מתווה ישראלי לגיבוש קהילייה כלכלית אזורית

• 

חזון ישראלי לגיבוש קהילייה כלכלית אזורית

מאת אריה הס

דברי מבוא:

כינון ברית ההגנה בין תורכיה, סעודיה ופקיסטן הוא אירוע אסטרטגי אזורי גלובלי עתיר משמעויות.

סביר שמדינות ערביות מוסלמיות נוספות יחברו לברית הגנה זו.

ברית הגנה משולשת זו מחייבת חשיבה אסטרטגית מחודשת בכל מדינות האזור.

מה שבטוח, כינון ברית הגנה זו, מחייב שינוי דרמטי באופן מיוחד בחשיבה האזורית האסטרטגית בישראל.

בגדול, ברית הגנה זו מחייבת את ישראל להרחיב, להעמיק ולהעצים את נוכחותה, מעורבותה ופעילותה בקידום יוזמות אזוריות מדיניות, ביטחוניות וכלכליות, בביסוס והרחבת הסכמי אברהם והעצמת קשריה עם מדינות האזור.

ברית הגנה משולשת זו מהווה סוג של איום אסטרטגי על מדינות שונות באזור. מבחינת ישראל, ברית הגנה זו מהווה איום אסטרטגי ישיר ועתיר סיכונים.

בראייה אסטרטגית אזורית זו, ישראל לא יכולה להיוותר פסיבית ללא מענה

ראשית, ישראל צריכה לעשות כל מאמץ להתקדם להסכם אברהם כזה או אחר בשיחות שהיא מנהלת בתיווך ארה"ב עם לבנון.

יותר מכך, בזירה הלבנונית, ישראל יכולה וצריכה לפתח קשרים עם אישים וחוגים מהעדות השונות בלבנון, בהם, נוצרים, דרוזים, סונים ואף אישים וחוגים שיעים. היא צריכה ויכולה לפעול בשותפות עם ממשלת לבנון לפירוק חיזבאללה מנשק. אפשר גם להתחיל לקדם סוג של קשרי סחר.

.

גם המלחמה מול חמאס ועיצוב עזה ביום שאחרי פירוק חמאס מנשק, צריכה להתנהל מתוך ראייה אסטרטגית אזורית זו.

גם בעזה, ישראל חייבת לקדם מהלכים מדיניים עתירי חשיבה מחוץ לקופסה. מהלכים צבאיים בלבד להכרעת חמאס לא מספיקים. הם רק מבססים עוד ועוד את שלטון חמאס בעזה.

נוסיף, ישראל גם יכולה וצריכה לקדם שיחות שלום מול סוריה.

ניתן להוסיף מדינות נוספות לשיחות לכינון הסכמי אברהם עם מדינות נוספות במרחב.

זאת ועוד, ישראל ויהודי התפוצות חווים גלי צונמי מדיניים ואנטישמיים ברחבי העולם.

הצפי, בארה"ב יימשכו ואף יתגברו הקולות המצדדים בהפסקת הסיוע האמריקאי לישראל וצמצום התמיכה העמוקה שהיא מעניקה לישראל.

באיחוד האירופי מטילים סוג של סנקציות על ישראל שילכו ויתרחבו.

ככל הנראה, הזרם הבדלני בארה"ב רק יתעצם. סביר שמדינות נוספות בעולם ילכו בדרך בדלנית כזו או אחרת ביחסם לישראל.

המדיניות המתבקשת ומתחייבת מישראל מול התפתחויות אזוריות ובינלאומיות אלה ומול מגמות אנטי ישראליות אלה בארה"ב ואירופה, צמצום חד בתלות של ישראל בארה"ב ומדינות עוינות לישראל באירופה.

זה אומר ומחייב, בניית חלופות ועיצוב בריתות עם מדינות אחרות ובראש, קידום וטיפוח בריתות ושיתופי פעולה עם מדינות האזור.

• 

בראייה אסטרטגית אזורית רחבה זו, ישראל צריכה להתעורר. עליה לחדול להיות פסיבית. לאף אחד לא ברור לאן מוביל טראמפ את העימות מול אירן ומה כוונותיו בלבנון, עזה ומדינות נוספות באזור.

ייקבע בראייה זו, המדיניות הלא ברורה והלא צפויה של טראמפ, מחייבת את ישראל ליזום ולהוביל מהלכים עתירי השפעה בעיצוב ומיצוב האזור.

זו שגיאה מדינית ואזורית אסטרטגית של ישראל להמשיך לרכז את מרב ומיטב יכולותיה ומשאביה בזירה הצבאית האזורית בלבד ולהותיר את הזירה המדינית באזור בידי טראמפ ומדינות כמו קטר, פקיסטן, תורכיה, צרפתף מצריים ומדינות אחרות.

כמעצמה ביטחונית, כלכלית וטכנולוגית אזורית, ישראל צריכה ויכולה לעשות מעשה מדיני רחב היקף, מתוך ראייה אסטרטגית אזורית ארוכת טווח. ליבת מעשה מדיני זה, גיבוש וקידום חזון ומתווה מדיני - כלכלי לסדר יום אזורי חדש. מפת דרכים ישראלית אזורית.

ביתר פירוט, ישראל צריכה ויכולה לגבש ולקדם מתווה כלכלי – מדיני אזורי שיבליט את ישראל גם כמעצמה אזורית מדינית - כלכלית. לא רק צבאית.

מתווה אזורי זה צריך להבליט את ישראל כמדינה המשקיעה מאמצים גדולים מתוך חשיבה וראייה מרחיקת לכת וראות, ארוכת טווח, , גם בהנעת מהלכים ותהליכים לעיצוב וגיבוש קהילייה כלכלית אזורית, כסוג של שוק משותף של מדינות המפרץ ומדינות הבקע הסורי – אפריקאי.

מתווה מדיני - כלכלי אזורי זה חייב לכלול מענה ישראלי פורץ דרך גם בסוגיה הפלסטינית.

ביתר פירוט, מול ברית ההגנה של פקיסטן, סעודיה ותורכיה, ישראל מציגה ומקדמת מפת דרכים אזורית חלופית לעתיד מדינות האזור, יציבות האזור, בטחון האזור וכלכלת האזור.

• 

חזון ישראלי למזרח התיכון: קהילייה כלכלית אזורית

ליבת מפת דרכים ישראלית לאזורנו, כינון ועיצוב קהילייה כלכלית אזורית. קהילייה כלכלית זו אמורה להקיף בסופו של תהליך התהוות מורכב ורב שנים, כ 20 מדינות המאכלסות כיום כ 600 - 500 מיליון תושבים - צרכנים.

כללית, הקהילייה המוצעת היא בעלת פוטנציאל לכלול את מדינות המפרץ, בהם, איחוד האמירויות הערביות, סעודיה, בחריין, עומן, כווית, קטר, תימן ועירק.

בנוסף, מדינות הבקע הסורי –אפריקאי בהם: תורכיה, סוריה, לבנון, ישראל, ירדן, מצריים, אתיופיה, סודן, אריתריאה, סומלילנד, דרום סודן, גי'בוטי, סומלי (כולל פונטלנד שהיא מדינה אוטונומית בסומליה).

חשוב לציין, חלק ממדינות הקהילייה הכלכלית המוצעת מקיימות קשרים מדיניים, ביטחוניים וכלכליים עם ישראל.

על מדינות אלה נמנות איחוד האמירויות הערביות, בחריין, ירדן, מצריים, אתיופיה, סומלילנד, אריתריאה, דרום סודן.

ישראל מקדמת קשרים ביטחוניים וכלכליים, כאלה או אחרים, עם סעודיה, עומן, קטר, לבנון, סוריה ומדינות נוספות במרחב.

• 

יוזמת ישראל לכינון קהילייה כלכלית אזורית בשלושה מסלולים

מלאכת ייזום וקידום החזון הישראלי לכינון ועיצוב קהילייה כלכלית אזורית יכולה להתנהל במגוון של מסלולים ומהלכים מדיניים משולבים:

מסלול מדיני ראשון:

הצגת חזון ומתווה לכינון קהילייה כלכלית אזורית במועצת השלום לעזה

מסלול מדיני ראשון:

הצגה והגשת המתווה לדיונים במועצת השלום לעזה, בראשות הנשיא טראמפ.

כמו כן, קיום שיחות על חזון ומתווה כלכלי – מדיני אזורי זה עם מנהיגים ואישים במדינות הסכמי אברהם, בראשן איחוד האמירויות וכן ראשי ונציגי מדינות הנכונות לדון ולבחון חבירה לקהילייה הכלכלית האזורית המוצעת.

מומלץ לישראל להציג מתווה זה ולקדם חזון זה בשותפות עם איחוד האמירויות הערביות ואולי מדינות נוספות באזור שלישראל קשר הדוק עמן

מסלול מדיני שני:

מענה מדיני -כלכלי ביוזמה ודחיפה של ישראל בסוגייה הפלסטינית

מסלול מדיני שני: מתוך הבנה והכרה בכך, שללא הצגת מפת דרכים מדינית - כלכלית כסוג של מענה מדיני פורץ דרך בסוגיה הפלסטינית, הדרך לשיח אזורי לכינון קהילייה כלכלית אזורית חסומה, ישראל מגבשת מפת דרכים בסוגיה הפלסטינית.

בישראל מבינים שהצגת מפת דרכים בסוגיה הפלסטינית אקוטית וחיונית לצורך האצת המגעים והמהלכים לכינון הקהילייה הכלכלית המוצעת ולקידום הסכמי אברהם עם מדינות ערביות ומוסלמיות נוספות.

בעיקר אמורים הדברים ביחס לסעודיה. בהינתן מענה מדיני בסוגיה הפלסטינית, ברית ההגנה שכוננו סעודיה, פקיסטן ותורכיה, לא צריכה למנוע חבירה של סעודיה לקהילייה הכלכלית המוצעת וכינון קשרים עם ישראל.

• 

עזה: סוג של מדינה מוסלמית ערבית עצמאית

ביחס לעתיד עזה, לפי מפת דרכים זו, ישראל מציעה לקדם ולבסס את רצועת עזה כישות מדינתית עצמאית.

לפי המתווה הישראלי, מדינת עזה היא מדינה מפורזת, חברה מלאה באו"ם ומוסדותיו, חברה בליגה הערבית ומוסדות בינלאומיים אחרים.

מדינת עזה תצמח ותבלוט כסוג של ישות ערבית מוסלמית דומה למודל מדינות המפרץ.

לפי זה, החוקים ומערכות המשפט בעזה יתבססו על חוקי השריעה כמו באיחוד האמירויות הערביות.

אזרחות התושבים במדינת עזה והדרכונים הם עזתיים.

בראש מדינת עזה עומד מושל עזתי ממונה דוגמת מוחמד דחלאן, המקורב לאיחוד האמירויות הערביות. לידו תפעל מועצת נכבדים שהוא ממנה.

מושל עזה ומועצת נכבדי עזה מכירים,תומכים וחוברים להסכמי אברהם והם מתמקדים בשיקום ופיתוח כלכלי וחברתי של עזה.

מפעלי הפיתוח והפרויקטים הגדולים לשיקום ופיתוח מדינת עזה ייעשו בשיתוף וסיוע של מדינות המפרץ, ארה"ב, מצריים ומדינות נוספות.

פרויקטים אסטרטגיים מובילים את שיקום ופיתוח מדינת עזה:

שכונות מגורים מודרניות בערי הרצועה.

נמל ימי בינלאומי,

ריוויירה תיירותית לאורך חופי עזה,

הפקת גז טבעי ממעמקי הים מול עזה,

בתי חולים,

אוניברסיטאות מחקר,

אצטדיוני ספורט,

קניונים מסחריים,

אזורי תעשייה,

אזורי סחר חופשי לפי המודל של דובאי ופרויקטים נוספים.

שדה התעופה אל עריש ישמש גם כשדה תעופה בינלאומי של תושבי עזה.

• 

מתווה לקיבוע מעמד נפות פלסטיניות ביהודה ושומרון

ביחס לעתיד המדיני של הפלסטינים ביהודה ושומרון, ישראל מציעה הרחבה וביסוס מעמד הרשות הפלסטינית כאוטונומיה עצמאית החוברת להסכמי אברהם.

הרשות הפלסטינית היא גם חברה מלאה בליגה הערבית ובקהילייה הכלכלית המוצעת.

התושבים הפלסטינים בשטחים שבתחום שיפוט האוטונומיה הפלסטינית נושאים תעודות זהות ודרכונים פלסטינים בהנפקת הרשות הפלסטינית.

מעמד הקבע המדיני של הרשות הפלסטינית והנפות הפלסטיניות ביהודה ושומרון ייקבעו בשיחות ישירות עם ישראל.

במידה והרשות הפלסטינית תדחה מתווה ישראלי זה, כפי שהיא דחתה בעבר יוזמות נדיבות קודמות מצד ישראל ואישים ישראלים, שהוצגו לראשי הרשות, ישראל יכולה להציע לנפות פלסטיניות, כיום, בניהול ותקצוב של הרשות הפלסטינית, מעמד אוטונומי עצמאי.

כל אוטונומיה פלסטינית במעמד ומבנה שלטוני דומים למעמד ומבנה הממשל בכל אחת מהאמירויות באיחוד האמירויות הערביות.

לפי זה, בראש כל אוטונומיה פלסטינית עומד מושל ממונה.

לידו תפעל מועצת נכבדים שהוא ממנה בעצה אחת עם ישראל.

השליטה הביטחונית בכל שטחי יהודה ושומרון, עד נהר הירדן, כולל האוטונומיות הפלסטיניות נתונה בידי ישראל.

בכל אוטונומיה יפעל כוח שיטור נפתי פלסטיני בשיתוף עם ישראל.

החוקים ומערכת המשפט בכל אוטונומיה יתנהלו ויתבססו על חוקי השריעה כמו באיחוד האמירויות הערביות.

מעמד התושבים הפלסטינים בכל אחת מהאוטונומיות הפלסטיניות דומה למעמד התושבים הערבים במזרח ירושלים.

לפי זה, התושבים הפלסטינים באוטונומיות הפלסטיניות יוכלו לשאת תעודת תושבות ישראלית.

הנפקת תעודת תושבות ישראלית לכל פלסטיני ופלסטינית, בהתניה שלא חלה עליהם כל מגבלה ביטחונית. כמו כן בתמיכה של האוטונומיה בהסכם אברהם וכינון הסכם אברהם של הנפה עם ישראל.

ישראל תציע לכל פלסטיני או פלסטינית שירצו בכך אפשרות נוספת. במקום לשאת תעודת תושבות ישראלית הם יוכלו לשאת תעודת זהות ודרכונים ירדנים.

כל התושבים הפלסטינים באוטונומיות השונות, הנושאים תעודת תושבות ישראלית או תעודות זהות ודרכונים ירדנים, זכאים לדמי המוסד לביטוח לאומי, שרותי בריאות ולחופש תנועה לישראל וממנה, לצורכי תעסוקה, לימודים, מסחר, תיירות ושרותים אחרים.

ישראל תתנה זאת גם בכך שכל אוטונומיה תשנה את תכני הלימודים בכל מוסדות החינוך ותאמץ תכניות לימוד אמירתיות או ישראליות.

,

במישור הכלכלי והתעסוקתי, ישראל מציעה לכל אוטונומיה פלסטינית חבירה מלאה למשק הישראלי וחבירה לקהילייה הכלכלית המוצעת.

ישראל תקדם בכל אוטונומיה, המכוננת עמה הסכם אברהם, אזורי סחר חופשיים לפי מודל אזורי הסחר החופשי בדובאי.

ביחס לסוגיית ריבונות ישראל בשטחי יהודה ושומרון, זו תחול על בקעת הירדן וגושי ההתיישבות.

ביחס לריבונות בכל אוטונומיה פלסטינית, זו תידון בעתיד בין ישראל והנהגת כל אוטונומיה, לאחר השלמת ההליכים לכינון וביסוס מדינת עזה וקיבוע מעמד הנפות הפלסטיניות ביו"ש.

• 

מסלול שלישי

הפחתה והסרה חד צדדית של מכסים ומיסים על מוצרי יבוא ויצוא לישראל וממנה, ממדינות הקהילייה והקמת לשכות סחר עמן

מסלול שלישי, הכרזה ישראלית על הפחתה ואף הסרה חד צדדית של מכסים ומסים על מוצרי יבוא ויצוא לישראל ממדינות הקהילייה המוצעת, קרי, מדינות המפרץ ומדינות הבקע הסורי – אפריקאי.

בנוסף להכרזה זו, ישראל תפעל להקמת לשכות מסחר ותיירות דו לאומיות עם מדינות הקהילייה.

אזורי סחר חופשי לאורך גבולות ישראל עם לבנון, סוריה, ירדן, מצריים ועזה

מהלך מדיני – כלכלי נוסף במסלול זה, קידום אזורי סחר חופשי לאורך גבולות ישראל עם לבנון, סוריה, ירדן, מצריים ורצועת עזה.

כמו כן, קידום אזורי סחר חופשי בנפות פלסטיניות ביהודה ושומרון.

מסדרון כלכלי מהודו דרך מדינות המפרץ, ירדן וישראל לאירופה

זאת ועוד, הקהילייה הכלכלית המוצעת תאיץ את ההקמה ותפעול המסדרון הכלכלי להנעת סחורות ומוצרי אנרגיה מהודו, דרך איחוד האמירויות, סעודיה, ירדן וישראל לאירופה, עליו החלו שוקדים בישראל, ארה"ב ומדינות המסדרון.

מדובר בפרויקט אזורי אסטרטגי אקוטי ליציבות ושגשוג האזור.

כינון הקהילייה המוצעת: בדרך של הרחבת קהיליית מדינות המפרץ

מוצע שעיצוב וכינון הקהילייה הכלכלית המוצעת ייעשה בדרך של הרחבה הדרגתית ומובנית של הקהילייה הכלכלית והביטחונית של שש מדינות המפרץ. קהילייה כלכלית זו פועלת החל משנת הקמתה ב 1981.

ביתר פירוט, שש מדינות המפרץ בהן: סעודיה, איחוד האמירויות הערביות, קטר, בחריין ועומן כונננו קהילייה כלכלית וביטחונית אותה הם נכונים להרחיב ולבסס כסוג של שוק משותף לפי הדוגמה של האיחוד האירופי.

מאז כינונה, מנהלים ראשי הקהילייה שיחות לצירוף מדינות נוספות בהן: מצריים, ירדן, מרוקו ותימן.

בראש הקהילייה שמשרדיה פועלים בריאד, בירת ערב הסעודית, מוסד נשיאותי של ראשי מדינות הקהילייה.

ליד הנשיאות פועלת מועצה של שרי החוץ של מדינות הקהילייה.

כמו כן, פורומים של שרי המדינות החברות בקהילייה בתחומים שונים כמו: פורום שרי החינוך של הקהילייה, פורום שרי התיירות, פורום של השרים למשק המים, פורום של השרים לחקלאות ובטחון תזונתי, פורום של השרים לתעבורה ועוד.

במהלך השנים הם קידמו הסרה הדרגתית של מכסים, הנהיגו חופש תנועה של עובדים בין מדינות הקהילייה, מקדמים רשת רכבות שתחבר בין כל מדינות הקהילייה, קידמו גשרים לחיבור בחריין וקטר בנתיב יבשתי לסעודיה ואיחוד האמירויות, מקימים מפעלי מים, רשתות אנרגיה משותפים ועוד.

במקביל הם מפתחים ומטפחים רשת הגנה ובטחון אזורית.

נוסיף, מדינות המפרץ גם משקיעות סכומי עתק בהיקף של עשרות מיליארדי דולר בשיקום ופיתוח כלכלי במדינות המרחב בהן: סוריה, ירדן, מצריים, לבנון ומדינות בקרן אפריקה דוגמת סומלילנד, סומלי ועוד.

הן גם תורמות מובילות בסיוע ההומניטרי לעזה. כך למשל, היקף הסיוע ההומניטרי מאיחוד האמירויות לעזה מוערך ב 4 מיליארד דולר.

לסיום, ללא ספק, מתווה מדיני כלכלי אזורי ישראלי כזה, יחולל שינוי דרמטי במעמדה של ישראל באזור ובעולם. מה שבטוח, מתווה ישראלי לכינון קהילייה כלכלית אזורית יחולל תפנית חדה בשיח וביחס האזורי והבינלאומי כלפי ישראל.

הצפי, סביב מתווה מדיני - כלכלי אזורי כזה, תצמח בהדרגה קואליציה אזורית. ישראל תבלוט כאחת המדינות שיובילו את צמיחתה וביסוסה.

לפרטים נוספים על מתווה מדיני אזורי זה ניתן לפנות לאריה הס

נייד: 3581798 - 052

• 

נספח: הסכם אברהם בין מדינת ישראל ואחוד האמירויות הערביות

להלן סעיפי החלק הראשון של ההסכם:

סעיף ראשון:  ההסכם הוא בין אחוד האמירויות הערביות ומדינת ישראל ( בקיצור - שני הצדדים )

סעיף שני:  שני הצדדים שואפים לשקף למזרח התיכון ומדינותיו, חזון אזורי שמדגיש יציבות, שלום ושגשוג.

סעיף שלישי: הצדדים שואפים לקדם קשרי שלום, יחסים דיפלומטיים ידידותיים, שיתוף פעולה ונורמליזציה מלאה של קשרים ויחסים ביניהם ובין עמיהם.

סעיף רביעי: הצדדים מאמינים שיחסי ידידות ביניהם משרתים את האינטרסים של שלום מתמשך ויציב במזרח התיכון.

סעף חמישי: הצדדים סבורים שאת האתגרים העומדים בפניהם ניתן לקדם דרך שיתוף פעולה ולא בדרך של עימות.

סעיף שישי: הצדדים נחושים להבטיח שלום מתמשך, יציבות, בטחון ושגשוג לשתי המדינות ולפתח את המשקים הדינמיים והחדשניים שלהם.

סעיף שביעי: הצדדים מאשררים את מחוייבותם המשותפת לנירמול יחסים ולקדם יציבות דרך מעורבות דיפלומטית, שיתוף פעולה כלכלי הדוק והידוק תיאומים אחרים.

סעיף שמיני:  הצדדים מאשררים את אמונתם המשותפת שכינון שלום ונורמליזציה מלאה ביניהם תסייע למעבר של המזרח התיכון לצמיחה כלכלית, חדשנות טכנולוגית ולעיצוב קשרים הדוקים בין מדינות ועמי המזרח התיכון.

סעיף תשיעי: הצדדים מכירים בכך שערבים ויהודים הם צאצאים לאב קדום משותף - אברהם.

סעיף עשירי: מתוך הכרה בכך שיהודים וערבים הם צאצאים של אב קדום משותף - אברהם - הצדדים מניעים ודוחפים לצמיחת מציאות מזרח תיכונית בה מוסלמים, יהודים ונוצרים ואנשים מכל האמונות, הכתות והלאומים מחוייבים לרוח של דו - קיום, הבנה הדדית וכבוד הדדי.

סעיף אחד עשר: הצדדים מאזכרים את הסכמי השלום בין ישראל ומצריים ובין ישראל וממלכת ירדן. כמו כן, את הסכמי אברהם בין מדינת ישראל ומדינות איחוד האמירויות הערביות, מרוקו ובחריין.

סעיף שתים עשרה: הצדדים מחוייבים לפעול יחד לקידום פתרון שייעשה במו"מ לעימות הישראלי - פלסטיני. על פתרון זה לענות לצרכים הלגיטימיים והשאיפות של שני העמים וכך לקדם שלום מזרח תיכוני כולל, יציבות ושגשוג.

סעיף שלוש עשרה:  הצדדים מדגישים את אמונתם שנורמליזציה מלאה של היחסים בין מדינת ישראל ואחוד האמירויות הערביות, זהו אנטרס של שני הצדדים. יחסי שלום ביניהם אמורים לתרום לקידום השלום במזרח התיכון ובעולם כולו.

סעיף ארבע עשר: הצדדים מבטאים הכרת תודה עמוקה לנשיא ארה"ב וארה"ב על תרומתם העמוקה להשגת הסכם הסטורי זה.

• 

להלן סעיפי החלק השני של ההסכם

1. כינון שלום, יחסים דיפלומטיים ונורמליזציה מלאה בין מדינת ישראל והאמירויות  

מתוקף הסכם אברהם זה, קשרי שלום, יחסים דיפלומטיים ונורמליזציה מלאה של קשרים הדדיים, דו צדדיים, מעוגנים ומכוננים בזה בין אחוד האמירויות הערביות ומדינת ישראל.

2. עקרונות כלליים

הצדדים מונחים ביחסים הנרקמים ומתהווים ביניהם, עלידי אמנת האו"ם ועקרונות החוק הבינלאומי. באופן מיוחד כל אחד מהצדדים, מכבד את ריבונות הצד האחר ואת הזכות של כל צד לחיות בשלום, בטחון, תוך פיתוח וטיפוח יחסי ידידות ושיתוף פעולה ביניהם ובין עמיהן. הצדדים מיישבים עימותים וחילוקי דיעות ביניהם בדרכי שלום.

3. כינון שגרירויות

לאחר החתימה על הסכם אברהם זה, הצדדים מחליפים ביניהם שגרירים תושבים שיובילו יחסים דיפלומטיים וקונסולריים בהתאם לכללים של החוק הבינלאומי.

4. שלום ויציבות

הצדדים מייחסים חשיבות עמוקה להבנה הדדית, שיתוף פעולה ותיאום ביניהם בתחומים של שלום ויציבות כמרכיב יסודי ביחסים ביניהם וכאמצעים לקדם תחומים אלה במזרח התיכון בכללותו.

הצדדים נוטלים על עצמם לנקוט בכל הצעדים הנחוצים למניעה ומיגור כל פעילות טירור ושנאה מהצד האחד כנגד הצד השני. כמו כן, הם מכחישים כל תמיכה בפעילויות טירור והסתה בחו"ל או מהטריטוריה שלהם.

הצדדים מכירים בעידן החדש לשלום ויחסי ידידות ביניהם שבמרכזם חתירה ליציבות לעמיהם והמרחב.

הצדדים נוטלים על עצמם לדון ולבחון עניינים אלה בקביעות ולגבש הסכמים מפורטים והסדרים להבטחת תיאום ושיתוף פעולה ביניהם.

5. שיתוף פעולה והסכמים בשורה של תחומים

כחלק בלתי נפרד ממחויבות הצדדים לשלום, שגשוג, יחסים דיפלומטיים ידידותיים, שיתוף פעולה ונורמליזציה מלאה, הצדדים יפעלו לקידום שלום, יציבות ושגשוג במזרח התיכון ויעשו לגילוי הפוטנציאל הרב שיש במדינותיהם ולמרחב. למטרה זו הצדדים יגבשו ויקדמו הסכמים בתחומים בהם יש להם אנטרסים משותפים כמצויין בזה:

פיננסים והשקעות

תעופה אזרחית

וויזות ושרותים קונסולריים

חדשנות, מסחר, ויחסים כלכליים

רפואה ובריאות

מדע, טכנולוגיה, ושימושים לשלום בחלל החיצון

תיירות, תרבות וספורט

אנרגיה,

איכות הסביבה

חנוך

הסדרים ימיים

תקשורת ודואר

חקלאות ובטחון תזונתי

מים

שיתוף פעולה משפטי

הערה:

פירוט של כל אחד מתחומים אלה בנספח כלכלי בהמשך המסמך כחלק בלתי נפרד ממנו.

6. הבנה הדדית ודו קיום

הצדדים נוטלים על עצמם לטפח ולעודד הבנה הדדית, כבוד, דו קיום ותרבות של שלום בין החברה האמירתית והחברה הישראלית ברוחו של אב קדום משותף, אברהם, עידן השלום ויחסי הידידות המונחים בידי הסכם שלום זה. זה כולל גיבוש תוכניות לקשרים בין העמים, דיאלוג בין דתי, תרבות אקדמית, קשרי נוער, קשרי מדע, וקשרים הדדיים נוספים.

הם יגבשו ויעגנו את הקשרים הקונסולריים והוויזות וההסדרים בהסכמים כדי לעודד ולהניע תיירות וטיולים בטוחים לבני הלאומים שלהם לטריטוריה של הצד האחר.

7. לוחמה משותפת בטירור 

הצדדים יתמודדו יחד מול כל קיצוניות שמעודדת שנאה ופילוג, פעילות טירור והצדקת טירור כולל מניעת רדיקליזציה וגיוס לטירור, מאבק בהסתה ואפליה.

לצורך זה, הצדדים יפעלו לכינון פורום בכיר לשלום ודו קיום שיעסוק ויתמחה בקידום יעדים ואתגרים אלה.

8. אג'נדה אסטרטגית למזרח התיכון

מעבר להסכמי אברהם, הצדדים מוכנים להצטרף יחד עם ארה"ב לגיבוש וקידום אג'נדה אסטרטגית למזרח התיכון במטרה להרחיב את הדיפלומטיה האזורית, מסחר, יציבות ושיתוף פעולה.

הצדדים מחוייבים לפעול יחד עם ארה"ב ומדינות נוספות במטרה לקדם שלום, יציבות ושגשוג ביחסים ביניהם לטובת המזרח התיכון בכללותו.

זה כולל הבטחה והשגת בטחון אזורי, יציבות, חתירה להזדמנויות כלכליות אזוריות, עידוד תרבות של שלום בכל המרחב. בחינת סיוע הדדי ופיתוח תוכניות משותפות.

9. זכויות ומחוייבויות אחרות

ההסכם לא משפיע ולא מתפרש כהסכם שמשפיע על הזכויות והמחוייבויות של הצדדים לאמנת האו"ם.

10. כיבוד מחוייבויות

הצדדים נוטלים על עצמם לממש באמונה טובה את המחויבויות הכלולות בהסכם זה.

הם נוטלים על עצמם לא להיכנס לכל מחויבות או עימות הנוגדים סעיפי הסכם זה.

במידה של עימות בין המחויבויות של הצדדים במסגרת ההסכם וכל מחויבות אחרת, המחויבויות של הסכם זה הם שמחייבים את הצדדים ומיושמים עלידם.

הצדדים נוטלים על עצמם לאמץ חקיקה או כל פרוצדורה חוקית הדרושה ליישום הסכם זה ולבטל כל חקיקה לאומית ופרסום רשמי שמנוגד או לא עומד בהתאמה עם הסכם זה.

11. אשור רשמי של ההסכם וכניסה לתוקף

הסכם זה ייכנס לתוקף לאחר אישורו בהליכים המקובלים בכל מדינה.

12. יישוב סכסוכים בין הצדדים

סכסוכים שעולים במהלך היישום וההסבר של הסכם זה ייפתרו במו"מ.

כל עימות בין הצדדים שלא ניתן ליישב במו"מ יופנה לגישור או תיווך.

13. רישום

הסכם זה יועבר למזכ"ל האו"ם בהתאם לסעיף 102 של אמנת האו"ם.

תאריך חתימה על ההסכם בטקס חגיגי בוושינגטון:

הדפסת ההסכם תיעשה בשפות: ערבית, עברית, אנגלית.

במידה של שוני בהסברים בשפות השונות של ההסכם, הטקסט האנגלי הוא שקובע.

חתומים על ההסכם

נשיא ארה"ב

ראש ממשלת ישראל

שר החוץ של איחוד האמירויות הערביות

• 

• 

החלק הרביעי של ההסכם: נספח כלכלי

הערה: הנספח הכלכלי הוא חלק בלתי נפרד מההסכם.

לפי סעיף 5 של ההסכם לשלום, יחסים דיפלומטיים ונורמליזציה מלאה בין מדינת ישראל ואחוד האמירויות הערביות, הצדדים מקדמים הסכמים דו צדדיים בתחומים כלכליים בהם יש להם אינטרס משותף. להלן פירוט התחומים בהם מדובר:

פיננסים והשקעות

הצדדים ישתפו פעולה בהעמקה והרחבה של השקעות דו צדדיות.

הצדדים ישתפו פעולה בענפי הפיננסים וההשקעות מתוקף הכרה בכך שהסכמים כאלה ימלאו תפקידי מפתח בפיתוח כלכלי של שני הצדדים והמזרח התיכון כולו.

הצדדים מאשררים את מחוייבותם להגנה על משקיעים, צרכנים, יושר שיווקי ויציבות פיננסית.

הצדדים מכירים בחשיבות של קידום פיתוח כלכלי אזורי וזרימה חופשית של מוצרים ושרותים.

הצדדים יקדמו שיתופי פעולה בקידום תשתיות אסטרטגיות אזוריות. לצורך זה, הצדדים יקימו קבוצות חשיבה ועבודה משותפות לשלום אזורי, פרויקטים אזוריים, מפעלי פיתוח לשלום אזורי.

תיירות

הצדדים מאשרים שאיפתם לקדם שיתוף פעולה בענפי התיירות.

הצדדים רואים בענפי התיירות ענף מפתח לפיתוח כלכלי וטיפוח קשרי תרבות ביניהם.

לצורך זה, הצדדים יגבשו ויפיצו חומרי מידע והסברה בפרסומים בכתב, בדיגיטל, יעודדו השתתפות בירידים ותערוכות.

כמו כן, יפעלו יחד לקידום פרוייקטים תיירותיים משותפים וחבילות תיירות משותפות.

הצדדים יקדמו סיורי לימודים ומורשת לסוכני תיירות וחברות תיירות. זה כדי להעמיק ולגוון את קשרי התיירות ביניהם.

כמו כן, הם יקצו תקציבים לאומיים לעידוד תיירות הדדית בין המדינות.

חדשנות, מסחר וקשרי כלכלה

הצדדים יקדמו וירחיבו שיתופי פעולה בענפי החדשנות, ההייטק, המסחר והכלכלה כדי שפירות השלום יורגשו בחברות הכלכליות ובמגזר העסקי במדינותיהם.

הצדדים מכירים בערך העקרון של הבטחת תנועה חופשית של סחורות ושרותים שיאפיינו וינחו את היחסים ביניהם כמו גם, מיצוי הפוטנציאל למגוון רחב של הזדמנויות סחר הדדיות ביניהם.

הצדדים ישתפו פעולה במתן תנאים טובים למסחר הדדי והסרת מכשולים למסחר חופשי.

מדע, טכנולוגיה, ושימושים לשלום בחלל החיצון

הצדדים רואים את החשיבות של ענפי המדע, הטכנולוגיה והחדשנות בצמיחה של משקיהן בענפי מפתח שיבלטו בפעילות משותפת ושיתוף פעולה הדדי בהתקדמות מדעית וטכנולוגית. זה כולל שיתוף פעולה מדעי בין מדענים, חוקרים ומוסדות אקדמיים וכן חתירה להקמת מרכזים משותפים למחקר ופיתוח ואפשרויות למימון משותף של פרויקטים מחקריים, מדעיים וטכנולוגיים בתחומים בעלי אינטרס משותף.

הצדדים פועלים מתוך אינטרסים משותפים בהקמה, פיתוח ושיתוף פעולה הדדי בתחום של רתימת החלל החיצון למטרות שלום.

שיתוף פעולה כזה יכלול יישום תוכניות ופרויקטים משותפים בתחומים של מדעי החלל, חקר החלל, פיתוח טכנולוגיות ותעשיות הקשורות לחלל, חילופי מומחים ומידע ושימושים שונים בענפי החלל.

איכות הסביבה

הצדדים רואים חשיבות בהגנה, שמירה ושיפור איכות הסביבה.

הצדדים יעודדו ויקדמו חדשנות סביבתית לפיתוח ירוק בר קיימא של האזור ומעבר לאזור.

הצדדים יקדמו שיתוף פעולה לפיתוח אסטרטגיות להגנת הסביבה בנושאים כמו שימור, הגנת הסביבה הימית והאקלים.

הצדדים יקדמו מרכז למחקר ופיתוח פתרונות פורצי דרך לאתגרי האקלים בסביבות מדבריות וחצי מדבריות.

הצדדים ישתפו פעולה במפעלי מיחזור פסולת ואשפה.

תקשורת ודואר

הצדדים מכירים בצורך בשיתוף פעולה בפיתוח קווי תקשורת, טכנולוגיות מידע, ושרותי דואר.

הם מקימים קווי תקשורת כולל קווי טלפון, שרותי דואר ישירים ומסחר אלקטרוני.

זה כולל תקשורת אלחוטית ללא כבלים, שיתוף פעולה בפיתוח ערים חכמות, שימוש בקידום פתרונות ICT ועידוד חדשנות ויצירת שרותים איכותיים.

בריאות

הצדדים מקדמים שיתוף פעולה ביניהם בענפי הבריאות והרפואה.

הצדדים מכירים בחשיבות של בניית קשרים הדוקים בענפי הבריאות והרפואה והם ישתפו פעולה בחינוך רפואי, ניהול מערכות בריאות והיערכות רפואית למצבי חירום.

חקלאות ובטחון תזונתי

הצדדים מכירים בחשיבות הגדולה לפיתוח החקלאות ובצורך להבטיח בטחון תזונתי.

הצדדים ישתפו פעולה ברתימה ומיצוי טכנולוגיות קיימות וקידום שיתופי פעולה חדשים, חילופי מידע, פיתוח טכולוגיות חדשניות בתחום של חקלאות מדברית, טכנולוגיות השקייה טכנולוגיות לחקלאות ימית, ייצור גידולים חקלאיים במי ים, ייצור תזונה נקיה לדגים ופיתוח חקלאות באזורים חמים ולחים.

מים

הצדדים מכירים בחשיבות האקוטית של אספקת מים איכותיים וישתפו פעולה בשימושים לאספקת מים איכותיים, טיפול וניהול מערכות מים, הבטחת בטחון באספקת מים, יעילות בניהול ושימוש חוזר במי שפכים, שימור מים והתפלת מי ים.

אנרגיה  

הצדדים לוקחים לתשומת לב את החשיבות האסטרטגית של סקטור האנרגיה ובמיוחד את הצורך שלהם לפתח מקורות אנרגיה מתחדשת, שיתוף פעולה בשדה הגז הטבעי, פיתוח מובילי אנרגיה אזוריים, ייצור חשמל מאנרגיות חלופיות ובטחון אנרגטי.

הצדדים יפתחו ויקדמו שיתוף פעולה בפרויקטים אנרגטיים, ייטלו חלק בדיונים על מדיניות אנרגטית בפורומים שונים לאנרגיה שיעזרו לעודד ולגלות את הפוטנציאל האנרגטי של האזור בשיתוף עם הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה מתחדשת שמקום מושבה בדובאי.

הסדרים ימיים  

כל אחד מהצדדים בהסכם זה, מכיר בזכויות השייט של הצד השני, תוך כיבוד ובכפוף לחוק הבינלאומי.   

כל צד יעניק גישה לנמלים לכלי שייט ואוניות משא של הצד השני.

הצדדים יקדמו הסכמים והסדרים לפרויקטים בענפי החקלאות הימית.

שיתוף פעולה משפטי

הצדדים מכירים בחשיבות של תמיכה במסגרת משפטית למען תנועה של אנשים וסחורות ולקדם עסקים מתמשכים בסביבה ידידותית ביניהם.

הצדדים מקדמים שיתוף פעולה משפטי.

זה כולל סיוע משפטי בעניינים מסחריים ואזרחיים.

דברי סכום

מתווה ישראלי לקידום קהילייה כלכלית אזורית כמפורט במזכר זה, משקף חזון מדיני, דתי, בטחוני, כלכלי ישראלי למזרח התיכון.

מתווה זה ומהלך ישראלי אזורי זה נועדו להבליט ולעצב את ישראל כמדינה מזרח תיכונית פעילה ושותפה לפיתוח וצמיחת מזרח תיכון יציב, משגשג ובטוח.

חזון מדיני ישראלי מזרח תיכוני זה נועד להאיץ ולתרום להידוק קשרי הגומלין של ישראל עם מדינות המרחב הדוגלות ומאמינות במזרח תיכון הכולל את ישראל, כדוגמת איחוד האמירויות הערביות, בחריין, מרוקו, סעודיה ומדינות נוספות במרחב.

מדינות אלה מטפחות יחסי נורמליזציה מלאה ביחסיהן עם ישראל כפי שמפורט בכל הסכם אברהם שנחתם עמן וכן מדינות ירדן, מצריים, סעודיה, עומן ומדינות נוספות.

הובלת גוש מדינות זה נתונה בידי ארה"ב יוזמת הסכמי אברהם ודוחפת בנחישות להרחבת הסכמי אברהם עם עוד ועוד מדינות במרחב.

יוזמה ישראלית לגיבוש קהילייה כלכלית אזורית, תוך מתן מענה בסוגיה הפלסטינית, תהווה חיזוק משמעותי למאמצים אלה של ארה"ב, איחוד האמירויות, סעודיה ומדינות ערביות ומוסלמיות נוספות.

ייקבע, כינון קהילייה כלכלית אזורית ועוד ועוד הסכמי אברהם זה אינטרס אסטרטגי ישראלי עליון. זה גם אינטרס מזרח תיכוני, אמריקאי, סעודי, אמירתי, ומדינות ערביות ומוסלמיות נוספות במרחב.

לסיום, ייאמר בהדגשה, יוזמה ישראלית לכינון קהילייה כלכלית אזורית מוצעת כרכיב מדיני וכלכלי באסטרטגיה ישראלית כוללנית להחלשת היכולות הצבאיות האירניות לפעול כנגד ישראל באמצעות מיליציות שיעיות דוגמת חיזבאללה בלבנון, , חמאס עזה ויו"ש, החותים בתימן, מיליציות שיעיות בעירק ועוד.

לצורך זה, ישראל גם מקדמת קשרים עם הכורדים בעירק וסוריה, עם הנוצרים בלבנון, עם הדרוזים בלבנון וסוריה ומיעוטים נוספים במדינות המרחב.

לפרטים נוספים על מתווה זה ניתן לפנות לאריה הס, נייד: 3581798 - 052

מייל: aryehess@gmail.com