ"ר

מצריים: מיליון קמ"ר

4 מדינות הקהילייה ששטחן בגודל חצי מיליון - מיליון קמ"ר

תורכיה: 780,000 קמ"ר

דרום סודן 644,000 קמ"ר

תימן: 527,000 קמ"ר

סומלי: חצי מיליון קמ"ר

5 מדינות הקהילייה ששטחן 500,000 קמ"ר - 100,000 קמ"ר

עירק: 438,000 קמ"ר

עומן: 309,000 קמ"ר

סומלילנד: 137,000 קמ"ר

סוריה: 117,000 קמ"ר

אריתריאה: 117,000

7 מדינות הקהילייה ששטחן מתחת ל 100,000 קמ"ר

ממלכת ירדן: 90,000 קמ"ר

איחוד האמירויות הערביות: 83,000 קמ"ר

ג'יבוטי: 23,000 קמ"ר

ישראל: 22,000 קמ"ר

כווית: 17,318 קמ"ר

קטר: 11,580 קמ"ר

לבנון: 10,000 קמ"ר

הערה: שטח רצועת עזה: 365 קמ"ר

שטח יהודה, שומרון ובקעת הירדן: 6,000 קמ"ר

דירוג מדינות המפרץ והבקע הסורי - אפריקאי לפי גודל אוכלוסייתן

2 מדינות הקהילייה עם אוכלוסייה בהיקף 100 מיליון תושבים ויותר

אתיופיה: 135 מיליון תושבים

מצרים: 120 מיליון תושבים

2 מדינות בקהילייה עם אוכלוסייה בהיקף 50 - 100 מיליון

תורכיה: 87 מיליון תושבים

סודן: 51 מיליון תושבים

8 מדינות בקהילייה עם אוכלוסיה בהיקף 50 - 10 מיליון תושבים

עירק: 47 מיליון תושבים

תימן: 41 מיליון תושבים

סעודיה: 35 מיליון תושבים

סוריה: 25 מיליון תושבים

סומליה: 16,5 מיליון תושבים

דרום סודן: 12 מיליון תושבים

ממלכת ירדן: 12 מיליון תושבים

ישראל: 10 מיליון תושבים

9 מדינות וישויות מדיניות בהיקף 10 - 1 מיליון תושבים

לבנון: 6 מיליון תושבים

עומן: 5 מיליון תושבים

כווית: 5 מיליון תושבים

אריתריאה: 3,5 מיליון תושבים

סומלילנד: 3,5 מיליון תושבים

קטר: 3 מיליון תושבים

רצועת עזה: 2 מיליון תושבים

נפות פלסטיניות ביהודה ושומרון: 2 מיליון תושבים

בחריין: 1,6 מיליון תושבים

ג'יבוטי: 1,1 מיליון תושבים

דירוג מדינות הקהילייה הכלכלית המוצעת לפי הכנסה לנפש

2 מדינות מעל 50,000 דולר הכנסה לנפש

קטר: 76,100 דולר

ישראל: 70,000 דולר

איחוד האמירויות הערביות: 50,000 דולר

2 מדינות עם הכנסה לנפש מעל 30,000 דולר

ערב הסעודית: 33,000 דולר

כווית: 33,000 דולר

2 מדינות עם הכנסה לנפש מעל 20,000 דולר

בחריין: 26,438 דולר

עומן: 20,000 דולר

1 מדינות עם הכנסה לנפש מעל 10,000 דולר

תורכיה: 16,310 דולר

1 מדינות עם הכנסה לנפש מעל 5,000 דולר

לבנון: 5,280 דולר

6 מדינות עם הכנסה לנפש בין 5,000 דולר ל 1,000 דולר

ירדן: 4,800 דולר לנפש

ג'יבוטי: 3,480 דולר לנפש

מצריים: 2,800 דולר לנפש

סודן: 2,130 דולר לנפש

סוריה: 2,100 דולר לנפש

אתיופיה: 1,400 דולר לנפש

5 מדינות וישויות מדיניות עם הכנסה לנפש מתחת ל 1,000 דולר

דרום סודן: 990 דולר לנפש

סומליה: 695 דולר לנפש

אריתריאה: 575 דולר לנפש

תימן: 521 דולר לנפש

רצועת עזה: ההכנסה לנפש מוערכת בכמה מאות דולרים לנפש

12 מדינות מדבריות

מבין מדינות הקהילייה הכלכלית המוצעת כ 12 מדינות הנן מדינות מדבר. קרי, רוב שטחן מדברי.

ערב הסעודית

איחוד האמירויות הערביות

בחריין

קטר

מצריים

ירדן

סוריה

סודן

עומן

ג'יבוטי

דרום סודן

כווית

מדינות לאורך חופי ימים

פרט לדרום סודן, כל מדינות הקהילייה הכלכלית המוצעת שוכנות לאורך חופי ימים.

10 מדינות הקהיליה הכלכלית המוצעת העשירות בנפט וגז

סעודיה

סעודיה מדורגת כיצואנית הנפט הגדולה בעולם. הפעילות הכלכלית מרוכזת סביב הנפט. תעשיות הנפט מהוות כ45% מהתמ"ג ו 75% מההוצאות התקציביות וכ 90% מהיקף היצוא של מדינה זו.

איחוד האמירויות הערביות.

רוב העתודות מצויות באמירות אבו דאבי.

בחריין

תעשיית הנפט מהווה כ 30% מהתמ"ג.

עומן

כלכלת נפט. הנפט מהווה 90% מכלל היצוא של המדינה.

יש גם מאגרים גדולים של גז טבעי.

כווית

כלכלת נפט. בעלת עתודות נפט בהיקף 10% מעתודות הנפט בעולם. חצי מהתוצר המקומי הגולמי מקורו בענף הנפט וכ 80% מהכנסות המדינה מקורן בנפט.

סוריה

חלק מרכזי מהיצוא מתבסס על נפט.

קטר

בעלת עתודות גז בהיקף המציב אותה השלישית בעולם. הכלכלה מתבססת בעיקר על נפט וגז טבעי.

ישראל

לישראל משאבים גדולים של גז טבעי בתחומי המים הטריטוריאליים שלה לאורך חופי הים התיכון.

מצריים

במצריים מצויים מאגרים גדולים של נפט, גז ואוצרות טבע נוספים.

סומלילנד

בסומלילנד יש מרבצי גז ונפט ומינרלים שונים שעדיין לא מנוצלים.

מדינות עם פוטנציאל רב לייצור ויצוא חשמל מאנרגיה סולרית

בנוסף לכך שרוב מדינות המפרץ והבקע הסורי - אפריקני עשירות במרבצי נפט וגז הן מדינות עתירות שמש בכל ימי השנה.

למדינות אלה יש פוטנציאל עצום לייצר כמויות עתק של חשמל מאנרגיית השמש.

מדינות אשר חקלאות ותוצרי מזון הם ענף משקי מרכזי בכלכלתן

הערה מקדימה: מדינות המפרץ כמו איחוד האמירויות הערביות ואחרות, שהנן מדינות מדבריות, מייבאות 90% ויותר ממוצרי החקלאות שהן צורכות. מדינות מדבר אלה מהוות פוטנציאל גדול ליצוא מוצרי חקלאות אליהן מישראל ומדינות נוספות במרחב שכלכתן מתבססת על חקלאות.

טורקיה

סקטור של חקלאות מסורתית המעסיק כ 40% מכוח העבודה התורכי.

רוב היצוא התורכי מתבסס על גידולים חקלאיים כגון חיטה, כותנה, טבק, פירות, ירקות, אורז ותה.

טורקיה היא יצרנית הצמר הגדולה באירופה ויצרנית הגדולה בעולם של אגוזי לוז.

אתיופיה

החקלאות מהווה 35% מהתמ"ג, 85% מהיצוא ו 86% מכוח העבודה.

היצוא רובו ככולו תוצרת חקלאית.

הקפה הוא החלק הגדול ביצוא החקלאי.

גידולים עיקריים: קפה, קטניות, זרעים לשמן, דגנים, תפוחי אדמה, קנה סוכר, ירקות.

משק החי של אתיופיה הוא הגדול באפריקה והוא אחראי על 15% מהתמ"ג.

אריתריאה

כלכלת חקלאות. 80% מכוח העבודה עוסק בחקלאות.

סומליה

הכלכלה מבוססת על חקלאות ודיג.

יש אוצרות טבע רבים שאינם מנוצלים.

סומלילנד

עיקר היצוא, חיות משק, עורות, מור לבונה

דרום סודן

הכלכלה תלויה בחקלאות, בעיקר, יצוא עץ ומוצריו.

ישראל

מדינת חקלאות מפותחת.

סוריה

17% מכוח העבודה מועסקים בחקלאות.

מוצרי חקלאות עיקריים; חיטה, שעורה, כותנה, זיתים, סוכר, ביצים, חלב.

ענף יצוא עיקרי: גידולי כותנה.

מצריים

98% משטח מצריים מדברי.

מקור המים העיקרי הוא נהר הנילוס.

החקלאות מהווה 16% מהתמ"ג.

40% מכוח העבודה, המצרי מועסק בחקלאות.

החקלאות מתרכזת לאורך הנילוס.

גידולים חקלאיים עיקריים: כותנה, אורז, תירס, חיטה, קטניות, פירות, ירקות, בקר, תאואים, כבשים ועזים.

ענף חקלאי חשוב נוסף - הדייג

לבנון

המגזר החקלאי מייצר כ 5% מהתמ"ג.

גידולים עיקריים: ירקות, פרי הדר, תפוחי עץ, ענבים, זיתים, חיטה ובננות.

רוב התוצר החקלאי מיוצא למדינות ערביות בהן: סעודיה ואיחוד האמירויות הערביות.

חקלאי לבנון מעבדים פחות משליש משטח המדינה.

ממלכת ירדן

החקלאות מהווה 5% מהתוצר ו 4% מכוח העבודה.

גידולים עיקריים: חיטה, שעורה, הדרים, עגבניות, מלפפונים ובננות.

אזורי החקלאות העיקריים מצויים בבקעת הירדן.

פחות מ 10% מאדמות המדינה ניתנות לעיבוד ואספקת המים מוגבלת.

מדינות הקהילייה הכלכלית המוצעת עם פוטנציאל תיירותי רב

הפוטנציאל התיירותי של מדינות הקהילייה הכלכלית המוצעת הוא עצום. הוא כולל חופי ימים ואגמים, אתרי מורשת וארכאולוגיה, שמורות טבע, נופים הרריים ומדבריים.

מדינות הקהילייה הכלכלית המוצעת משיקות לחופי ימים: הים התיכון, ים סוף, הים הערבי והמפרץ הערבי. הן בולטות עם אתרי מורשת עתיקה וארכאולוגיה עתירי ועתיקי שנים.

כל מדינות המרחב בולטות עם שמורות טבע עשירות בבעלי חיים וצמחיה.

בימים של שלום כלכלי ומדיני וכינון קהילייה כלכלית של מדינות המרחב ניתן יהיה לקדם טיולי שייט מאילת עד מפרץ עדן ומעבר לנקודה זו.

ניתן יהיה לפתח עשרות אזורי סחר חופשיים ושווקים מסחריים ססגוניים, שימשכו מיליוני תיירים וצרכנים.

לאורך הבקע הסורי - אפריקני ניתן לפתח עשרות עיירות נופש ואטרקציות תיירותיות.

ניתן לפתח בכל מדינות הקהילייה שדות סולריים גדולים מסוגם בעולם.

ניתן להכשיר עשרות מיליוני דונמים לשטחי חקלאות מדברית וחוות גדולות לבעלי חיים מדבריים.

בכל מדינות הקהילייה טמונים אוצרות טבע רבים וניתן לנצל אותם לטובת צמיחה כלכלית מואצת.

בכל מדינות הקהילייה ניתן לפתח ימות ואגמים מלאכותיים ומתקני התפלה גדולים.

פילוח מדינות הקהילייה הכלכלית המוצעת לפי דתות

סעודיה: מוסלמים סונים - 98% , נוצרים - 1.5%

תורכיה: מוסלמים - 98% , נוצרים - 1%

לבנון: נוצרים - 33% , מוסלמים סונים - 27% , מוסלמים שיעים - 27%,

דרוזים - 5.2%

סוריה: מוסלמים - 87% , נוצרים - 10% , דרוזים - 3%

ממלכת ירדן: מוסלמים - 92% , נוצרים - 6%

מצריים: מוסלמים סונים - 85% , נוצרים קופטים - 15%

איחוד האמירויות הערביות: מוסלמים - 76% , מתוכם: 97% מוסלמים סונים , שיעים: 3% ,הינדואיזם: 8% , 1.8% - בודהיזם

בחריין: מוסלמים - 81% - רובם המכריע שיעים, נוצרים - 9%

עומן: 89% מוסלמים 5.5% - הינדים , 3.6% - נוצרים

כווית: 85% מוסלמים, מהם, 60% - סונים, 25% - שיעים, השאר - נוצרים והינדים.

קטר: מוסלמים - 68% , מהם, 60% - סונים, 25% - שיעים, נוצרים - 14%, הינדים - 13%, בודהיזם - 3%

תימן: 42% - שיעים המרוכזים בצפון תימן , 56% - סונים המרוכזים בדרום תימן

סודן: מוסלמים סונים - 97% , השאר נוצרים או בעלי אמונות מקומיות

דרום סודן: הדת השלטת - נוצרית

אתיופיה: נוצרים - 67% , מוסלמים - 31%

אריתריאה: נוצרים - 49% , מוסלמים סונים - 49% ,

ג'יבוטי: מוסלמים סונים - 94% , היתר - נוצרים.

ישראל: 8 מיליון יהודים לעומת 2 מיליון ערבים, בהם, 130,000 דרוזים, 150,000 ערבים נוצרים.

הדברות, סובלנות והבנה בין דתית אקוטיים לתפקוד הקהילייה

הידברות בין דתית ושיח בין ראשי הדתות השונות במדינות הקהילייה אקוטית וחשובה לגיבוש הקהילייה, תפקודה יציבותה והצלחתה.

בהערת אגב, בנושאי סובלנות, כבוד הדדי, הבנה הדדית והידברות בין דתית מומלץ ללמוד מאיחוד האמירויות הערביות.

טיפוח ערכי סובלנות, כבוד הדדי, הבנה הדדית ודו קיום זה מוטו מודגש ובולט בהסכמי אברהם.

צעדים ישראלים ראשונים לכינון וגיבוש קהילייה כלכלית אזורית

מהלך ראשון: מומלץ לנהל הדברות ראשונים עם אישים מהממשל האמריקאי לצורך תיאום ושיתוף פעולה בקידום יוזמה זו ומתווה זה.

צעד שני: קידום שיחות והדברות עם ראשי מדינות הסכמי אברהם ומדינות נוספות במרחב המקיימים קשרים כאלה או אחרים עם ישראל.

מומלץ לפתוח בשיחות אלה עם ראשי ונציגי מדינות עמן יש לישראל קשרים מפותחים באופן מיוחד כמו, איחוד האמירויות הערביות, בחריין, אתיופיה ועוד.

אחת הסוגיות המובילות דיונים ראשוניים אלה:

בחינת דרכים לגיבוש כוח שיטור לביטחון אזורי שיפעל לשמירה והגנה על נתיבי המים לאורך הבקע והים הערבי. בעיקר שמירה והגנה על מכליות נפט וגז העושות דרכן למדינות הים התיכון ואירופה.

כמו כן, גיבוש דרכי פעולה משותפים למיגור ארגוני טרור ומיליציות טרור במרחב.

זה ייעשה בשיתוף פעולה ובתיאום הדוק עם ארה"ב.

תמצית דברי סכום:

כינון קהילייה כלכלית אזורית לראש סדר העדיפויות הלאומי

במטרה להתחיל לקדם חזון אזורי זה, ישראל חייבת להתמקד במדינאות אסטרטגית כלכלית אזורית המכוונת למדינות המרחב.

ליבת מדינאות כלכלית אזורית זו: ייזום והצגת מתווה מדיני אזורי לעיצוב קהילייה כלכלית של מדינות המפרץ והבקע הסורי - אפריקאי החוברות להסכמי אברהם.

מתווה זה אמור לחבר את ישראל למדינות המרחב ולשיתוף פעולה כלכלי, בטחוני וטכנולוגי עמן.

זה חייב ויכול להיעשות על בסיס חזון הסכמי אברהם, כמפורט בהסכם אברהם שנחתם עם איחוד האמירויות הערביות.

הערה:

נוסח מלא של הסכם אברהם עם האמירויות בפוסט שלישי באתר זה.

הקהילייה הכלכלית המוצעת אמורה לצמוח ולבלוט כשוק כלכלי אזורי וגלובלי רחב היקף, המונה מעל 500 מיליון תושבים, עתיר ועשיר במשאבי גז, נפט, שטחי חקלאות ומשאבי טבע אחרים, הזדמנויות כלכליות, אפשרויות למפעלי פיתוח אזוריים בין מדינתיים ורב מדינתיים, פוטנציאל תיירותי עצום, שיתרמו תרומה משמעותית לצמיחה והעצמת המשקים הלאומיים באזור, צמיחה והעצמת המשק האמריקאי ומשקים לאומיים בעולם כולו.

במטרה למצות ולנצל פוטנציאל כלכלי זה, מדינות ומוסדות הקהילייה יתמקדו ויעסקו בגיבוש וקדום מפעלי פיתוח רב מדינתיים חוצי גבולות בתחומי האנרגיה, המים, החקלאות, התחבורה היבשתית, הימית והאווירית, התיירות, הספורט, התרבות, התקשורת, החינוך, ההשכלה הגבוהה, המחקר המדעי והטכנולוגי, הבינה המלאכותית, תעופה וחלל, מיחזור פסולת ואשפה, הבנקאות והפיננסים, השקעות משותפות ועוד.

בראייה אסטרטגית זו, מוצע לישראל להציב ולבלוט בהקדם עם סדר יום אסטרטגי ישראלי אזורי שמכוון לכינון קהילייה כלכלית של מדינות המפרץ והבקע הסורי - אפריקאי.

בקהילייה הכלכלית המוצעת ישראל אמורה לבלוט כמעצמה אזורית ומדינת מפתח.

לישראל מובטח מעמד של אחת המדינות שיובילו את צמיחתה הכלכלית, הביטחונית והמדינית של הקהילייה וכל אחת מהמדינות החברות בה.

מעמד אזורי כזה של ישראל, אמור לשנות, להעצים ולבסס את מעמדה של ישראל באזור ובעולם.

זה אמור להיעשות יחד עם סעודיה, איחוד האמירויות הערביות, מדינות נוספות במרחב ובשותפות מלאה עם ארה"ב.

ייקבע בהדגשה, היסודות והתשתית המדינית, הכלכלית ואף הביטחונית הראשונית לעיצוב קהילייה כלכלית של מדינות מדינות המפרץ והבקע הסורי אפריקאי החוברות להסכמי אברהם כבר קיימים.

תשתית ראשונית זו הונחה ומעמיקה שורשים בדחיפה והנעה של הסכמי אברהם עם איחוד האמירויות, בחריין, מרוקו.

כמו כן, קשרים כלכליים וביטחוניים שמתהווים בין ישראל ומדינות נוספות במרחב.

על ישראל להפנים, לא די במערכה צבאית עתירת אש מהיבשה, הים והאוויר כדי שישראל תמצא עצמה בחוף מבטחים.

התמקדות של ישראל רק במישור הצבאי תוביל את ישראל לשום מקום.

אסטרטגיה חד ממדית זו, לא מבטיחה את מיטוט חמאס, חיזבאללה ומיליציות ג'יהדיסטיות נוספות הפועלות במרחב.

לשם כך דרוש גם מתווה ישראלי במישור המדיני הכלכלי האזורי.

על מתווה זה להניע ולהוביל מהלכים לגיבוש קואליציה כלכלית אזורית רב מדינתית.

ייאמר בוודאות, קואליציה כלכלית רב מדינתית אזורית תחבר את ישראל למדינות המרחב, לשיתוף פעולה מרבי ומיטבי עמן לפי עקרונות הסכמי אברהם ולהסכמי אברהם עמן.

דרך אסטרטגית כלכלית אזורית זו תבטיח גם את בטחונה של ישראל ותחזק אותה מול איומים קיומיים דוגמת האיום האירני.

לפרטים נוספים על מתווה זה ניתן לפנות לאריה הס, נייד - 3581798 - 052

.