עיצוב קהילייה כלכלית של מדינות הסכמי אברהם

ישראל: עם הפנים להרחבה והעצמת הסכמי אברהם וקידום קהילייה כלכלית של מדינות הסכמי אברהם.

דברי מבוא:

ייקבע בהדגשה, אין וודאות שאיום הגרעין האירני מעל ישראל הוסר. מכאן, המלחמה מול אירן לא הסתיימה. רק חודשים ושנים יגידו האם חילות האוויר של ישראל וארה"ב הצליחו לחסל את פרויקט הגרעין האירני. הדעות על כך חלוקות. זאת ועוד, משטר האייטולות באירן לא נטש את שאיפותיו לפתח יכולות גרעיניות ובבוא היום לפגוע אנושות בישראל.

בראייה אסטרטגית ביטחונית זו, ישראל נדרשת להיערך לאפשרות של סיבוב צבאי נוסף מול האירנים. אותם דברים נכונים גם ביחס למערכה מול חמאס בעזה, חיזבאללה בלבנון והחותים בתימן. חודשים ושנים יגידו האם לא נמצא עצמנו בסבב נוסף ואף סבבים נוספים גם מול ארגוני טירור אלה.

עם זאת, העוצמה הצה"לית והיכולות הצה"ליות במערכות אלה, בצירוף תמיכה ודחיפה אמריקאית, יצרו גם תמריצים מדיניים, ביטחוניים וכלכליים בעלי פוטנציאל להוביל להרחבת הסכמי אברהם ולהזדמנות פז לקדם חזון לעיצוב קהילייה כלכלית אזורית שישראל תבלוט כאחת המדינות שיתרמו לעיצובה וצמיחתה.

תוצרים ביטחוניים, כלכליים ומדיניים אלה חוברים גם לחזון כלכלי מגמה מתחזקת והבנה במדינות המפרץ הערבי והעולם הערבי בכללותו, שביטחונן ועתידן מחייבים מעבר לעידן של צמיחה כלכלית, רמת חיים גבוהה וקשרי כלכלה ובטחון אזוריים שאינם תלויים תלות מוחלטת באוצרות נפט וגז.

ייקבע, מדינות ערביות סוניות אלה מבינות ומכירות גם בפוטנציאל הכלכלי הרב הטמון בשותפות כלכלית עם ישראל לצורך צמיחתן.

קידום שותפות כזו מחייב מתווה אזורי להצטרפות מדינות נוספות להסכמי אברהם וחתירה לעיצוב קהילייה כלכלית אזורית.

מוצע לגבש מתווה אזורי זה, מתוך לימוד המהלכים שהובילו לגיבוש ועיצוב הקהילייה הכלכלית האירופית שכינונה החל מיד לאחר סיום מלחמת העולם השנייה. זה במטרה לשים סוף לעידן מלחמות בלתי נגמרות ביבשת זו.

במאמר מוסגר, את כינון הקהילייה הכלכלית האירופית יזמו מדינות בנלוכס ( הולנד, בלגיה ולוקסנבורג ) אליהן חברו ביוזמה זו, גרמניה המערבית, איטליה וצרפת. במהלך השנים חברו לקהילייה כלכלית זו עוד ועוד מדינות. בסופו של תהליך מורכב ורב שנים הובילה קהילייה כלכלית זו לגיבוש האיחוד האירופי במתכונתו הנוכחית. עם כינונה הקהילייה הכלכלית האירופית הציבה כמטרה קידום תנועה חופשית של סחורות, עובדים, הון ושרותים. זה נעשה בדרך של הסרת מכסים.

קהילייה זו הובילה גם לשיתוף פעולה ביטחוני.

מבחינת ישראל, מדובר בהזדמנות פז לחבור בעיקר למדינות המפרץ ומדינות הבקע הסורי - אפריקאי והים האדום ולעצב יחד אתן קהילייה כלכלית, ( סוג של שוק משותף ), שתקיף כ 15 מדינות ותאכלס כ 500 מיליון צרכנים.

בראייה אזורית זו, ישראל נדרשת לאמץ הכרעה אסטרטגית שהליבה שלה: חתירה נחושה להרחבת הסכמי אברהם ועיצוב קהילייה כלכלית של מדינות הסכמי אברהם. זה מחייב גם מתן מענה בסוגייה הפלסטינית.

הצפי, הרחבת הסכמי אברהם ועיצוב קהילייה כלכלית של מדינות הסכמי אברהם, יעצימו את ישראל ויבססו אותה כמעצמה אזורית מובילה במרחב, יחד עם ארה"ב, סעודיה, איחוד האמירויות הערביות ומדינות נוספות במרחב. ללא ספק, מהלכים אלה יעצימו את ישראל במידה של המשך העימות הצבאי והמדיני מול אירן ושלוחותיה במרחב.

ייקבע בהדגשה, קהילייה כלכלית של מדינות הסכמי אברהם היא בהישג יד. לשם כך, דרושה יוזמה של ארה"ב ודחיפה של ישראל.

המרחב הגיאוגרפי של הקהילייה הכלכלית המוצעת: תמצית נתונים

כללית, המרחב הגאוגרפי של הקהילייה הכלכלית המוצעת יכול לכלול את מדינות המפרץ ורוב מדינות הבקע הסורי - אפריקאי.

כללית, הבקע הסורי - אפריקאי משתרע מדרום טורקיה, דרך סוריה, בקעת הלבנון, עמק החולה, לאורך נהר הירדן, דרך ים כנרת, ים המלח והערבה, מפרץ אילת וים סוף, דרך מפרץ עדן ועד לטנזניה. שם מתפצל הבקע לשניים ומסתיים במוזמביק.

הבקע הביא ליצירת ים כנרת, ים סוף, מפרץ אילת וים המלח.

בים המלח נמצא החלק העמוק של הבקע - 434 מטר מתחת לפני הים.

הבקע החל להיווצר לפני 2,5 מיליון שנים.

אורכו של הבקע 6,000 ק"מ ורוחבו נע בין 7 ל 20 ק"מ.

כללית, לבקע שלושה חלקים עיקריים:

בקע ים המלח מדרום טורקיה ועד ים סוף,

בקע ים סוף ממפרץ אילת לאורך ים סוף

בקע מזרח אפריקה - מאתיופיה בצפון ועד זימבבואה בדרום.

ישראל יוזמת ומקדמת חזון מדיני כלכלי אזורי.

ישראל: עם הפנים למדינאות כלכלית וכלכלה מדינית.

במטרה להתחיל לקדם חזון אזורי זה, ישראל חייבת להתמקד במדינאות כלכלית אזורית המכוונת למדינות המרחב. ליבת מדינאות כלכלית אזורית זו: מתווה מדיני לעיצוב קהילייה כלכלית של מדינות הסכמי אברהם שתחבר את ישראל למדינות המרחב ולשיתוף פעולה עמן על בסיס חזון הסכמי אברהם, כמפורט בהסכם אברהם שנחתם עם איחוד האמירויות הערביות.

זה אומר וכולל:

שיתוף פעולה בטחוני במיגור הטרור וההסתה לשנאת ישראל והשמדתה.

שיתוף פעולה כלכלי רחב היקף בכל ענפי הפעילות המשקית.

שיקום כלכלתן של מדינות המרחב ההבלטות עם עוני ומשבר כלכלי כרוני בהם: מצריים, ירדן, תימן, סוריה, לבנון, סודן, דרום סודן, עזה, נפות פלסטיניות ביהודה ושומרון, תימן, סומליה.

גיבוש ויישום תכניות חינוכיות לסובלנות, כבוד הדדי והבנה הדדית בבתי הספר בכל מדינות הקהילייה.

הנהגת שעורי חובה ללימודי מדינות הסכמי אברהם והשפה הערבית בבתי הספר בישראל בכל הזרמים החינוכיים.

ניהול הידברות בין דתית.

גיבוש וקדום מפעלי פיתוח רב מדינתיים חוצי גבולות בתחומי האנרגיה, המים, החקלאות, התחבורה היבשתית, הימית והאווירית, התיירות, הספורט, התרבות, התקשורת, החינוך, ההשכלה הגבוהה, המחקר המדעי והטכנולוגי, הבינה המלאכותית, תעופה וחלל, מיחזור פסולת ואשפה, הבנקאות והפיננסים, השקעות משותפות ועוד.

ישראל צריכה להפנים: בעידן טרמפ צריך לדבר כלכלית. את השיח עם טרמפ ומדינות המרחב, על ישראל לנהל בשפה כלכלית אזורית.

קהילייה כלכלית של מדינות הסכמי אברהם תמנף את קשרי ישראל עם ארה"ב ורוב מדינות המפרץ והמרחב.

יוזמה והדברות ישראלית עם ארה"ב לכינון קהילייה כלכלית של מדינות הסכמי אברהם, זה אינטרס אסטרטגי ישראלי גם לצורך הידוק קשריה הביטחוניים והכלכליים עם ארה"ב ומדינות האזור.

זה נדרש גם לצורך מתן מענה מדיני שיספק את מדינות המרחב בסוגיה הפלסטינית.

על ישראל להפנים: בארה"ב מכהן נשיא הבולט עם חזון כלכלי ותעוזה לקדם מהלכים כלכליים שהעולם וארה"ב לא הכירו ולא חוו.

מדובר בנשיא אמריקני שמנהיג את ארה"ב ומדינות העולם לסדר יום מדיני כלכלי.

ייקבע, הנשיא טרמפ לא יתחבר לישראל ואף יתרחק ממנה, במידה וזו מסיבות שונות תנציח את מלחמתה בעזה ומדינות נוספות סביבה ותתחמק מכל יוזמה אזורית.

חזון אזורי לכינון קהילייה כלכלית של מדינות הסכמי אברהם, כסוג של שוק משותף, זה חזון כלכלי שטרמפ יאהב. זו אג'נדה שמשרתת את החזון הכלכלי האמריקאי של טרמפ והוא יחבור אליה ויקדם אותה.

נזכיר, הוא העלה חזון כלכלי כזה למזרח התיכון עוד בקדנציה הראשונה שלו.

נציין בהדגשה, בכל שיחותיו והכרזותיו, הנשיא טרמפ מזכיר ומבליט את הסכמי אברהם והצורך להרחיב את מעגל המדינות החתומות עליהם.

כללית, הקהילייה הכלכלית המוצעת אמורה לצמוח ולבלוט כשוק כלכלי אזורי וגלובלי רחב היקף, המונה מעל 500 מיליון תושבים, עתיר ועשיר במשאבי גז, נפט, שטחי חקלאות ומשאבי טבע אחרים, הזדמנויות כלכליות, אפשרויות למפעלי פיתוח אזוריים בין מדינתיים ורב מדינתיים, פוטנציאל תיירותי עצום, שיתרמו תרומה משמעותית לצמיחה והעצמת המשקים הלאומיים באזור, צמיחה והעצמת המשק האמריקאי ומשקים לאומיים בעולם כולו.

בראייה אסטרטגית זו, מוצע לישראל להציב ולבלוט בהקדם עם סדר יום ישראלי ואזורי שמכוון לכינון קהילייה כלכלית של מדינות הסכמי אברהם שאמורה להקיף

כ 20 מדינות.

מדינות מועמדות לחברות והשתייכות לקהילייה הכלכלית המוצעת

סעודיה

מספר תושבים: 35 מיליון נפש.

שטח: 2.1 מיליון קמ"ר

איחוד האמירויות הערביות:

מספר תושבים: 11 מיליון נפש.

שטח: 83,000 קמ"ר

עומן:

מספר תושבים: 5 מיליון נפש.

שטח: 309,000 קמ"ר.

קטר:

מספר תושבים: 3 מיליון נפש.

שטח: 11,580 קמ"ר

כווית:

מספר תושבים: 5 מיליון נפש.

שטח: 17,318 קמ"ר

בחריין:

מספר תושבים: 1,6 מיליון נפש.

שטח: 750 קמ"ר

מצריים:

מספר תושבים: 120 מיליון נפש,

שטח: מיליון קמ"ר

ישראל:

מספר תושבים: 10 מיליון נפש,

שטח: 22,000 קמ"ר

ממלכת ירדן:

מספר תושבים: 12 מיליון נפש.

שטח: 90,000 קמ"ר

סוריה:

מספר תושבים: 25 מיליון נפש.

שטח: 117,000 קמ"ר

לבנון:

מספר תושבים: 6 מיליון נפש.

שטח: 10,000 קמ"ר

תורכיה:

מספר תושבים: 87 מיליון.

שטח: 780,000 קמ"ר.

תימן:

מספר תושבים: 41 מיליון נפש.

שטח: 527,000 קמ"ר

סודן:

מספר תושבים: 51 מיליון נפש.

שטח: 1,8 מיליון קמ"ר

אתיופיה:

מספר תושבים: 135 מיליון נפש.

שטח: 1,1 מיליון קמ"ר.

אריתריאה:

מספר תושבים: 3,5 מיליון נפש,

שטח: 117,000 קמ"ר

דרום סודן:

מספר תושבים: 12 מיליון נפש.

שטח: 644,000 קמ"ר.

ג'יבוטי:

מספר תושבים: 1,1 מיליון תושבים.

שטח: 23,000 קמ"ר.

סומליה:

מספר תושבים: 20 מיליון,

שטח: 637,000 קמ"ר

הערה:

בגלל חולשת השלטון המרכזי, בפועל סומליה מחולקת לשלוש ישויות עצמאיות: סומליה, סומלילנד, פונטלנד.

סומלילנד

מתפקדת כמדינה ריבונית דמוקרטית יציבה.

שטח: 137,000 קמ"ר

אוכלוסיה: 3,5 מיליון תושבים

נפות פלסטיניות ביהודה ושומרון:

מספר תושבים: 2 מיליון נפש.

רצועת עזה:

מספר תושבים: כ 2 מיליון נפש.

שטח: 365 קמ"ר

דירוג מדינות הקהילייה הכלכלית המוצעת לפי הכנסה לנפש

2 מדינות מעל 50,000 דולר הכנסה לנפש

קטר: 76,100 דולר

ישראל: 56,000 דולר

1 מדינות עם הכנסה לנפש מעל 40,000 דולר

איחוד האמירויות הערביות: 45,000 דולר

2 מדינות עם הכנסה לנפש מעל 30,000 דולר

ערב הסעודית: 33,000 דולר

כווית: 33,000 דולר

2 מדינות עם הכנסה לנפש מעל 20,000 דולר

בחריין: 26,438 דולר

עומן: 20,000 דולר

1 מדינות עם הכנסה לנפש מעל 10,000 דולר

תורכיה: 16,310 דולר

1 מדינות עם הכנסה לנפש מעל 5,000 דולר

לבנון: 5,280 דולר

7 מדינות עם הכנסה לנפש בין 5,000 דולר ל 1,000 דולר

ירדן: 4,800 דולר לנפש

ג'יבוטי: 3,480 דולר לנפש

מצריים: 2,800 דולר לנפש

קניה: 2,200 דולר לנפש

סודן: 2,130 דולר לנפש

סוריה: 2,100 דולר לנפש

אתיופיה: 1,400 דולר לנפש

5 מדינות וישויות מדיניות עם הכנסה לנפש מתחת ל 1,000 דולר

דרום סודן: 990 דולר לנפש

סומליה: 695 דולר לנפש

אריתריאה: 575 דולר לנפש

תימן: 521 דולר לנפש

רצועת עזה: ההכנסה לנפש מוערכת בכמה מאות דולרים לנפש

12 מדינות מדבריות

מבין מדינות הקהילייה הכלכלית המוצעת כ 12 מדינות הנן מדינות מדבר. קרי, רוב שטחן מדברי.

ערב הסעודית

איחוד האמירויות הערביות

בחריין

קטר

מצריים

ירדן

סוריה

סודן

עומן

ג'יבוטי

דרום סודן

כווית

מדינות לאורך חופי ימים

פרט לדרום סודן, כל מדינות הקהילייה הכלכלית המוצעת שוכנות לאורך חופי ימים.

10 מדינות הקהיליה הכלכלית המוצעת העשירות בנפט וגז

סעודיה

סעודיה מדורגת כיצואנית הנפט הגדולה בעולם. הפעילות הכלכלית מרוכזת סביב הנפט. תעשיות הנפט מהוות כ45% מהתמ"ג ו 75% מההוצאות התקציביות וכ 90% מהיקף היצוא של מדינה זו.

איחוד האמירויות הערביות.

רוב העתודות מצויות באמירות אבו דאבי.

בחריין

תעשיית הנפט מהווה כ 30% מהתמ"ג.

עומן

כלכלת נפט. הנפט מהווה 90% מכלל היצוא של המדינה.

יש גם מאגרים גדולים של גז טבעי.

כווית

כלכלת נפט. בעלת עתודות נפט בהיקף 10% מעתודות הנפט בעולם. חצי מהתוצר המקומי הגולמי מקורו בענף הנפט וכ 80% מהכנסות המדינה מקורן בנפט.

סוריה

חלק מרכזי מהיצוא מתבסס על נפט.

קטר

בעלת עתודות גז בהיקף המציב אותה השלישית בעולם. הכלכלה מתבססת בעיקר על נפט וגז טבעי.

ישראל

לישראל משאבים גדולים של גז טבעי בתחומי המים הטריטוריאליים שלה לאורך חופי הים התיכון.

מצריים

במצריים מצויים מאגרים גדולים של נפט, גז ואוצרות טבע נוספים.

סומלילנד

בסומלי לנד יש מרבצי גז ונפט ומינרלים שונים שעדיין לא מנוצלים.

מדינות עתירות אנרגיה סולרית

בנוסף, לכך שרוב מדינות המפרץ והבקע הסורי - אפריקני עשירות במרבצי נפט וגז הן מדינות עתירות שמש בכל ימי השנה.

למדינות אלה יש פוטנציאל עצום לייצר כמויות עתק של חשמל מאנרגיית השמש.

מדינות אשר חקלאות ותוצרי מזון הם ענף משקי מרכזי בכלכלתן

הערה מקדימה: מדינות המפרץ כמו איחוד האמירויות הערביות ואחרות, שהנן מדינות מדבריות, מייבאות 90% ויותר ממוצרי החקלאות שהם צורכים. מדינות מדבר אלה מהוות פוטנציאל גדול ליצוא מוצרי חקלאות אליהן מישראל ומדינות נוספות במרחב שכלכתן מתבססת על חקלאות.

טורקיה

סקטור של חקלאות מסורתית המעסיק כ 40% מכוח העבודה התורכי.

רוב היצוא התורכי מתבסס על גידולים חקלאיים כגון חיטה, כותנה, טבק, פירות, ירקות, אורז ותה.

טורקיה היא יצרנית הצמר הגדולה באירופה ויצרנית הגדולה בעולם של אגוזי לוז.

אתיופיה

החקלאות מהווה 35% מהתמ"ג, 85% מהיצוא ו 86% מכוח העבודה.

היצוא הוא כמעט כולו תוצרים חקלאיים הקפה הוא החלק הגדול ביצוא החקלאי.

גידולים עיקריים: קפה, קטניות, זרעים לשמן, דגנים, תפוחי אדמה, קנה סוכר, ירקות.

משק החי של אתיופיה הוא הגדול באפריקה והוא אחראי על 15% מהתמ"ג.

אריתריאה

כלכלת חקלאות. 80% מכוח העבודה עוסק בחקלאות.

סומליה

הכלכלה מבוססת על חקלאות ודיג.

יש אוצרות טבע רבים שאינם מנוצלים.

סומלי לנד

עיקר היצוא, חיות משק, עורות, מור לבונה

דרום סודן

הכלכלה תלויה בחקלאות.

מייצאת עץ

ישראל

מדינת חקלאות מפותחת.

סוריה

17% מכוח העבודה מועסקים בחקלאות.

מוצרי חקלאות עיקריים; חיטה, שעורה, כותנה, זיתים, סוכר, ביצים, חלב.

ענף יצוא עיקרי: גידולי כותנה.

מצריים

98% משטח מצריים מדברי.

מקור המים העיקרי הוא נהר הנילוס.

החקלאות מהווה 16% מהתמ"ג.

40% מכוח העבודה, המצרי מועסק בחקלאות.

החקלאות מתרכזת לאורך הנילוס.

גידולים חקלאיים עיקריים: כותנה, אורז, תירס, חיטה, קטניות, פירות, ירקות, בקר, תאואים, כבשים ועזים.

ענף חקלאי חשוב נוסף - הדייג

לבנון

המגזר החקלאי מייצר כ 5% מהתמ"ג.

גידולים עיקריים: ירקות, פרי הדר, תפוחי עץ, ענבים, זיתים, חיטה ובננות.

רוב התוצר החקלאי מיוצא למדינות ערביות בהן: סעודיה ואיחוד האמירויות הערביות.

חקלאי לבנון מעבדים פחות משליש משטח המדינה.

ממלכת ירדן

החקלאות מהווה 5% מהתוצר ו 4% מכוח העבודה.

גידולים עיקריים: חיטה, שעורה, הדרים, עגבניות, מלפפונים ובננות.

איזורי החקלאות העיקריים מצויים בבקעת הירדן.

פחות מ 10% מאדמות המדינה ניתנות לעיבוד ואספקת המים מוגבלת.

מדינות הקהילייה הכלכלית המוצעת עתירות פוטנציאל תיירותי

הפוטנציאל התיירות של מדינות הקהילייה הכלכלית המוצעת הוא עצום. הוא כולל חופי ימים ואגמים, אתרי מורשת וארכאולוגיה, שמורות טבע, נופים הרריים ומדבריים.

מדינות הקהילייה הכלכלית המוצעת משיקות לחופי ימים: הים התיכון, ים סוף, הים הערבי והמפרץ הערבי. הן בולטות עם אתרי מורשת עתיקה וארכאולוגיה עתירי ועתיקי שנים.

כל מדינות המרחב בולטות עם שמורות טבע עשירות בבעלי חיים וצמחיה.

בימים של שלום כלכלי ומדיני וכינון קהילייה כלכלית של מדינות המרחב ניתן יהיה לקדם טיולי שייט מאילת עד מפרץ עדן ומעבר לנקודה זו.

ניתן יהיה לפתח עשרות אזורי סחר חופשיים ושווקים מסחריים ססגוניים, שימשכו מיליוני תיירים וצרכנים.

לאורך הבקע הסורי - אפריקני ניתן לפתח מאות כפרי נופש ועיירות נופש.

ניתן לפתח בכל מדינות הקהילייה שדות סולריים גדולים מסוגם בעולם.

ניתן להכשיר עשרות מיליוני דונמים לשטחי חקלאות מדברית וחוות גדולות לבעלי חיים מדבריים.

בכל מדינות הקהילייה טמונים אוצרות טבע רבים וניתן לנצל אותם לטובת צמיחה כלכלית מואצת.

בכל מדינות הקהילייה ניתן לפתח ימות ואגמים מלאכותיים ומתקני התפלה גדולים.

פילוח מדינות הקהילייה הכלכלית המוצעת לפי דתות

סעודיה: מוסלמים סונים - 98% , נוצרים - 1.5%

תורכיה: מוסלמים - 98% , נוצרים - 1%

לבנון: נוצרים - 33% , מוסלמים סונים - 27% , מוסלמים שיעים - 27%,

דרוזים - 5.2%

סוריה: מוסלמים - 87% , נוצרים - 10% , דרוזים - 3%

ממלכת ירדן: מוסלמים - 92% , נוצרים - 6%

מצריים: מוסלמים סונים - 85% , נוצרים קופטים - 15%

איחוד האמירויות הערביות: מוסלמים - 76% , מתוכם: 97% מוסלמים סונים , שיעים: 3% ,הינדואיזם: 8% , 1.8% - בודהיזם

בחריין: מוסלמים - 81% - רובם המכריע שיעים, נוצרים - 9%

עומן: 89% מוסלמים 5.5% - הינדים , 3.6% - נוצרים

כווית: 85% מוסלמים, מהם, 60% - סונים, 25% - שיעים, השאר - נוצרים והינדים.

קטר: מוסלמים - 68% , מהם, 60% - סונים, 25% - שיעים, נוצרים - 14%, הינדים - 13%, בודהיזם - 3%

תימן: 42% - שיעים המרוכזים בצפון תימן , 56% - סונים המרוכזים בדרום תימן

סודן: מוסלמים סונים - 97% , השאר נוצרים או בעלי אמונות מקומיות

דרום סודן: הדת השלטת - נוצרית

אתיופיה: נוצרים - 67% , מוסלמים - 31%

אריתריאה: נוצרים - 49% , מוסלמים סונים - 49% ,

ג'יבוטי: מוסלמים סונים - 94% , היתר - נוצרים.

ישראל: 8 מיליון יהודים לעומת 2 מיליון ערבים, בהם, 130,000 דרוזים,

150,000 ערבים נוצרים.

יחסי ישראל עם כל אחת ממדינות הקהילייה הכלכלית המוצעת

בין מדינות הקהילייה הכלכלית המוצעת, לישראל קשרים דיפלומטיים, מסחריים ואחרים עם המדינות הבאות: איחוד האמירויות הערביות, בחריין, מצריים, ירדן, אתיופיה, אריתריאה,

ככל הנראה ישראל מנהלת קשרים כלכליים וביטחוניים, כאלה או אחרים עם סעודיה, עומן, קטר וייתכן שמדינות נוספות במרחב.

זה אומר, שישראל יכולה להתחיל בשיחות ראשוניות לכינון קהילייה כלכלית עם נציגים ממדינות אלה. מוצע לדון בשיחות ראשוניות לכינון קהילייה כלכלית עם מדינות הסכמי אברהם, בראשן, איחוד האמירות. כמו כן, עם בחריין, ירדן ומצריים.

זאת ועוד, ישראל מטפחת קשרים גם עם מיעוטים במרחב בהם: הדרוזים והכורדים בסוריה, הנוצרים בלבנון.

מוצע לקיים שיחות ראשונות בנושא זה גם עם נציגים ממיעוטים אלה. ישראל גם יכולה לקיים שיחות ראשוניות בסוגיה זו גם עם אישים וחוגים פלסטינים בעזה ויהודה ושומרון.

ייאמר בהדגשה, תנאי בסיסי וראשוני להצטרפות והשתלבות של כל מדינה השוכנת במרחב גאוגרפי זה, לקהילייה כלכלית מרחבית זו: כינון הסכם אברהם עם ישראל.

מוסדות הקהילייה הכלכלית של מדינות הסכמי אברהם

נציבות כלכלית של הקהילייה הכלכלית של מדינות הסכמי אברהם

בראש הקהילייה הכלכלית המוצעת של מדינות הסכמי אברהם: נציבות כלכלית

בראש הנציבות, מועצת הנציבות בה חברים 2 נציגים מכל אחת ממדינות הקהילייה החתומות על הסכם אברהם עם ישראל. מידי שנה נבחר יו"ר מועצת הנציבות.

רשויות הנציבות הכלכלית

רשות למלחמה בטרור ולביטחון ושיטור אזורי

רשות להשכלה גבוהה ומחקר ופיתוח

רשות לקשרי תעופה ושיתוף פעולה למטרות שלום בחלל

רשות למפעלי ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות

רשות למפעלי מים וים: ימות ואגמים מלאכותיים, תעלות ימים, איים מלאכותיים ומתקני התפלה

רשות למפעלי חקלאות ובטחון תזונתי

רשות לבינה מלאכותית ומחשוב

רשות לאזורי סחר חופשיים

רשות לחינוך עיוני ומקצועי

רשות למפעלי תיירות ונופש

רשות למיחזור פסולת ואשפה

רשות למפעלי תרבות, מוזיאונים ואתר טבע

רשות למפעלי ספורט

רשות למפעלי תעבורה יבשתיים, אוויריים וימיים

בנק אזורי לפיתוח מדינות הקהילייה

וועידת מדינות הסכמי אברהם

הפורום הכלכלי של מדינות הסכמי אברהם

מכון אוניברסיטאי לחקר ולימוד הגאוגרפיה של מדינות הקהילייה הכלכלית המוצעת

משרדי הנציבות הכלכלית ורשויות הנציבות

בכל אחת מהמדינות החברות בקהילייה הכלכלית המוצעת, תפעל שלוחה משרדית של נציבות הקהילייה. כל שלוחה משרדית תכלול נציגות של כל אחת מרשויות הנציבות.

כל אחת מרשויות הנציבות אמורה לגבש ולקדם עוד ועוד מפעלי פיתוח בתחומי פעילותה בכל מדינות הקהילייה.

מקורות תקציבי נציבות הקהיליה הכלכלית המוצעת

הקצאות שנתיות ממדינות המפרץ

מלוות מהבנק בעולמי ובנקים בינלאומיים אחרים

הנפקת אגרות חוב

הכנסות הבנק האזורי

הקצאה שנתית מהאיחוד האירופי

הקצאה שנתית קבועה מארה"ב

הקצאות ממדינות עשירות ומפותחות נוספות

מפעלי פיתוח כלכליים ראשונים ביוזמה ושיתוף נציבות הקהיליה הכלכלית המוצעת באמצעות אחת או יותר מרשויות הנציבות

הכרזה על ייזום אזורי סחר חופשיים במדינות הסכמי אברהם

רשימה של אזורי סחר חופשיים במדינות הקהילייה הכלכלית המוצעת

אזור סחר חופשי איסקנדרון בדרום תורכיה

אזור סחר חופשי בזחלה, העיר הגדולה בבקעת הלבנון

אזור סחר חופשי בקריית שמונה ואצבע הגליל

אזורי סחר חופשיים בקרבת דמשק, אזור סחר חופשי בהר הדרוזים בדרום סוריה ואזור סחר חופשי בחבל הכורדי בצפון סוריה.

אזור סחר חופשי בבית שאן

אזורי סחר חופשי בבקעת הירדן ( כולל מרחב יריחו } בצד הירדני והצד הישראלי.

אזורי סחר חופשי בנפות שכם וחברון ביהודה ושומרון.

אזור סחר חופשי אילת - עקבה

אזורי סחר חופשי במטרופולין ניאום בסעודיה, לחופי ים סוף.

אזור סחר חופשי בשארם א שייך

אזור סחר חופשי במפרץ עדן

אזור סחר חופשי בסודן

אזור סחר חופשי בדרום סודן

אזור סחר חופשי באתיופיה

אזורי סחר חופשי באריתריאה

כל אזור סחר חופשי כולל:

מרכזי מסחר ושרותים,

בתי מלון,

מרכז רפואי אוניברסיטאי,

אזורי תעשייה ולוגיסטיקה,

מרכז קונגרסים ותערוכות

מוזיאונים ומרכזי מבקרים

אוניברסיטת מחקר

כל אזור סחר חופשי נעשה בשיתוף עם רשות הנציבות לאזורי סחר חופשיים.

מומלץ לעצב כל אזור סחר חופשי מתוך לימוד וחיקוי אזורי הסחר החופשיים הפועלים בדובאי.

מהלך מדיני ישראלי מקיף בסוגיה הפלסטינית

במסגרת השיחות והדיונים לכינון ועיצוב קהילייה כלכלית של מדינות הסכמי אברהם ישראל מציגה מתווה מדיני בסוגיה הפלסטינית הכולל שני מרכיבים:

מרכיב ראשון: כינון ועיצוב אמירות במעמד של מדינה בעזה

הצעה לכינון ועיצוב רצועת עזה כאמירות ערבית במעמד של מדינה עצמאית.

מדובר בהצעה לכינון אמירות מפורזת ברצועת עזה. השליטה הביטחונית בעזה ישראלית.

לאחר כינון הסכם אברהם בין אמירות עזה וישראל, הכרה באמירות עזה כמדינה מצד ארה"ב, מדינות ערב ומדינות נוספות, אמירות עזה מתקבלת כחברה מלאה באו"ם ומוסדותיו. אמירות עזה מתקבלת כחברה גם בקהילייה הכלכלית של מדינות המרחב.

הערה: מזכר מפורט בנושא כינון ועיצוב אמירות עזה, באחת הכתבות הבאות באתר זה.

מרכיב שני: מתווה למעמד מדיני לנפות פלסטיניות ביהודה ושומרון

ביחס למעמד המדיני של הנפות הפלסטיניות ביהודה ושומרון, כיום בניהול הרשות הפלסטינית: לאחר השלמת המהלך לכינון ועיצוב עזה כאמירות במעמד של מדינה עצמאית, חברה באו"ם ומוסדותיו ולאחר שזו תכונן הסכם אברהם עם ישראל, נפות פלסטיניות ביהודה ושומרון, יוכלו להחליט לקדם סוג של קשר פדרטיבי עם אמירות עזה, ירדן או ישראל. כמו כן, מתן אפשרות לנפות שירצו בכך, להיות במעמד אוטונומי עצמאי, מעין סוג של קנטונים עצמאיים.

מבחינת ישראל, מובטחים לכל נפה פלסטינית שתצטרף להסכמי אברהם, קשרי כלכלה הדוקים עם ישראל, ירדן, אמירות עזה וכל אחת ממדינות הקהילייה. כמו כן, מובטחת לנפות הפלסטיניות נציגות במועצת נציבות הקהילייה.

בראש כל נפה פלסטינית עומד מושל ממונה. לידו פועלת מועצת נכבדים.

עם זאת, השליטה הביטחונית בכל שטחי יהודה ושומרון כולל הנפות הפלסטיניות, נתונה בידי ישראל.

מענה ישראלי בסוגיית הר הבית

במידה והפלסטינים יתנו הסכמתם למתווה מדיני זה, ישראל תכריז גם על הצעה ישראלית בסוגיית הר הבית.

עיקרה של ההצעה הישראלית: ישראל נכונה לאסור תפילות יהודים בהר הבית, שכן זה נוגד את ההלכה ועמדת הרבנות הראשית.

עם זאת, השליטה הביטחונית בשטח הר הבית נתונה בידי ישראל.

צעדים ישראלים ראשונים ליזום וקידום כינון קהילייה כלכלית של מדינות הסכמי אברהם

מהלך ראשון: מומלץ לפתוח בשיחות והדברות עם ממשל טרמפ והממשל האמריקאי לצורך תיאום ושיתוף פעולה בקידום יוזמה זו ומתווה זה.

צעד שני: קידום שיחות והדברות עם ראשי מדינות הסכמי אברהם ומדינות נוספות במרחב המקיימים קשרים כאלה או אחרים עם ישראל.

מומלץ לפתוח בשיחות אלה עם ראשי ונציגי מדינות עמן יש לישראל קשרים מפותחים באופן מיוחד כמו, איחוד האמירויות הערביות ואתיופיה.

צעד שלישי: הצגת הצעה לכינוס וועידה של נציגים ממדינות הסכמי אברהם לדיונים ראשונים לכינון ועיצוב קהילייה כלכלית של מדינות המרחב.

אחת הסוגיות הראשונות בדיונים ראשוניים אלה:

בחינת דרכים לגיבוש כוח שיטור לביטחון אזורי שיפעל לשמירה והגנה על נתיבי המים לאורך הבקע והים הערבי. בעיקר שמירה והגנה על מכליות נפט וגז העושות דרכן למדינות הים התיכון ואירופה.

כמו כן, גיבוש דרכי פעולה משותפים למיגור ארגוני טרור ומיליציות טרור במרחב.

זה ייעשה בשיתוף פעולה ובתיאום הדוק עם ארה"ב.

תמצית דברי סכום:

בקהילייה הכלכלית המוצעת של מדינות הסכמי אברהם ישראל אמורה לבלוט כמעצמה אזורית ומדינת מפתח.

מובטח לה מעמד של אחת המדינות שיובילו את צמיחתה הכלכלית, הביטחונית והמדינית של הקהילייה וכל אחת מהמדינות החברות בה.

מעמד אזורי כזה של ישראל, אמור לשנות, להעצים ולבסס את מעמדה של ישראל באזור ובעולם.

זה אמור להיעשות יחד עם סעודיה, איחוד האמירויות הערביות, מדינות נוספות במרחב ובשותפות מלאה עם ארה"ב.

ייקבע בהדגשה, היסודות והתשתית המדינית, הכלכלית ואף הביטחונית הראשונית של קהילייה כלכלית של מדינות הסכמי אברהם כבר קיימים.

תשתית ראשונית זו הונחה ומעמיקה שורשים בדחיפה והנעה של הסכמי אברהם.

כמו כן, קשרים כלכליים וביטחוניים שהשתיקה יפה להם, בין ישראל ומדינות במרחב.

התוצרים המדיניים, הכלכליים והביטחוניים של ביקור ופגישות הנשיא טרמפ באזור, הם תשתית מבטיחה נוספת שתניע את ההליכים לכינון קהילייה כלכלית זו.

כינון קהילייה כלכלית של מדינות הסכמי אברהם מחייב הרחבה דרמטית של מעגל מדינות הסכמי אברהם וכן גיבוש הסכם אברהם אזורי משותף לכל מדינות השוק.

על ישראל להפנים, לא די במערכה צבאית עתירת אש מהיבשה, הים והאוויר כדי שישראל תמצא עצמה בחוף מבטחים. התמקדות של ישראל רק במערכה צבאית תוביל את ישראל לשום מקום. היא לא מבטיחה את מיטוט חמאס, חיזבאללה ומיליציות ג'יהדיסטיות נוספות הפועלות במרחב.

לשם כך דרוש גם מתווה ישראלי במישור המדיני האזורי.

על מתווה זה להניע ולהוביל מהלכים לגיבוש קואליציה כלכלית אזורית רב מדינתית.

רק קואליציה כלכלית רב מדינתית אזורית תחבר את ישראל למדינות המרחב לשיתוף פעולה מרבי ומיטבי עמן לפי עקרונות הסכמי אברהם ולהסכמי אברהם עמן.

לפרטים נוספים על מתווה זה ניתן לפנות לאריה הס, נייד - 3581798 - 052

.