מתווה לשדרוג ישובי ישראל לדירוג 8 מתוך 10
- אריה הס

- 29 בינו׳ 2019
- זמן קריאה 26 דקות
עודכן: 1 באוג׳ 2024

מתווה לאומי לשדרוג הדירוג הכלכלי-חברתי של הרשויות המוניציפליות במרחבי הארץ לדירוג 8 ויותר מתוך 10.
זה מחייב כינון דרג ממשל אזורי והעצמת דרג הממשל המקומי בישראל

סעיפי מבוא:
א. מדינת ישראל מחוייבת לדבוק ולממש את כל האמור במגילת העצמאות.
ב. מדינת ישראל היא מדינה יהודית בארץ ישראל.
ג. מדינת ישראל היא מדינת העם היהודי.
ד. מדינת ישראל פתוחה לעלייה של כל יהודי מתפוצות ישראל המבקש להתיישב ולבנות בה את חייו.
הרשויות המוניציפליות בסולם הדירוג הכלכלי-חברתי של ישובי הארץ
פילוח וניתוח נתוני המדד החברתי-כלכלי של הישובים בישראל שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מצביע על איזורים ומגזרים חלשים וחזקים.
דבר זה מסייע רבות בגיבוש מתווה כלכלי-חברתי לשדרוג כל איזור ומגזר. ביתר פירוט,
דירוג 1-2 מתוך 10
בדירוג חברתי-כלכלי נמוך ביותר, דירוג 1-2 מתוך 10, מצויות הרשויות המוניציפליות הבדואיות בנגב והרשויות המוניציפליות החרדיות.
כמו כן, ירושלים אשר שליש מתושביה חרדים ושליש ערבים וכן, בית שמש, גבעת זאב וצפת המאכלסות מרכיב חרדי גדול.
דירוג 5-3 מתוך 10
בדירוג זה בולטות באר שבע, כל ערי הפיתוח בכל אזורי הארץ, 9 מועצות איזוריות, ערים מעורבות: לוד, רמלה ועכו וערי החוף: בת ים, אשקלון, אשדוד.
דירוג 6-7 מתוך 10:
בדירוג זה כלולות 19 מועצות איזוריות בכל אזורי הארץ.
בחבלי הנגב, 60% משטח המדינה, כלולים בדירוג זה אילת, 9 מועצות אזוריות.
בגליל ובצפון כלולים בדירוג זה: כ 15 רשויות מוניציפליות: מעיליא, פסוטה, ג'ש, שלומי, כרמיאל, נהרייה, ראש פינה, פרדס חנה, חיפה והקריות, גשר, יקנעם.
כמו כן, 12 מועצות אזוריות.
במישור החוף והשפלה הפנימית כלולים בדירוג זה, 16 רשויות מוניציפליות: ראש העין, חדרה, חולון, ראשון לציון, אזור, רחובות, גן יבנה, גדרה, יבנה, קריית עקרון, בית דגן, פתח תקווה, באר יעקב, אור יהודה, כפר יונה, נתניה.
ביהודה ושומרון כלולים בדירוג זה 6 רשויות מוניציפליות: אפרת, מעלה אדומים, אריאל, קרני שומרון, אלקנה, בית אריה. כמו כן, 3 מועצות אזוריות.
ישובים בדירוג 8-10:
24 עיירות כפריות (מועצות מקומיות) בכל אזורי הארץ לפי הפירוט הבא: הר אדר, מבשרת ציון, עומר, להבים, מיתר, כפר ורדים, מטולה, יסוד המעלה, כפר תבור, רמת ישי, זכרון יעקב, בנימינה, גבעת עדה, מזכרת בתיה, קרית טבעון, סביון, כוכב יאיר-צור יגאל, תל מונד, אבן יהודה, אורנית, קדימה-צורן, אלפי מנשה, כפר שמריהו.
12 מועצות איזוריות לפי הפירוט הבא: מ.א. עמק יזרעאל, מ.א. עמק חפר, מ.א. חוף הכרמל, מ.א. אלונה, מ.א.גדרות, מ.א. גן רווה, מ.א. ברנר, מ.א. יואב, מ.א. גזר, מ.א. חוף השרון, מ.א. דרום השרון, מ.א. לב השרון.
15 ערים ועיירות במישור החוף: תל אביב –יפו, גבעתיים, רמת גן, נס ציונה, שוהם, מודיעין, קרית אונו, גבעת שמואל, גני תקווה, יהוד-מונסון, רמת השרון, כפר סבא, רעננה, הרצליה, הוד השרון.
נקל לראות, בדירוג כלכלי-חברתי הגבוה ביותר, בולטות 24 עיירות כפריות (מועצות מקומיות) בכל אזורי הארץ. בנוסף, 12 מועצות אזוריות של ישובים כפריים ו 15 ערים במישור החוף.
סך הכל, 50 רשויות מוניציפליות מתוך כ 250 רשויות מוניציפליות בישראל.
מסקנות ראשוניות עולות מפילוח נתונים אלה של הרשויות המוניציפליות לצורך שדרוג הדירוג החברתי כלכלי של כל הרשויות המוניציפליות שמתחת לדירוג 8:

מסקנה ראשונה: חידוש מפעל ההתיישבות הכפרית אקוטי לשדרוג כלכלי-חברתי של הרשויות המוניציפליות לדירוג 8 ויותר מתוך 10
מסקנה ראשונה, יש צורך בשמירת האופי והצביון המיוחד של המגזר הכפרי ההתיישבותי בכל אזורי הארץ, כולל השרון ועמק חפר.
מדיניות הממשלה לציפוף אובססיבי של ערי ושטחי מרכז הארץ ובניית מגדלי מגורים בעיירות כפריות וערי פיתוח בכל אזורי הארץ היא הרת אסון. זו תהיה בכייה לדורות.
מדיניות זו פוגעת בסיכויים להוביל לשדרוג חברתי-כלכלי של הרשויות המוניציפליות בדירוג 5 מתוך 10 ומטה.
השינוי הדרוש במדיניות הממשלה בתחום זה, חידוש מפעל ההתיישבות הקהילתית הכפרית בנגב, הערבה, בגליל, הגולן, מרחב ירושלים, יהודה, שומרון ובקעת הירדן.
חוק יסוד: קרקעות הלאום הם מוצר ומשאב לאומי חברתי לא ניתן למסחור בידי הממשלה ושום גוף צבורי אחר
לצורך קידום מפעל התיישבותי רחב היקף זה, מוצע לעגן קרקעות לאום באיזורים אלה בחוק יסוד כמוצר חברתי לא ניתן למסחור בידי הממשלה או כל צבורי אחר.
פועל יוצא מכך, משבצות קרקע למתיישבים בודדים וקבוצות מתיישבים, יוקצו באיזורים אלה, בערי פיתוח ובישובי המועצות האיזוריות, בדמי חכירה אפסיים להתיישבות ובנייה עצמית לפי ביקוש ולא לפי היצע קרקעות שמכתיבה הממשלה מתוך שיקולים כלכליים עסקיים צרי ראייה.
זה בהתנייה של שירות חובה לאומי בצה"ל וכל שרות חובה לאומי אחר ומחויבות לבנייה עצמית ירוקה, סולרית ומתועשת. עדיפות ראשונית בהקצאת משבצות קרקע בתנאים אלה לצעירים וצעירות שנולדו וגדלו באיזור.
מסקנה שנייה: הרחבת תחום השיפוט של ערי פיתוח
מסקנה שניה, שדרוג דירוג ערי הפיתוח מחייב הרחבת תחום השיפוט של רובן והכרה בהן כעיירות התיישבותיות, קרי, עיירות עירוניות עם מימד כפרי מפותח.
דוגמאות בולטות: אופקים – 10 קמ"ר, שדרות – 5 קמ"ר, נתיבות – 8,5 קמ"ר, קרית גת – 8,4 קמ"ר, קרית ארבע – 5 קמ"ר, קרית שמונה – 10 קמ"ר, קצרין – 9,3 קמ"ר, חצור הגלילית – 5,2 קמ"ר, בית שאן – 7,1 קמ"ר, מגדל העמק – 7,3 קמ"ר, טבריה – 10 קמ"ר, שלומי – 6 קמ"ר, מעלות תרשיחא – 7 קמ"ר, אור עקיבא – 3 קמ"ר, קרית מלאכי – 4,6 קמ"ר, מעלה אפריים – 4,2 קמ"ר,
הרחבת תחום השיפוט של ערי פיתוח אלה ואחרות צריכה להיעשות קודם כל, מתוך הידברות וגיבוש הסכמה בין ראשי הרשויות המונציפליות באיזור, בעיקר בין ראשי ערי פיתוח וראשי מועצות איזוריות באיזור.
זה מחייב שיח אזורי לזיהוי והבלטת אנטרסים משותפים וגיבוש חזון אזורי משותף לכל הרשויות.
לצורך זה, באיחור רב שנים, צריך להגדיר ולהכיר בערי הפיתוח כעיירות התיישבותיות ולעגן את מעמדן כמעמד ההתיישבות הכפרית.
הרחבת תחום השיפוט של ערי פיתוח קטנות בשטחן, יאפשר להן משיכה וקליטת אוכלוסיות חזקות במסלולי בנייה עצמית, העצמתם כאיזורים ירוקים, פיתוח אזורי תעסוקה עתירי הכנסה, מתחמי חינוך בריאות, ספורט, תרבות איכותיים ועוד.
זו דרך כלכלית חברתית סביבתית שתקדם את ערי הפיתוח ממאזן הגירה שלילי למאזן הגירה חיובי.
זו גם דרך נכונה לשדרוג דירוגן הכלכלי חברתי. ממהלך זה ייהנו האיזור כולו כולל המועצות האיזוריות.
מסקנה שלישית: דרוש מהלך לכינון דרג ממשל איזורי
מסקנה שלישית, שדרוג הדירוג החברתי-כלכלי של הרשויות המוניציפליות לדירוג 8-10 בכל איזור ואיזור, מחייב יוזמה לאומית לביזור הבירוקרטיה ורפורמה בעבודת הממשל.
ליבת רפורמה זו, העברת אחריות ומתן סמכויות ויכולות ביצוע לתפעול ותקצוב שרותים צבוריים וקידום מפעלי פיתוח איזוריים, למוסדות וגופי ממשל איזוריים קנטונליים.
מדובר בתחומים אקוטיים לצמיחה הכלכלית, החברתית והסביבתית של ישראל ברמה לאומית וברמה איזורית, כולל מתן מענה למצוקת הדיור ויוקר הדיור והמחיה.

סל מיזמי חדשנות מרחביים בענפי משק שונים לשדרוג הדירוג הכלכלי-חברתי של הישובים בכל מרחב בהובלת מוסדות ממשל מרחביים
בתחום החינוך:
בכל זרם חינוכי במרחב המקצועות הבאים הם לימודי חובה: הנדסה, טכנולוגיה, מתמטיקה, מדעים, למודי יזמות וחדשנות, שפות: עברית, ערבית מדוברת, אנגלית, תנ"ך ולימודי ארץ ישראל. לכל ילד וילדה בכל זרם לימודי מובטח מחשב.
תנועת נוער מרחבית:
בכל מרחב פועלת תנועת נוער מרחבית. פעילותה תתמקד בלימוד והכרת המרחב במגוון רחב של הבטים ובפעילות לימודית ומעשית בענפי איכות הסביבה ומשבר האקלים.
כמו כן, כל תנועת נוער מרחבית תעסוק בגיבוש וארגון גרעיני נח"ל להקמת ישובים כפריים חדשים באיזור, מקרב בני נוער באיזור, בני נוער מערי המרכז, בני נוער עולים ובני נוער ישראלים שהוריהם הגרו לחו"ל וברצונם לחזור ארצה.
תחום השכלה גבוהה מדע ומחקר:
שדרוג מכללות מוכרות להשכלה גבוהה לאוניברסיטאות מחקר אזוריות לכל התארים.
הרשמה לאוניברסיטאות המחקר תחייב תעודת בגרות בלבד, ללא צורך בבחינות כניסה.
זה כולל לימודי רפואה.
בשילוב עם כל אוניברסיטת מחקר: פארק תעשיות מדע, חממה טכנולוגית, חוגים לנוער שוחר מדע וטכנולוגיה ועוד.
בתחום הבריאות והרפואה:
בכל מרחב פועל באחריות ממשל המרחב, בית חולים אוניברסיטאי. במדת הצורך מספר בתי חולים מרחביים.
כל בית חולים מרחבי יוכל לקדם ולהפעיל בית ספר רפואי אוניברסיטאי, לעודד מחקר רפואי, לנהל בית ספר תיכון ללמודי רפואה, פארק תעשיות רפואה, חממה טכנולוגית רפואית, חוגי רפואה לנוער שוחר רפואה ועוד.
מיחזור פסולת ואשפה:
כל ממשל מרחבי פועל להקמת פארק מרחבי למיחזור פסולת ואשפה, מכון לטיהור מי שפכים משרפה לייצור חשמל מפסולת ואשפה , מרכז מבקרים לחינוך סביבתי ועוד.
ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות:
האחריות למתן אישורים להתקנת גגות סולריים על בתי מגורים וכל מבנה צבורי ופרטי לכל שימוש שהוא, עידוד הקמת חוות סולריות וחוות רוח, עידוד משרפות לייצור חשמל מפסולת ואשפה תופקד בידי רשות מוסמכת לכך שתפעל במסגרת הממשל המרחבי.
פיתוח כלכלי
כל מרחב יוכל להקים בנק מרחבי ולהנפיק אגרות חוב של המרחב. כמו כן, לסייע ולקדם עסקים קטנים, תעשיינים, חקלאים, בתי מלון ומוטלים, עצמאים ועוד.
שמורות טבע, אתרים ארכיאולוגיים וגנים לאומיים:
האחריות לניהול ופיתוח שמורות טבע, יערות, גנים לאומיים ואתרים ארכיאולוגיים בכל איזור תועבר לממשל המרחבי.
בטחון ושיטור איזורי:
במסגרת כל ממשל מרחבי תפעל יחידה לשיטור ובטחון איזורי.
השירות ביחידה זו יוכר כשרות חובה לאומי לכל דבר.
ביחידה זו יוכלו לשרת צעירים וצעירות שמסיבות שונות לא גוייסו או התגייסו לצה"ל. פעילות יחידה אזורית זו תתמקד במאבק בפשיעה חקלאית, תאונות הדרכים.

מהלך ראשון לכינון דרג ממשל מרחבי
מהלך ראשון, גיבוש פורום איזורי משותף לאישים מכל מגזרי האוכלוסיה באיזור וישובי האיזור הנכונים להיות שותפים ומעורבים בפעילות צבורית איזורית לשילוב איזורי ושדרוג כלכלי-חברתי ופוליטי של ישובי האיזור והאיזור בכללותו בדרך של הפקדת אחריות לשדרוג, יישוב ופיתוח אזורי הארץ ומגזרי אוכלוסיה שונים לדרג ממשל מרחבי, למרחבים.
\
כל פורום מרחבי יעסוק בפירוט אינטרסים ואתגרים איזוריים משותפים לרשויות המוניציפליות השונות באיזור (עיריות, מועצות מקומיות, מועצות איזוריות), בטיפוח שיח אזרי, גיבוש חזון אזורי פטריוטיזם אזורי, סולידריות אזורית ופירוט סל מיזמי צמיחה וחדשנות מרחביים להעצמת המרחב.
בהמשך, פעילי כל פורום איזורי יפעלו לגיוס תמיכה איזורית רחבה בחזון האיזורי וסל מפעלי הפיתוח האזוריים שהם גיבשו לצורך שדרוגו, בקרב חברי כנסת, בעיקר אלה המתגוררים באיזור, ראשי רשויות מוניציפליות באיזור וסגניהם, חברי עיריות, מועצות מקומיות ואיזוריות באיזור, ראשי וחברי ארגונים ומוסדות שונים באיזור ועוד.
בנוסף, כל פורום יחתור להכרה בו כמועצה מרחבית.
מהלך שני, פעילות לכינון ועיגון דרג ממשל מרחבי בחוק יסוד בכנסת
ראשי ופעילי פורומים מרחביים שונים יתארגנו ויפעלו יחד עם חברי כנסת וגופים צבוריים, התומכים ביוזמה זו, לחקיקת חוק יסוד שיעניק לדרג הממשל מרחבי מעמד סטטוטורי חוקתי
כמו כן, עיגון כל מרחב כתקנה בספר תקציב המדינה שתבטיח הקצאה שנתית קבועה לכל מרחב מתקציב המדינה.
כמו כן, הבטחה שכל מרחב יוכל לפתח מקורות הכנסה עצמיים.
נספח: מרחב מהו
כל מרחב הוא אשכול אזורי או מגזרי, של רשויות מוניציפליות (עיריות, מועצות מקומיות ומועצות אזוריות ) באיזור נתון, מוגדר ומתוחם, מעוגן במעמד חוקתי, המופקד על עיצוב המרחב כמרחב צמיחה וחדשנות לצורך האצת הצמיחה המשקית, החברתית וסביבתית של ישראל ברמה מרחבית ולאומית במשולב.
כל מרחב בולט כקהיליה חברתית-כלכלית-סביבתית מרחבית הממוקדת בשדרוג הדירוג הכלכלי -חברתי של הרשויות המוניציפליות במרחב. זה אומר, הגדלת התמ"ג המרחבי וההכנסה לנפש.
מרחבי חדשנות מקדמי שוויון ומנועי צמיחה חברתיים – כלכליים
כל אחד מהמרחבים המוצעים מוגדר ופועל מתוקף מעמדו החוקתי, ככלי ממשל דמוקרטי מרחבי העוסק בעיקר בייזום, קידום ויישום תוכניות פיתוח מרחביות תוכניות פיתוח איזוריות אלה אמורות להוביל להעצמת רמת החיים ואיכות החיים בכל אזורי הארץ ומגזרי האוכלוסייה ולהאיץ את שדרוג הדירוג הכלכלי חברתי של כל אחת מהרשויות המוניציפליות בכל מרחב.
חזון מרחבי החדשנות כחזון לאומי ברמה איזורית
חזון מרחבי הצמיחה והחדשנות הוא חזון לאומי פורץ דרך ברמה אזורית.
גיבוש וקידום חזון מרחבי הצמיחה והחדשנות של ישראל נעשה מתוך דבקות בעקרונות מגילת העצמאות, מתוך לימוד צביון ומבנה הישובים בישראל שבדירוג 8 ויותר מתוך 10 ומתוך לימוד דגם הקנטונים המתקדם מסוגו בשווייץ.
חזון לאומי זה מכוון לשדרוג הדירוג החברתי כלכלי לדירוג 8 מתוך 10 ויותר של הרשויות המוניציפליות בכל חבלי הארץ ומגזרי האוכלוסיה.
שדרוג כלכלי חברתי של הרשויות המוניציפליות ואזורי הארץ זה מנוף להאצת הצמיחה הכלכלית חברתית והסביבתית של ישראל כמדינה עתירת מרחבי צמיחה וחדשנות.
פועל יוצא מיישום חזון מרחבי החדשנות של ישראל
כל מרחב אמור לבלוט עם נתונים אלה:
· רמת הכנסה שנתית ממוצעת לנפש בשעור מעל 60,000 דולר ויותר.
· שעור השתתפות בכוח העבודה – מעל 85%,
· אוכלוסיית סטודנטים לכל התארים מעל 10,000 סטודנטים בכל איזור
· שעור בעלי תואר אקדמי – מעל 40%, היקף מו"פ בתמ"ג – מעל 20%
· היקף מיחזור פסולת ואשפה וטיהור מי שפכים – מעל 90%,
· היקף ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות – 50%- 40%,
· על כל 1,000 תושבים: 5 מיטות בבתי החולים, 9-10 אחיות
· תוחלת חיים מהגבוהות בעולם.
לצורך קידום ומימוש יעדים לאומיים אלה ואחרים, עבודת כל מרחב תתבסס על חזון כלכלי – חברתי–כלכלי-התיישבותי מרחבי.
חזון לאומי זה מבטא ראייה עתידית אזורית משותפת לאגד הרשויות המוניציפליות המאוגדים במרחב.
חזון מרחבי מבקש להציב ולהבליט כל מרחב וכל אחת מהרשויות המוניציפליות העירוניות והכפריות המאוגדות במסגרתו כמנוע צמיחה לאומי-איזורי משולב.
בפועל, פרויקט מרחבי הצמיחה והחדשנות של ישראל מבקש לייצר ולהבליט 30 מנועי צמיחה חברתיים – כלכליים מרחביים המהווים יחד מנוע צמיחה לאומי אסטרטגי רב עצמה ורב תכליתי.
ייקבע, חזון מרחבי המבקש להעצים את חבלי הארץ השונים כמנועי צמיחה איזוריים לאומיים הוא אינטרס לאומי אסטרטגי עליון.
ראשי ותושבי ישובי המרחב מבינים ומכירים בכך שקיימת זיקה ישירה בין צמיחת כל ישוב וישוב במרחב וצמיחת המרחב בכללותו.
זה מבטא הכרה והבנה של ראשי ותושבי ישובי המרחב שגיבוש ואימוץ חזון מרחבי משותף הוא אינטרס משותף של כל הרשויות המוניציפליות במרחב.
ממשל מרחבי לביזור הבירוקרטיה והעצמת הדמוקרטיה
כינון דרג ממשל מרחבי יאפשר מיקוד עבודת הממשל המרכזי בנושאים לאומיים מרכזיים: בטחון לאומי, בטחון פנים, קשרים בינלאומיים, מטבע, תקציב המדינה, מים ואנרגיה. זה יאפשר ייעול עבודת הממשלה וביזור הבירוקרטיה לצורך האצת צמיחת המשק ויישוב ופיתוח כל אזורי הארץ.
ייאמר בהדגשה, שדרוג הדירוג הכלכלי- חברתי של הרשויות המוניציפליות מחייב גם ייצוג הולם ושוויוני במוסדות הנבחרים של המדינה לכל אזורי הארץ ומגזרי האוכלוסיה.
גם דבר זה מחייב כינון דרג ממשל מרחבי. מוצע שדרג ממשל חדש זה, בין הממשל המרכזי והממשל המקומי, יושתת על מערך של 30 מרחבים, מהם, 20 מרחבים של רשויות מוניציפליות יהודיות, 10 מרחבים של רשויות מוניציפליות ערביות, בהם, מרחב דרוזי ומרחב בדווי.

כל מרחב, איזור בחירות ומסלול דמוקרטי נוסף לצמיחת מנהיגות לאומית
דבר זה יאפשר מעבר לשיטת בחירות יחסיות -מרחביות.
כמו כן, זה יאפשר שיתוף מועצות המרחבים באזורי הארץ ומגזרי האוכלוסיה השונים בגיבוש וחקיקת חוקי יסוד ובהכנה ואישור הרכב הוצאות והכנסות תקציב המדינה כמקובל במדינות פדרליות מפותחות כמו, שווייץ וארה"ב.
זה גם מבטיח צמיחת מנהיגים איזוריים שבבוא היום, ישתלבו בהנהגה הלאומית.
הקצאות תקציב המדינה לממשל האזורי:
לספרי תקציב המדינה המפרטים את תקציב משרדי הממשלה, יתווסף ספר תקציב נוסף, ספר תקציב הממשל המרחבי.
ספר תקציב זה יכלול פירוט של תקציב המדינה המוקצה לכל אחד מ 30 המרחבים המוצעים.
מרחבי ישראל: מרחבי חדשנות לשדרוג ישובי ישראל לדירוג 8 מתוך 10
ליבת המתווה המוצע: העצמת מדינת ישראל כמעצמת אוניברסיטאות מחקר מרחביות, מעצמת בריאות ורפואה, סולרית ירוקה מעוררת השראה
כללית ולצורך ההקדמה, תכנית מרחבי הצמיחה והחדשנות של ישראל נועדה להניע את כל אחד מ 30 מרחבי הצמיחה והחדשנות המוצעים בחבלי דרום, צפון, מערב ומזרח ישראל עד נהר הירדן לחתור לשעור הכנסה לנפש בהיקף מעל 60,000 דולר ולבלוט עם עוד ועוד חברות הזנק (סטארט אפים ) מעוררי השרה, ומחוללי צמיחה ותעסוקה ברמה המרחבית.
מוצע שכל מרחב צמיחה וחדשנות יתמקד בחתירה לנתון משקי זה במספר מסלולים:
סקטור יזמות וחדשנות טכנולוגית ומדעית עם עוד ועוד סטארט אפים
בסדר קדימויות גבוה במיוחד בכל מרחב צמיחה וחדשנות, ייזום וטיפוח סקטור רחב היקף של יזמים טכנולוגיים ומדעיים (סטארט אפיסטים) השוקדים על פיתוח עוד ועוד טכנולוגיות, מוצרים ושרותים, פורצי דרך ומעוררי השראה, בעלי ביקוש גבוה בשווקים גלובליים ומקומיים.
כלי מרחבי מוביל את טיפוח סקטור יזמות וחדשנות בכל מרחב, בית ספר מרחבי ללמודי חדשנות ומרכז ליזמות וחדשנות. אלה מקדמים ומסייעים לצמיחת פארק אחד או יותר לתעשיות מדע וטכנולוגיה במרחב המכוונים לאכלס סטארט אפים שבגרו והפכו לתעשיות מתקדמות ותעשיות מדע וטכנולוגיה נוספות המבקשות לפעול במרחב. סקטור זה מחולל היקף תוצר מרחבי גבוה, שעורי תעסוקה גבוהים והכנסה גבוהה לתושבי המרחב, יישובי המרחב, מוסדות המרחב ואוצר המדינה.
אוניברסיטת מחקר מרחבית אחת או יותר בכל מרחב
מסלול צמיחה ראשון, חתירה לכך שבכל מרחב צמיחה וחדשנות תפעל לפחות אוניברסיטת מחקר מרחבית אחת בהיקף 10,000-20,000 סטודנטים לכל התארים.
בשילוב עם כל אוניברסיטת מחקר מרחבית יפעלו פארק תעשיות מדע, מרכז רפואי אוניברסיטאי, חממה טכנולוגית, מרכז לחינוך סביבתי, חוגים לנוער שוחר מדע ועוד.
עיצוב כל מרחב כמרחב סולארי ירוק
מסלול צמיחה שני, פיתוח וטיפוח כל מרחב צמיחה וחדשנות כמרחב סולרי ירוק.
כל מרחב חותר לעצמאות אנרגטית ואספקה עצמית של חשמל מאנרגיה מתחדשת.
זה יכול להיעשות בדרך של ייזום וקידום סל מיזמים סולריים מרחביים:
התקנת גגות סולריים על כל בית מגורים חדש וישן.
כמו כן, עידוד התקנת גגות סולריים על מבנים של מוסדות צבור, מבנים לשימושים אחרים. חיוב בניית כל בית מגורים חדש ומבנים חדשים בבנייה סולרית ירוקה בדרום, צפון ומזרח ישראל.
ייזום הקמת ישובים קהילתיים וקבוצים סולריים ירוקים חדשים.
עידוד התקנת חוות וטורבינות רוח באיזורים בהם ישנם רוחות המאפשרות ייצור חשמל.
קידום הקמת משרפות לייצור חשמל מפסולת ואשפה בכל מרחב.
תחנות כח סולריות:
עידוד מרחבי צמיחה וחדשנות בעלי עניין בנגב ואיזורים נוספים לקדם הקמה של תחנות כוח סולריות או חוות רוח לייצור חשמל.
מרחבי צמיחה וחדשנות בנגב ואיזורים נוספים יוכלו לפעול לייצור ואספקה עצמית של צרכיהם בחשמל.
כמו כן, לאפשר להם ייצור חשמל לשיווק לרשת החשמל הארצית ואף למדינות שכנות.
כך, לקדם ייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת כמקור הכנסה למוסדות וישובי המרחב.
תעלת ימים:
קידום כריית תעלת ימים מים תיכון לרמת נגב וצפון ים המלח לייצור חשמל מתחנות כוח הידרו אלקטריות.
מעבר לתעבורה חשמלית:
קידום מדיניות לאומית-מרחבית למעבר מואץ לשימוש בכלי רכב חשמליים פרטיים וצבוריים לכל השימושים.
זה מחייב גם עידוד הקמת תחנות טעינה לכלי רכב חשמליים ועידוד טעינה של כלי רכב חשמליים ליד בתי המגורים. כל מרחב יקדם מסלולי אופניים והליכה.
30 פארקים מרחביים למחזור פסולת ואשפה
מסלול צמיחה שלישי, מיזם לאומי-מרחבי מוביל במסלול זה, כל מרחב חותר למיחזור פסולת ואשפה בהיקף 80%.
לצורך זה, בכל מרחב יוקם ויפעל פארק למיחזור פסולת ואשפה. כל פארק מיחזור יכלול מפעלי מיחזור שונים של פסולת ואשפה (פסולת זכוכית, פסולת חומרי בנייה, פסולת פלסטיק, פסולת ניייר, פסולת עץ, פסולת אורגנית ועוד).
כל פארק מיחזור יכול לכלול גם משרפה לייצור חשמל מפסולת ואשפה, גן אומנויות מחומרי פסולת ואשפה, מתקני ספורט ונופש, מרכז מבקרים לחינוך סביבתי, חממה לטכנולוגיות מיחזור, מכון טיהור מי שפכים ועוד.
יוטל איסור חמור על הקמה והפעלת מטמנות אשפה ושינוע פסולת ואשפה למטמנות, לבד ממקרים חריגים.
איים מלאכותיים מחומרי פסולת ואשפה:
מפעל פיתוח לאומי מוביל בתחום מיחזור פסולת ואשפה: הקמת איים מלאכותיים לשימושים שונים מול ערי החוף מחומרי פסולת ואשפה. פרויקט הקמת האיים המלאכותיים ייעשה בשותפות פעולה של הממשלה עם המרחבים אשר תחום השיפוט שלהם משיק לים תיכון.
ענפי חקלאות וגינון
פיתוח שטחי חקלאות במים מליחים בנגב,
פיתוח שטחי חקלאות על רכסי גבעות והרים
בתחום החקלאות, מוצע לקדם פיתוח חקלאי במספר מסלולים חדשים:
מסלול ראשון, עידוד שימוש רחב היקף במים מליחים בנגב לגידולי דגים ופיתוח ענפי חקלאות נוספים במים מליחים, גידולי ירקות ופירות, מטעי זיתים, צמחי מרפא ועוד.
מסלול פיתוח שני, מוצע לעודד פיתוח ועיבוד חקלאי על מורדות הרים וגבעות.
בשטחים ההרריים מוצע לקדם חקלאות מטעים מטעי זיתים, תאנים, רימונים, גפנים, עצי פרי שונים, צמחי מרפא ועוד.
מסלול פיתוח חקלאות שלישי, עידוד גינון עירוני וביתי.
2 שדות תעופה בינלאומיים חדשים בצפון ובדרום:
דרום הארץ: הסבה ושדרוג שדה תעופה נבטים לשדה תעופה בינלאומי.
זה בנוסף לשדה התעופה הבינלאומי של אילת בעברונה ע"ש אילן רמון ז"ל.
צפון הארץ: פיתוח שדה תעופה בינלאומי במגידו.
פיתוח ותחזוק שמורות טבע, גנים לאומיים וארכיאולוגיים לניהול המרחבים:
במסגרת תכנית מרחבי הצמיחה והחדשנות של ישראל, מוצע לקדם את העברת האחריות לשימור, ניהול ופיתוח גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים ארכיאולוגיים למרחב.
בתחום החינוך והספורט:
בכל מרחב צמיחה וחדשנות תפעל תנועת נוער שתתמקד בפעילות לימודית ומעשית בענפי איכות הסביבה השונים.
בנוסף, בכל מרחב צמיחה וחדשנות ייעשה לטיפוח מוסדות חינוך, מתנ"סים וגני משחקים ירוקים וסולריים.

שדרוג מכללות אזוריות לאוניברסיטאות מחקר מרחביות:
אוניברסיטאות החקר הנן מנוף מוביל לעיצוב והעצמת מדינת ישראל בארץ ישראל בשלמותה כמעצמת סטארטאפ, מעצמת מדע וטכנולוגיה, מחקר ופיתוח, השכלה גבוהה, הייטק, ביוטק, קלינטק, רפואה, תרבות וספורט.
מתווה מרחבי הצמיחה והחדשנות של ישראל מחויב להקמה ותקצוב לפחות אוניברסיטת מחקר אחת בכל אחד מ 30 המרחבים המוצעים.
לצורך זה במסגרת תכנית מרחבי הצמיחה והחדשנות של ישראל ייעשה לשדרוג מכללות אקדמיות איזוריות מוכרות ובולטות בתחומי המרחבים השונים למעמד של אוניברסיטאות מחקר מרחביות לכל התארים.
מכללות לחינוך, הכשרת מורים וחינוך גופני ואחרות, ישולבו באוניברסיטאות מחקר מרחביות חדשות או קיימות.
פועל יוצא ממהלך מרחיק לכת וראות זה במבנה ומעמד המוסדות להשכלה גבוהה, מדינת ישראל בארץ ישראל בשלמותה, עד נהר הירדן, תבלוט עם מערך של עשרות אוניברסיטאות מחקר מרחביות ואוכלוסיית סטודנטים לכל התארים בהיקף מעל מיליון סטודנטים וסטודנטיות.
כל אוניברסיטת מחקר מרחבית מקיפה בין 10,000 ל 20,000 סטודנטים וסטודנטיות לכל התארים.
כמו כן, היא פתוחה לקליטת סטודנטים יהודים מהתפוצות וסטודנטים ממדינות האיזור והעולם.
הזדמנות לכל צעיר וצעירה ללמודים אקדמיים ללא צורך בבחינות כניסה
מתווה מרחבי הצמיחה והחדשנות של ישראל מבטיח מתן הזדמנות ואפשרויות לרכישת תאר אקדמי לכל צעיר וצעירה, אזרח ותושב בכל חבלי מדינת ישראל בארץ ישראל בשלמותה.
שינוי מרחיק לכת וראות בתחום ההשכלה הגבוהה, ביטול כל בחינות הכניסה הנהוגות כיום לאוניברסיטאות המחקר, כולל בחינות כניסה ללימודי רפואה.
כל אוניברסיטת מחקר מרחבית היא מנוע צמיחה לאומי- אזורי אסטרטגי ופועלת ככלי לאומי ומרחבי להאצת צמיחה כלכלית-חברתית-סביבתית לאומית ואזורית, להבטחת שוויון כלכלי-חברתי בכל אזורי הארץ ומגזרי האוכלוסיה.
אוניברסיטאות המחקר המרחביות הן שותפות מובילות להבטחת מאזן הגירה חיובי בערי הפיתוח וההתיישבות הכפרית והקהילתית בדרום, בצפון ובמזרח הארץ.
כל אוניברסיטת מחקר מרחבית היא גם כלי הכשרה והעשרה למודית מקצועית ועיונית, טיפוח חיי תרבות, אומנויות וספורט, לכלל האוכלוסייה.
כל אוניברסיטת מחקר מרחבית מקדמת חוגים לנוער שוחר מדע וקשרי גומלין עם בתי הספר ומוסדות החינוך בכל הגילאים בישובי המרחב בו היא ממוקמת.
כל אוניברסיטת מחקר מרחבית פועלת בשיתוף פעולה עם מכוני מחקר ממשלתיים ומרכז מו"פ אזורי שעוסקים בחקר ולימוד המשאבים הטבעיים הקיימים במרחב בו היא פועלת לצורך מיצוי הפוטנציאל הכלכלי, החברתי והסביבתי הקיים במרחב.
פירוט אוניברסיטאות מחקר מרחביות המוצעות להקמה בתכנית מרחבי החדשנות של ישראל בדרום, צפון, מזרח ומערב הארץ
דרום ישראל: סך הכל: 8 אוניברסיטאות מחקר מרחביות
· שדרוג מכללת אילת לאוניברסיטת מחקר מרחבית
· שדרוג מדרשת שדה בוקר לאוניברסיטת מחקר מרחבית
· שדרוג מכללת ספיר בשדרות לאוניברסיטת מחקר מרחבית
· שדרוג מכללת סמי שמעון בבאר שבע לאוניברסיטת מחקר מרחבית
· שדרוג מכללת אשקלון לאוניברסיטת מחקר מרחבית
· שדרוג מכללת סמי שמעון באשדוד לאוניברסיטת מחקר מרחבית
· שדרוג מכללת קריית גת לאוניברסיטת מחקר מרחבית
· הקמת אוניברסיטת מחקר מרחבית בערד
· כל אלה בנוסף לאוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע שהיא אוניברסיטה מובילה בנגב ודרום הארץ.
צפון ישראל: סך הכל 7 אוניברסיטאות מחקר מרחביות
· שדרוג מכללת תל חי לאוניברסיטת מחקר מרחבית
· שדרוג מכללת בראודה כרמיאל לאוניברסיטת מחקר מרחבית
· שדרוג מכללת גליל מערבי לאוניברסיטת מחקר מרחבית
· שדרוג מכללת יזרעאל בעמק יזרעאל לאוניברסיטת מחקר מרחבית
· שדרוג מכללת קצרין לאוניברסיטת מחקר מרחבית
· אלה בנוסף לטכניון ואוניברסיטת חיפה בחיפה.
מערב ישראל: סך הכל: 8 אוניברסיטאות מחקר מרחביות
· הקמת אוניברסיטת מחקר מרחבית בחדרה
· שדרוג מכללת נתניה לאוניברסיטת מחקר מרחבית
· המת אוניברסיטת מחקר מרחבית לוד-רמלה
· שדרוג מכללת ראשון לציון לאוניברסיטת מחקר מרחבית
· שדרוג המכון הטכנולוגי חולון לאוניברסיטת מחקר מרחבית.
אלה בנוסף לאוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת בר אילן, מכון וויצמן למדע
מזרח ישראל עד נהר הירדן: סך הכל: 5 אוניברסיטאות מחקר מרחביות
· הקמת אוניברסיטת מחקר מרחבית במודיעין
· אוניברסיטת מחקר מרחבית בגוש עציון באפרת
· הקמת אוניברסיטת מחקר מרחבית אדומים במעלה אדומים
· אלה בנוסף לאוניברסיטה העברית בגבעת רם והר הצופים ואוניברסיטת אריאל
מגזרי ערביי ארץ ישראל: סך הכל: 14 אוניברסיטאות מחקר מרחביות
· הקמת אוניברסיטת מחקר מרחבית בנצרת
· הקמת אוניברסיטת מחקר מרחבית בסכנין
· אוניברסיטת מחקר מרחבית בבאקה אל ג'ארבייה
· אוניברסיטת מחקר מרחבית באום אל פאחם
· הקמת אוניברסיטת מחקר מרחבית בדווית בנגב
· אוניברסיטת מחקר מרחבית בקלקיליה
· אוניברסיטת מחקר מרחבית ג'נין
· אוניברסיטת מחקר מרחבית שכם
· אוניברסיטת מחקר מרחבית רמאללה
· אוניברסיטת מחקר מרחבית יריחו
· אוניברסיטת מחקר מרחבית חברון
· אוניברסיטת מחקר מרחבית בית לחם
· אוניברסיטת מחקר דרוזית בגליל התחתון בסמוך לקבר יתרו
· אוניברסיטת מחקר אל קודס באבו דיס במזרח ירושלים
ס"ה: 42 אוניברסיטאות מחקר בארץ ישראל בשלמותה עד נהר הירדן
· 28 אוניברסיטאות מחקר מרחביות במרחבים של ישובים יהודים
· 14 אוניברסיטאות מחקר מרחביות במרחבים של ישובים ערבים

מתווה תכנית מרחבי החדשנות של ישראל לשדרוג בתי חולים קיימים למרכזים רפואיים אוניברסיטאיים והקמת מרכזים רפואיים אוניברסיטאיים חדשים ס"ה: 30
צפון ישראל: סך הכל: 5 מרכזים רפואיים אוניברסיטאיים
· מרכז רפואי אוניברסיטאי "זיו" צפת
· מרכז רפואי אוניברסיטאי "פוריה" טבריה
· מרכז רפואי אוניברסיטאי "העמק" עפולה
· מרכז רפואי אוניברסיטאי "הגליל" נהריה
· מרכז רפואי אוניברסיטאי "רמב"ם חיפה
דרום ישראל: סך הכל: 5 מרכזים רפואיים אוניברסיטאיים
· מרכז רפואי אוניברסיטאי "סורוקה" באר שבע
· מרכז רפואי אוניברסיטאי אילת
· מרכז רפואי אוניברסיטאי דימונה
· מרכז רפואי אוניברסיטאי אשקלון
· מרכז רפואי אוניברסיטאי קריית גת
מערב ישראל: סך הכל: 8 מרכזים רפואיים אוניברסיטאיים
· מרכז רפואי אוניברסיטאי חדרה
· מרכז רפואי אוניברסיטאי נתניה
· מרכז רפואי אוניברסיטאי "מאיר" כפר סבא
· מרכז רפואי רבין פתח תקוה
· מרכז רפואי אוניברסיטאי תל השומר
· מרכז רפואי אוניברסיטאי רחובות
· מרכז רפואי אוניברסיטאי אשדוד
· מרכז רפואי אוניברסיטאי צריפין
מזרח ישראל: סך הכל: 6 מרכזים רפואיים אוניברסיטאיים
· מרכזים רפואיים אוניברסיטאים הדסה עין כרם ושערי צדק בירושלים
· מרכז רפואי אוניברסיטאי אריאל
· מרכז רפואי אוניברסיטאי גוש עציון באפרת
· מרכז רפואי אוניברסיטאי מודיעין
· מרכז רפואי אוניברסיטאי אדומים
מרכז רפואי אוניברסיטאי בקעת הירדן
מרכזים רפואיים אוניברסיטאיים המוצעים במרחבי הישובים הערבים:
סך הכל: 7
· מרכז רפואי אוניברסיטאי נצרת,
· מרכז רפואי אוניברסיטאי אום אל פאחם
· מרכז רפואי אוניברסיטאי שכם,
· מרכז רפואי אוניברסיטאי מזרח ירושלים
· מרכז רפואי אוניברסיטאי ג'נין
· מרכז רפואי אוניברסיטאי רמאללה,
· מרכז רפואי אוניברסיטאי חברון
פארקים לתעשיות מדע ורפואה
בשיתוף ושילוב עם כל אוניברסיטת מחקר ומרכז רפואי אוניברסיטאי, כל מרחב פועל לקידום צמיחת פארק תעשיות מדע ורפואה, חממה טכנולוגית, מרכז מבקרים למדע וטכנולוגיה, מרכז ליזמות טכנולוגית ועסקית, מעונות סטודנטים, חוגים לנוער שוחר מדע ועוד.












תגובות