מתווה ישראלי לגיבוש קהילייה כלכלית אזורית

מתווה ליוזמה ישראלית לגיבוש קהילייה כלכלית אזורית

מאת אריה הס

דברי מבוא:

המלחמה המתמשכת מול אירן, חיזבאללה וחמאס ככל הנראה רחוקה מסיום.

האורניום המועשר באירן חבוי אי שם במעמקי האדמה. למרות המכות הצבאיות שספגה, אירן ממשיכה להוות איום אסטרטגי על ישראל ומדינות נוספות באיזור.

הכרזה אמיתית על סיום המלחמה מול אירן תתאפשר כאשר באירן תקום הנהגה חדשה שתחדל לפתח נשק גרעיני, תפסיק לממן ולחמש מיליציות שיעיות למלחמה כנגד ישראל, תתמקד בשיקום כלכלי וחברתי של אירן ובטיפוח קשרי כלכלה הדוקים עם מדינות האזור, כולל ישראל.

גם המלחמה בלבנון רחוקה מסיום. זה יקרה כאשר חיזבאללה יפורק לחלוטין מנשקו וממשלת לבנון תתמקד בשיקום ופיתוח כלכלי של המדינה בסיוע נדיב של ארה"ב ומדינות באזור כולל ישראל.

זאת ועוד, מלחמה מתמשכת זו מחוללת גלי צונמי מדיני ואנטישמי ברחבי העולם. בארה"ב גוברים הקולות המצדדים בהפסקת הסיוע האמריקאי לישראל ובאיחוד האירופי בוחנים הטלת סנקציות כלכליות על ישראל.

בראייה אסטרטגית רחבה זו, ישראל צריכה להתעשת. היא לא יכולה להתמקד רק בפעילות צבאית בזירות אלה. היא צריכה לעשות מעשה מדיני שעיקרו, גיבוש חזון ומתווה מדיני - כלכלי לסדר יום אזורי חדש.

במקביל למאמץ צבאי נחוש ועוצמתי להגיע להכרעה בזירות אלה, ישראל צריכה ויכולה לגבש ולקדם מתווה כלכלי – מדיני אזורי שיבליט את ישראל גם כמעצמה אזורית כלכלית, הפעילה בהנעת מהלכים ותהליכים לעיצוב וגיבוש קהילייה כלכלית אזורית, כסוג של שוק משותף של מדינות המפרץ ומדינות הבקע הסורי – אפריקאי.

ביתר פירוט, הקהילייה הכלכלית המוצעת אמורה להקיף כ 20 מדינות: מדינות המפרץ, בהם, איחוד האמירויות הערביות, סעודיה, בחריין, עומן, כווית, קטר, תימן ועירק.

בנוסף, מדינות הבקע הסורי –אפריקאי בהם: תורכיה, סוריה, לבנון, ישראל, ירדן, מצריים, אתיופיה, סודן, אריתריאה, סומלי, סומלילנד, דרום סודן וגי'בוטי.

חשוב לציין, חלק ממדינות הקהילייה הכלכלית המוצעת מקיימות קשרים מדיניים, ביטחוניים וכלכליים עם ישראל.

על מדינות אלה נמנות איחוד האמירויות הערביות, בחריין, ירדן, מצריים, אתיופיה, סומלילנד, אריתריאה, דרום סודן.

ישראל מקדמת קשרים ביטחוניים וכלכליים, כאלה או אחרים, עם סעודיה, עומן, קטר, לבנון, סוריה ומדינות נוספות במרחב.

יוזמת ישראל לכינון קהילייה כלכלית אזורית בשלושה מסלולים

מלאכת ייזום וקידום מתווה ישראלי לכינון קהילייה כלכלית אזורית יכולה להתנהל בשלושה מסלולים משולבים:

מסלול ראשון:

הצגת מתווה לכינון קהילייה כלכלית אזורית במועצת השלום לעזה

מסלול ראשון, הצגה והגשת המתווה לדיונים במועצת השלום לעזה, עליה הכריז הנשיא טראמפ בדבוס בראשית השנה.

כמו כן, קיום שיחות על חזון כלכלי – מדיני אזורי זה עם מנהיגים ואישים במדינות הקהילייה המוצעת.

מסלול שני:

מענה מדיני -כלכלי ישראלי ליישוב הסכסוך עם הפלסטינים

מסלול שני, ישראל מציגה ומקדמת מפת דרכים מדינית – כלכלית בסוגיה הפלסטינית. מפת דרכים זו אמורה להאיץ את המגעים והמהלכים לכינון הקהילייה הכלכלית המוצעת ולקידום הסכמי אברהם עם מדינות ערביות ומוסלמיות נוספות.

עזה: סוג של אמירות ערבית במעמד של מדינה עצמאית

ביחס לעתיד עזה, לפי מפת דרכים זו, ישראל מציעה לקדם ולבסס את רצועת עזה כישות מדינתית עצמאית.

מדינת עזה היא מדינה מפורזת, חברה מלאה באו"ם ומוסדותיו, חברה בליגה הערבית ומוסדות בינלאומיים אחרים.

מדינת עזה תצמח ותבלוט כסוג של אמירות ערבית מוסלמית מפותחת, בדומה למודל מדינות המפרץ.

לפי זה, החוקים ומערכות המשפט בעזה יתבססו על חוקי השריעה כמו באיחוד האמירויות הערביות.

אזרחות התושבים במדינת עזה – עזתית.

בראש מדינת עזה עומד מושל עזתי ממונה דוגמת מוחמד דחלאן, המקורב לאיחוד האמירויות הערביות.

לידו תפעל מועצת נכבדים שהוא ממנה.

מושל עזה ומועצת נכבדי עזה מכירים,תומכים וחוברים להסכמי אברהם והם מתמקדים בשיקום ופיתוח כלכלי וחברתי של עזה.

זה ייעשה בשיתוף וסיוע של מדינות המפרץ, ארה"ב, מצריים ומדינות נוספות.

פרויקטים אסטרטגיים מובילים את שיקום ופיתוח עזה:

שכונות מגורים מודרניות

נמל ימי בינלאומי,

ריוויירה תיירותית לאורך חופי עזה,

הפקת גז טבעי ממעמקי הים מול עזה,

בתי חולים,

אוניברסיטאות מחקר,

אצטדיוני ספורט,

קניונים מסחריים,

אזורי תעשייה,

אזורי סחר חופשי לפי המודל של דובאי ופרויקטים נוספים.

שדה התעופה באל עריש ישמש גם כשדה תעופה בינלאומי של תושבי עזה.

מעמד ערביי יהודה ושומרון: תעודת תושבות ללא כל זכויות הצבעה

ביחס למעמד ערביי יהודה ושומרון, ישראל תציע לנפות פלסטיניות, כיום, בניהול ותקצוב של הרשות הפלסטינית, מעמד אוטונומי עצמאי. כל אוטונומיה פלסטינית היא סוג של אמירות במעמד ומבנה שלטוני דומים למעמד ומבנה השלטון בכל אחת מהאמירויות באיחוד האמירויות הערביות.

לפי זה, בראש כל אוטונומיה פלסטינית עומד מושל ממונה שייקבע מבין אחת החמולות הגדולות באוטונומיה. לידו תפעל מועצת נכבדים שהוא ממנה בעצה אחת עם ישראל.

השליטה הביטחונית בכל שטחי יהודה ושומרון, עד נהר הירדן, כולל האוטונומיות הפלסטיניות נתונה בידי ישראל.

בכל אוטונומיה יפעל כוח שיטור פלסטיני.

החוקים ומערכת המשפט בכל אוטונומיה יתנהלו ויתבססו על חוקי השריעה כמו באיחוד האמירויות הערביות.

במישור הכלכלי והתעסוקתי, ישראל מציעה לכל אוטונומיה פלסטינית חבירה למשק הישראלי וחבירה לקהילייה הכלכלית המוצעת.

כל אחת מהאוטונומיות הפלסטיניות תוכל להנפיק תעודות תושבות לתושבים הפלסטינים המתגוררים ורשומים בישובי האוטונומיה.

הנפקת תעודות תושבות לכל פלסטיני ופלסטינית, בהתניה שלא חלה עליהם כל מגבלה ביטחונית. כמו כן בתמיכה בהסכם אברהם וכינון הסכם אברהם של הנפה עם ישראל.

ישראל תציע לכל פלסטיני או פלסטינית שירצו בכך אפשרות נוספת. במקום לשאת תעודת תושבות של האוטונומיה הם יוכלו לשאת תעודת זהות ודרכונים ירדנים.

כל הפלסטינים באוטונומיות השונות, הנושאים תעודת תושבות בהנפקה של האוטונומיה או תעודות זהות ודרכונים ירדנים, זכאים לדמי המוסד לביטוח לאומי, שרותי בריאות ולחופש תנועה לישראל וממנה, לצורכי תעסוקה, לימודים, מסחר, תיירות ושרותים אחרים.

ישראל תתנה זאת גם בכך שכל אוטונומיה תשנה את תוכניות לימודים בכל מוסדות החינוך ותאמץ תוכניות לימודים אמירתיות או ישראליות.

,

בהיבט כלכלי, ישראל תקדם בכל אוטונומיה, המכוננת עמה הסכם אברהם אזורי סחר חופשיים לפי מודל אזורי הסחר החופשי בדובאי.

ביחס לסוגיית הריבונות בשטחי יהודה ושומרון, זו תחול על בקעת הירדן וגושי ההתיישבות. ביחס לריבונות בכל אוטונומיה, זו תידון בעתיד בין ישראל, ירדן והנהגת כל אוטונומיה.

מסלול שלישי

הסרה חד צדדית של מכסים ומיסים על מוצרי יבוא לישראל ממדינות הקהילייה והקמת לשכות מסחר דו לאומיות עמן

מסלול שלישי, הכרזה ישראלית על הסרה חד צדדית של מכסים ומסים על מוצרי יבוא לישראל ממדינות הקהילייה המוצעת, קרי, מדינות המפרץ ומדינות הבקע הסורי – אפריקאי.

בנוסף להכרזה זו, ישראל תפעל להקמת לשכות מסחר ותיירות דו לאומיות עם מדינות הקהילייה.

אזורי סחר חופשי לאורך גבולות ישראל עם לבנון, סוריה, ירדן, מצריים ועזה

מהלך מדיני – כלכלי נוסף במסלול זה, הקמת אזורי סחר חופשי לאורך גבולות ישראל עם לבנון, סוריה, ירדן, מצריים ורצועת עזה.

לסיום, ללא ספק, מתווה מדיני כלכלי אזורי ישראלי כזה, יחולל שינוי דרמטי במעמדה של ישראל באזור ובעולם.

מסדרון כלכלי מהודו דרך מדינות המפרץ, ירדן וישראל לאירופה

זאת ועוד, הקהילייה הכלכלית המוצעת תאיץ את ההקמה ותפעול המסדרון הכלכלי להנעת סחורות ומוצרי אנרגיה מהודו, דרך איחוד האמירויות, סעודיה, ירדן וישראל לאירופה, עליו החלו שוקדים בישראל, ארה"ב ומדינות המסדרון.

מדובר בפרויקט אזורי אסטרטגי אקוטי ליציבות ושגשוג האזור.

לפרטים נוספים על מתווה מדיני אזורי זה ניתן לפנות לאריה הס

נייד: 3581798 - 052

נספח: הסכם אברהם בין מדינת ישראל ואחוד האמירויות הערביות

להלן סעיפי החלק הראשון של ההסכם:

סעיף ראשון:  ההסכם הוא בין אחוד האמירויות הערביות ומדינת ישראל ( בקיצור - שני הצדדים )

סעיף שני:  שני הצדדים שואפים לשקף למזרח התיכון ומדינותיו, חזון אזורי שמדגיש יציבות, שלום ושגשוג.

סעיף שלישי: הצדדים שואפים לקדם קשרי שלום, יחסים דיפלומטיים ידידותיים, שיתוף פעולה ונורמליזציה מלאה של קשרים ויחסים ביניהם ובין עמיהם.

סעיף רביעי: הצדדים מאמינים שיחסי ידידות ביניהם משרתים את האינטרסים של שלום מתמשך ויציב במזרח התיכון.

סעף חמישי: הצדדים סבורים שאת האתגרים העומדים בפניהם ניתן לקדם דרך שיתוף פעולה ולא בדרך של עימות.

סעיף שישי: הצדדים נחושים להבטיח שלום מתמשך, יציבות, בטחון ושגשוג לשתי המדינות ולפתח את המשקים הדינמיים והחדשניים שלהם.

סעיף שביעי: הצדדים מאשררים את מחוייבותם המשותפת לנירמול יחסים ולקדם יציבות דרך מעורבות דיפלומטית, שיתוף פעולה כלכלי הדוק והידוק תיאומים אחרים.

סעיף שמיני:  הצדדים מאשררים את אמונתם המשותפת שכינון שלום ונורמליזציה מלאה ביניהם תסייע למעבר של המזרח התיכון לצמיחה כלכלית, חדשנות טכנולוגית ולעיצוב קשרים הדוקים בין מדינות ועמי המזרח התיכון.

סעיף תשיעי: הצדדים מכירים בכך שערבים ויהודים הם צאצאים לאב קדום משותף - אברהם.

סעיף עשירי: מתוך הכרה בכך שיהודים וערבים הם צאצאים של אב קדום משותף - אברהם - הצדדים מניעים ודוחפים לצמיחת מציאות מזרח תיכונית בה מוסלמים, יהודים ונוצרים ואנשים מכל האמונות, הכתות והלאומים מחוייבים לרוח של דו - קיום, הבנה הדדית וכבוד הדדי.

סעיף אחד עשר: הצדדים מאזכרים את הסכמי השלום בין ישראל ומצריים ובין ישראל וממלכת ירדן. כמו כן, את הסכמי אברהם בין מדינת ישראל ומדינות איחוד האמירויות הערביות, מרוקו ובחריין.

סעיף שתים עשרה: הצדדים מחוייבים לפעול יחד לקידום פתרון שייעשה במו"מ לעימות הישראלי - פלסטיני. על פתרון זה לענות לצרכים הלגיטימיים והשאיפות של שני העמים וכך לקדם שלום מזרח תיכוני כולל, יציבות ושגשוג.

סעיף שלוש עשרה:  הצדדים מדגישים את אמונתם שנורמליזציה מלאה של היחסים בין מדינת ישראל ואחוד האמירויות הערביות, זהו אנטרס של שני הצדדים. יחסי שלום ביניהם אמורים לתרום לקידום השלום במזרח התיכון ובעולם כולו.

סעיף ארבע עשר: הצדדים מבטאים הכרת תודה עמוקה לנשיא ארה"ב וארה"ב על תרומתם העמוקה להשגת הסכם הסטורי זה.

להלן סעיפי החלק השני של ההסכם

1. כינון שלום, יחסים דיפלומטיים ונורמליזציה מלאה בין מדינת ישראל והאמירויות  

מתוקף הסכם אברהם זה, קשרי שלום, יחסים דיפלומטיים ונורמליזציה מלאה של קשרים הדדיים, דו צדדיים, מעוגנים ומכוננים בזה בין אחוד האמירויות הערביות ומדינת ישראל.

2. עקרונות כלליים

הצדדים מונחים ביחסים הנרקמים ומתהווים ביניהם, עלידי אמנת האו"ם ועקרונות החוק הבינלאומי. באופן מיוחד כל אחד מהצדדים, מכבד את ריבונות הצד האחר ואת הזכות של כל צד לחיות בשלום, בטחון, תוך פיתוח וטיפוח יחסי ידידות ושיתוף פעולה ביניהם ובין עמיהן. הצדדים מיישבים עימותים וחילוקי דיעות ביניהם בדרכי שלום.

3. כינון שגרירויות

לאחר החתימה על הסכם אברהם זה, הצדדים מחליפים ביניהם שגרירים תושבים שיובילו יחסים דיפלומטיים וקונסולריים בהתאם לכללים של החוק הבינלאומי.

4. שלום ויציבות

הצדדים מייחסים חשיבות עמוקה להבנה הדדית, שיתוף פעולה ותיאום ביניהם בתחומים של שלום ויציבות כמרכיב יסודי ביחסים ביניהם וכאמצעים לקדם תחומים אלה במזרח התיכון בכללותו.

הצדדים נוטלים על עצמם לנקוט בכל הצעדים הנחוצים למניעה ומיגור כל פעילות טירור ושנאה מהצד האחד כנגד הצד השני. כמו כן, הם מכחישים כל תמיכה בפעילויות טירור והסתה בחו"ל או מהטריטוריה שלהם.

הצדדים מכירים בעידן החדש לשלום ויחסי ידידות ביניהם שבמרכזם חתירה ליציבות לעמיהם והמרחב.

הצדדים נוטלים על עצמם לדון ולבחון עניינים אלה בקביעות ולגבש הסכמים מפורטים והסדרים להבטחת תיאום ושיתוף פעולה ביניהם.

5. שיתוף פעולה והסכמים בשורה של תחומים

כחלק בלתי נפרד ממחויבות הצדדים לשלום, שגשוג, יחסים דיפלומטיים ידידותיים, שיתוף פעולה ונורמליזציה מלאה, הצדדים יפעלו לקידום שלום, יציבות ושגשוג במזרח התיכון ויעשו לגילוי הפוטנציאל הרב שיש במדינותיהם ולמרחב. למטרה זו הצדדים יגבשו ויקדמו הסכמים בתחומים בהם יש להם אנטרסים משותפים כמצויין בזה:

פיננסים והשקעות

תעופה אזרחית

וויזות ושרותים קונסולריים

חדשנות, מסחר, ויחסים כלכליים

רפואה ובריאות

מדע, טכנולוגיה, ושימושים לשלום בחלל החיצון

תיירות, תרבות וספורט

אנרגיה,

איכות הסביבה

חנוך

הסדרים ימיים

תקשורת ודואר

חקלאות ובטחון תזונתי

מים

שיתוף פעולה משפטי

הערה:

פירוט של כל אחד מתחומים אלה בנספח כלכלי בהמשך המסמך כחלק בלתי נפרד ממנו.

6. הבנה הדדית ודו קיום

הצדדים נוטלים על עצמם לטפח ולעודד הבנה הדדית, כבוד, דו קיום ותרבות של שלום בין החברה האמירתית והחברה הישראלית ברוחו של אב קדום משותף, אברהם, עידן השלום ויחסי הידידות המונחים בידי הסכם שלום זה. זה כולל גיבוש תוכניות לקשרים בין העמים, דיאלוג בין דתי, תרבות אקדמית, קשרי נוער, קשרי מדע, וקשרים הדדיים נוספים.

הם יגבשו ויעגנו את הקשרים הקונסולריים והוויזות וההסדרים בהסכמים כדי לעודד ולהניע תיירות וטיולים בטוחים לבני הלאומים שלהם לטריטוריה של הצד האחר.

7. לוחמה משותפת בטירור 

הצדדים יתמודדו יחד מול כל קיצוניות שמעודדת שנאה ופילוג, פעילות טירור והצדקת טירור כולל מניעת רדיקליזציה וגיוס לטירור, מאבק בהסתה ואפליה.

לצורך זה, הצדדים יפעלו לכינון פורום בכיר לשלום ודו קיום שיעסוק ויתמחה בקידום יעדים ואתגרים אלה.

8. אג'נדה אסטרטגית למזרח התיכון

מעבר להסכמי אברהם, הצדדים מוכנים להצטרף יחד עם ארה"ב לגיבוש וקידום אג'נדה אסטרטגית למזרח התיכון במטרה להרחיב את הדיפלומטיה האזורית, מסחר, יציבות ושיתוף פעולה.

הצדדים מחוייבים לפעול יחד עם ארה"ב ומדינות נוספות במטרה לקדם שלום, יציבות ושגשוג ביחסים ביניהם לטובת המזרח התיכון בכללותו.

זה כולל הבטחה והשגת בטחון אזורי, יציבות, חתירה להזדמנויות כלכליות אזוריות, עידוד תרבות של שלום בכל המרחב. בחינת סיוע הדדי ופיתוח תוכניות משותפות.

9. זכויות ומחוייבויות אחרות

ההסכם לא משפיע ולא מתפרש כהסכם שמשפיע על הזכויות והמחוייבויות של הצדדים לאמנת האו"ם.

10. כיבוד מחוייבויות

הצדדים נוטלים על עצמם לממש באמונה טובה את המחויבויות הכלולות בהסכם זה.

הם נוטלים על עצמם לא להיכנס לכל מחויבות או עימות הנוגדים סעיפי הסכם זה.

במידה של עימות בין המחויבויות של הצדדים במסגרת ההסכם וכל מחויבות אחרת, המחויבויות של הסכם זה הם שמחייבים את הצדדים ומיושמים עלידם.

הצדדים נוטלים על עצמם לאמץ חקיקה או כל פרוצדורה חוקית הדרושה ליישום הסכם זה ולבטל כל חקיקה לאומית ופרסום רשמי שמנוגד או לא עומד בהתאמה עם הסכם זה.

11. אשור רשמי של ההסכם וכניסה לתוקף

הסכם זה ייכנס לתוקף לאחר אישורו בהליכים המקובלים בכל מדינה.

12. יישוב סכסוכים בין הצדדים

סכסוכים שעולים במהלך היישום וההסבר של הסכם זה ייפתרו במו"מ.

כל עימות בין הצדדים שלא ניתן ליישב במו"מ יופנה לגישור או תיווך.

13. רישום

הסכם זה יועבר למזכ"ל האו"ם בהתאם לסעיף 102 של אמנת האו"ם.

תאריך חתימה על ההסכם בטקס חגיגי בוושינגטון:

הדפסת ההסכם תיעשה בשפות: ערבית, עברית, אנגלית.

במידה של שוני בהסברים בשפות השונות של ההסכם, הטקסט האנגלי הוא שקובע.

חתומים על ההסכם

נשיא ארה"ב

ראש ממשלת ישראל

שר החוץ של איחוד האמירויות הערביות

החלק הרביעי של ההסכם: נספח כלכלי

הערה: הנספח הכלכלי הוא חלק בלתי נפרד מההסכם.

לפי סעיף 5 של ההסכם לשלום, יחסים דיפלומטיים ונורמליזציה מלאה בין מדינת ישראל ואחוד האמירויות הערביות, הצדדים מקדמים הסכמים דו צדדיים בתחומים כלכליים בהם יש להם אינטרס משותף. להלן פירוט התחומים בהם מדובר:

פיננסים והשקעות

הצדדים ישתפו פעולה בהעמקה והרחבה של השקעות דו צדדיות.

הצדדים ישתפו פעולה בענפי הפיננסים וההשקעות מתוקף הכרה בכך שהסכמים כאלה ימלאו תפקידי מפתח בפיתוח כלכלי של שני הצדדים והמזרח התיכון כולו.

הצדדים מאשררים את מחוייבותם להגנה על משקיעים, צרכנים, יושר שיווקי ויציבות פיננסית.

הצדדים מכירים בחשיבות של קידום פיתוח כלכלי אזורי וזרימה חופשית של מוצרים ושרותים.

הצדדים יקדמו שיתופי פעולה בקידום תשתיות אסטרטגיות אזוריות. לצורך זה, הצדדים יקימו קבוצות חשיבה ועבודה משותפות לשלום אזורי, פרויקטים אזוריים, מפעלי פיתוח לשלום אזורי.

תיירות

הצדדים מאשרים שאיפתם לקדם שיתוף פעולה בענפי התיירות.

הצדדים רואים בענפי התיירות ענף מפתח לפיתוח כלכלי וטיפוח קשרי תרבות ביניהם.

לצורך זה, הצדדים יגבשו ויפיצו חומרי מידע והסברה בפרסומים בכתב, בדיגיטל, יעודדו השתתפות בירידים ותערוכות.

כמו כן, יפעלו יחד לקידום פרוייקטים תיירותיים משותפים וחבילות תיירות משותפות.

הצדדים יקדמו סיורי לימודים ומורשת לסוכני תיירות וחברות תיירות. זה כדי להעמיק ולגוון את קשרי התיירות ביניהם.

כמו כן, הם יקצו תקציבים לאומיים לעידוד תיירות הדדית בין המדינות.

חדשנות, מסחר וקשרי כלכלה

הצדדים יקדמו וירחיבו שיתופי פעולה בענפי החדשנות, ההייטק, המסחר והכלכלה כדי שפירות השלום יורגשו בחברות הכלכליות ובמגזר העסקי במדינותיהם.

הצדדים מכירים בערך העקרון של הבטחת תנועה חופשית של סחורות ושרותים שיאפיינו וינחו את היחסים ביניהם כמו גם, מיצוי הפוטנציאל למגוון רחב של הזדמנויות סחר הדדיות ביניהם.

הצדדים ישתפו פעולה במתן תנאים טובים למסחר הדדי והסרת מכשולים למסחר חופשי.

מדע, טכנולוגיה, ושימושים לשלום בחלל החיצון

הצדדים רואים את החשיבות של ענפי המדע, הטכנולוגיה והחדשנות בצמיחה של משקיהן בענפי מפתח שיבלטו בפעילות משותפת ושיתוף פעולה הדדי בהתקדמות מדעית וטכנולוגית. זה כולל שיתוף פעולה מדעי בין מדענים, חוקרים ומוסדות אקדמיים וכן חתירה להקמת מרכזים משותפים למחקר ופיתוח ואפשרויות למימון משותף של פרויקטים מחקריים, מדעיים וטכנולוגיים בתחומים בעלי אינטרס משותף.

הצדדים פועלים מתוך אינטרסים משותפים בהקמה, פיתוח ושיתוף פעולה הדדי בתחום של רתימת החלל החיצון למטרות שלום.

שיתוף פעולה כזה יכלול יישום תוכניות ופרויקטים משותפים בתחומים של מדעי החלל, חקר החלל, פיתוח טכנולוגיות ותעשיות הקשורות לחלל, חילופי מומחים ומידע ושימושים שונים בענפי החלל.

איכות הסביבה

הצדדים רואים חשיבות בהגנה, שמירה ושיפור איכות הסביבה.

הצדדים יעודדו ויקדמו חדשנות סביבתית לפיתוח ירוק בר קיימא של האזור ומעבר לאזור.

הצדדים יקדמו שיתוף פעולה לפיתוח אסטרטגיות להגנת הסביבה בנושאים כמו שימור, הגנת הסביבה הימית והאקלים.

הצדדים יקדמו מרכז למחקר ופיתוח פתרונות פורצי דרך לאתגרי האקלים בסביבות מדבריות וחצי מדבריות.

הצדדים ישתפו פעולה במפעלי מיחזור פסולת ואשפה.

תקשורת ודואר

הצדדים מכירים בצורך בשיתוף פעולה בפיתוח קווי תקשורת, טכנולוגיות מידע, ושרותי דואר.

הם מקימים קווי תקשורת כולל קווי טלפון, שרותי דואר ישירים ומסחר אלקטרוני.

זה כולל תקשורת אלחוטית ללא כבלים, שיתוף פעולה בפיתוח ערים חכמות, שימוש בקידום פתרונות ICT ועידוד חדשנות ויצירת שרותים איכותיים.

בריאות

הצדדים מקדמים שיתוף פעולה ביניהם בענפי הבריאות והרפואה.

הצדדים מכירים בחשיבות של בניית קשרים הדוקים בענפי הבריאות והרפואה והם ישתפו פעולה בחינוך רפואי, ניהול מערכות בריאות והיערכות רפואית למצבי חירום.

חקלאות ובטחון תזונתי

הצדדים מכירים בחשיבות הגדולה לפיתוח החקלאות ובצורך להבטיח בטחון תזונתי.

הצדדים ישתפו פעולה ברתימה ומיצוי טכנולוגיות קיימות וקידום שיתופי פעולה חדשים, חילופי מידע, פיתוח טכולוגיות חדשניות בתחום של חקלאות מדברית, טכנולוגיות השקייה טכנולוגיות לחקלאות ימית, ייצור גידולים חקלאיים במי ים, ייצור תזונה נקיה לדגים ופיתוח חקלאות באזורים חמים ולחים.

מים

הצדדים מכירים בחשיבות האקוטית של אספקת מים איכותיים וישתפו פעולה בשימושים לאספקת מים איכותיים, טיפול וניהול מערכות מים, הבטחת בטחון באספקת מים, יעילות בניהול ושימוש חוזר במי שפכים, שימור מים והתפלת מי ים.

אנרגיה  

הצדדים לוקחים לתשומת לב את החשיבות האסטרטגית של סקטור האנרגיה ובמיוחד את הצורך שלהם לפתח מקורות אנרגיה מתחדשת, שיתוף פעולה בשדה הגז הטבעי, פיתוח מובילי אנרגיה אזוריים, ייצור חשמל מאנרגיות חלופיות ובטחון אנרגטי.

הצדדים יפתחו ויקדמו שיתוף פעולה בפרויקטים אנרגטיים, ייטלו חלק בדיונים על מדיניות אנרגטית בפורומים שונים לאנרגיה שיעזרו לעודד ולגלות את הפוטנציאל האנרגטי של האזור בשיתוף עם הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה מתחדשת שמקום מושבה בדובאי.

הסדרים ימיים  

כל אחד מהצדדים בהסכם זה, מכיר בזכויות השייט של הצד השני, תוך כיבוד ובכפוף לחוק הבינלאומי.   

כל צד יעניק גישה לנמלים לכלי שייט ואוניות משא של הצד השני.

הצדדים יקדמו הסכמים והסדרים לפרויקטים בענפי החקלאות הימית.

שיתוף פעולה משפטי

הצדדים מכירים בחשיבות של תמיכה במסגרת משפטית למען תנועה של אנשים וסחורות ולקדם עסקים מתמשכים בסביבה ידידותית ביניהם.

הצדדים מקדמים שיתוף פעולה משפטי.

זה כולל סיוע משפטי בעניינים מסחריים ואזרחיים.

דברי סכום

מתווה ישראלי לקידום קהילייה כלכלית אזורית כמפורט במזכר זה, משקף חזון מדיני, דתי, בטחוני, כלכלי ישראלי למזרח התיכון.

מתווה זה ומהלך ישראלי אזורי זה נועדו להבליט ולעצב את ישראל כמדינה מזרח תיכונית פעילה ושותפה לפיתוח וצמיחת מזרח תיכון יציב, משגשג ובטוח.

חזון מדיני ישראלי מזרח תיכוני זה נועד להאיץ ולתרום להידוק קשרי הגומלין של ישראל עם מדינות המרחב הדוגלות ומאמינות במזרח תיכון הכולל את ישראל, כדוגמת איחוד האמירויות הערביות, בחריין, מרוקו, סעודיה ומדינות נוספות במרחב.

מדינות אלה מטפחות יחסי נורמליזציה מלאה ביחסיהן עם ישראל כפי שמפורט בכל הסכם אברהם שנחתם עמן וכן מדינות ירדן, מצריים, סעודיה, עומן ומדינות נוספות.

הובלת גוש מדינות זה נתונה בידי ארה"ב יוזמת הסכמי אברהם ודוחפת בנחישות להרחבת הסכמי אברהם עם עוד ועוד מדינות במרחב.

יוזמה ישראלית לגיבוש קהילייה כלכלית אזורית, תוך מתן מענה בסוגיה הפלסטינית, תהווה חיזוק משמעותי למאמצים אלה של ארה"ב, איחוד האמירויות, סעודיה ומדינות ערביות ומוסלמיות נוספות.

ייקבע, כינון קהילייה כלכלית אזורית ועוד ועוד הסכמי אברהם זה אינטרס אסטרטגי ישראלי עליון. זה גם אינטרס מזרח תיכוני, אמריקאי, סעודי, אמירתי, ומדינות ערביות ומוסלמיות נוספות במרחב.

לסיום, ייאמר בהדגשה, יוזמה ישראלית לכינון קהילייה כלכלית אזורית מוצעת כרכיב מדיני וכלכלי באסטרטגיה ישראלית כוללנית להחלשת היכולות הצבאיות האירניות לפעול כנגד ישראל באמצעות מיליציות שיעיות דוגמת חיזבאללה בלבנון, , חמאס עזה ויו"ש, החותים בתימן, מיליציות שיעיות בעירק ועוד.

לצורך זה, ישראל גם מקדמת קשרים עם הכורדים בעירק וסוריה, עם הנוצרים בלבנון, עם הדרוזים בלבנון וסוריה ומיעוטים נוספים במדינות המרחב.

לפרטים נוספים על מתווה זה ניתן לפנות לאריה הס, נייד: 3581798 - 052

מייל: aryehess@gmail.com