אסטרטגיית הסכמי אברהם

"אנו מושיטים יד שלום ושכנות טובה לכל המדינות השכנות ועמיהן, וקוראים להם לשיתוף פעולה ועזרה הדדית עם העם העברי העצמאי בארצו. מדינת ישראל מוכנה לתרום חלקה במאמץ משותף לקידמת המזרח התיכון כולו". מתוך מגילת העצמאות.

אסטרטגיה ישראלית למזרח התיכון: אסטרטגיית הסכמי אברהם

מאת: אריה הס

מהשבת השחורה ב 7 באוקטובר, ישראל בולטת כשחקנית מזרח תיכונית יוזמת ואקטיבית: היא פועלת בנחישות ונחרצות בשיתוף עם ארה"ב, סעודיה ואיחוד האמירויות הערביות לגיבוש וקידום אג'נדה אסטרטגית למזרח התיכון: אסטרטגיית הסכמי אברהם.

מהי אסטרטגיית הסכמי אברהם ? הסכמי אברהם מהם ?

כללית, מהשבת השחורה ב 7 באוקטובר ישראל מוצאת עצמה בחזית צבאית רב זירתית.

גם החזית המדינית היא רב זירתית. בחזית מדינית רב זירתית זו, אין לישראל אג'נדה.

אסטרטגיית הסכמי אברהם המוצגת בזה, היא אסטרטגיה מדינית רב זירתית, אזורית.

אסטרטגיית הסכמי אברהם זוכה להסכמה לאומית רחבה ונהנית מגיבוי ודחיפה נמרצת של ארה"ב וכך היא אמורה לחזק ולהעמיק את הברית וקשרי ישראל עם ארה"ב.

הסכמי אברהם נועדו לחבר את ישראל למזרח התיכון בהבט מדיני, בטחוני, כלכלי, חברתי ותיירותי. ישראל לא יכולה להיות אי מדינתי בודד במרחב מזרח תיכוני עויין.

אם ישראל לא תחבור למזרח התיכון ומדינות המזרח התיכון ולא תעמיק את קשריה עמם, היא לא תשרוד במרחב זה לאורך שנים רבות.

ככל שאסטרטגיית הסכמי אברהם תניב ותנפיק עוד ועוד הסכמי אברהם בין מדינת ישראל ומדינות ויישויות מדיניות ערביות ומוסלמיות, כך היא תתחבר למזרח התיכון. כך יקטן האיום האירני על קיומה של ישראל.

כל הסכם אברהם משרת את אנטרסי ישראל ואנטרסי כל מדינה ערבית החתומה עמה על הסכם אברהם. כל הסכם אברהם משרת את האנטרס המזרח תיכוני.

חזון הסכמי אברהם:

הסכמי אברהם עם 20 מדינות ויישויות ערביות ומוסלמיות

חזון הסכמי אברהם:

כיום ישראל חתומה על 3 הסכמי אברהם עם שלוש מדינות ערביות: איחוד האמירויות הערביות, בחריין, מרוקו. להסכמי אברהם אלה קדמו הסכמי שלום עם מצריים וירדן.

חזון אסטרטגיית הסכמי אברהם: כינון הסכמי אברהם עם 20 מדינות ערביות ומוסלמיות: עזה, לבנון, סעודיה, סוריה, עירק, קטר, כווית, נפות פלסטיניות ביהודה ושומרון, עומאן, תימן, מלזיה, אינדונזיה, מרוקו, פקיסטן, סודן, טוניסיה, אלג'יריה, לוב.

אסטרטגיית הסכמי אברהם צריכה לעמוד בראש סדר העדיפויות של ישראל.

היא מחייבת את ישראל לפעול כמדינה ומעצמה מזרח תיכונית. זה אומר, ישראל שותפה לגיבוש וקידום תשתיות אזוריות, מפעלי פיתוח אזוריים, תעבורה אזורית, תיירות אזורית, מרכזים משותפים למחקר ופיתוח ויישוב מדבריות, מפעלי מים אזוריים, מובילי אנרגיה אזוריים, מסילות ברזל, כבישים מהירים חוצי מדינות ומדבריות,

אסטרטגיית הסכמי אברהם מחייבת את ישראל להנהיג בכל הזרמים החינוכיים שעורי חובה ללמודי המזרח התיכון ולמודי עמי ערב והאסלם.

במסגרת אסטרטגיית הסכמי אברהם, ישראל צריכה להיות פעילה גם בהידוק קשריה עם מיעוטים במרחב בהם: הדרוזים, הכורדים, הנוצרים בלבנון.

באסטרטגיית הסכמי אברהם הסוגייה הפלסטינית היא מרכיב אחד מני רבים. אסטרטגיית הסכמי אברהם מאפשרת לפשט ולצמצם את הפלונטר הפלסטיני ולתת לו מענה שיזכה להסכמה לאומית, מזרח תיכונית ובינלאומית רחבה.

באסטרטגיית הסכמי אברהם המרכיב הבטחוני מול האיום האירני והאיסלם הסוני הקיצוני הוא מרכזי וראשוני במעלה.

מקום מרכזי באופן מיוחד באסטרטגיית הסכמי אברהם תופש המרכיב המזרח תיכוני. כמו כן, המרכיב הכלכלי ומרכיב דתי וכן מרכיב החבירה של מדינות הסכמי אברהם לארה"ב ובנות בריתה.

אג'נדה אסטרטגית ישראלית למזרח התיכון

אסטרטגיית הסכמי אברהם היא אג'נדה ישראלית למזרח התיכון.

זו אג'נדה משולבת רבת פנים: מדינית, בטחונית, אזורית, כלכלית, חברתית, דתית.

זו אסטרטגיה מדינית ישראלית - ערבית - אמריקאית למזרח התיכון.

אסטרטגיית הסכמי אברהם זו אג'נדה לשילובה של ישראל במזרח התיכון ולעיצובה וצמיחתה כמדינה ומעצמה מזרח תיכונית.

כל הסכם אברהם תורם לגידול בתמ"ג ובתוצר ובהכנסה לנפש בישראל, בכל מדינה ערבית החתומה על הסכם אברהם ובמזרח התיכון.

אסטרטגיית הסכמי אברהם יובילו לשיקום מחנות פליטים במדינות המרחב השונות: ירדן, עזה, יו"ש, סודאן. מדובר באג'נדה מזרח תיכונית למזעור ומיגור העוני והאבטלה

הסכמי אברהם מקדמים שיתופי פעולה בכל ענפי הפעילות המשקית בין ישראל ומדינות המרחב.

מרכיבי אסטרטגיית הסכמי אברהם שישראל מגבשת ומקדמת:

 

עיצוב עזה כאמירות ערבית וכינון הסכם אברהם עמה

הכרעת חיזבאללה בלבנון וכינון הסכם אברהם עם לבנון

כינון הסכם אברהם בין ישראל וערביי יהודה ושומרון בשילוב ירדן

קידום נורמליזציה עם סעודיה וכינון הסכם אברהם ישראלי - סעודי

כינון הסכמי אברהם עם מדינות ערביות ומוסלמיות נוספות.

מזרח תיכון בולט עם 2 גושי מדינות:

אחרי 7 באוקטובר, המזרח התיכון בולט עם 2 גושי מדינות ויישויות מדיניות:

גוש מדינות ראשון: מדינות הסכמי אברהם ומדינות החתומות על הסכמי שלום עם ישראל. גוש מדינות זה דוגל במזרח תיכון עם ישראל ובשיתוף פעולה עמה.

בגוש מדינות זה כלולות: איחוד האמירויות הערביות, בחריין, ממלכת ירדן, מצריים, מרוקו, האוטונומיה הכורדית בעירק. אף שאינן חתומות על הסכם אברהם עם ישראל, בגוש מדינות זה כלולות גם סעודיה ועומאן שנתנו ברכתן להסכמי אברהם.

גוש מדינות ויישויות ערביות שני: מדינות ויישויות מדיניות הדוגלות במזרח תיכון ללא ישראל.

בגוש מדינות זה כלולות: איראן, תורכיה, חמאס עזה, הרשות הפלסטינית, החותים בתימן, סוריה, חיזבאללה בלבנון, הרשימה המשותפת בישראל.

בראייה של אסטרטגיית הסכמי אברהם האתגר והיעד הצבאי והמדיני של ישראל: מיגור שלטון חמאס בעזה ועיצוב עזה כאמירות במעמד של מדינה ערבית החותמת על הסכם אברהם עם ישראל וחוברת לגוש מדינות הסכמי אברהם בהנהגת ארה"ב, סעודיה והאמירויות.

 חשוב לציין, עיצוב עזה כאמירות במעמד של מדינה וחתימה על הסכם אברהם עמה, מאפשר לישראל ליזום ולקדם מענה מדיני נפרד מרצועת עזה גם למעמד נפות פלסטיניות ביהודה ושומרון וחיבורם להסכמי אברהם וגוש מדינות הסכמי אברהם בראשות ארה"ב וסעודיה.

בראייה של אסטרטגיית הסכמי אברהם אין להעלים ולהתעלם מכך שבפני ישראל עומד אתגר צבאי ומדיני נוסף ואקוטי לבטחונה וקיומה: הכרעת חיזבאללה בלבנון שתאפשר שיבה של תושבי הצפון לבתיהם וחתימה על הסכם אברהם עם לבנון. זה אומר, גם הוצאת לבנון מגוש המדינות הקשורות לאירן.

הסכמי אברהם אלה יובילו לנורמליזציה מלאה ביחסי ישראל עם סעודיה ומדינות ערביות ומוסלמיות נוספות הקשורות לסעודיה וארה"ב.

הסכמי אברהם אלה יחזקו גם את הסכמי השלום עם ירדן ומצרים שהתרופפו על רקע מלחמת עזה.

מלחמת עזה היא ארוע גלובלי ומזרח תיכוני. העימות בשדה הקרב הוא ישראלי - עזתי. בזירה המדינית מעורבים לא מעט מדינות: ארה"ב, מצריים, ירדן, איחוד האמירויות, קטר, תימן, לבנון, עירק, דרום אפריקה, האיחוד האירופי, הרשות הפלסטינית, האו"ם.

לצד פעילות צבאית ישראלית מתמשכת בראייה אסטרטגית רב זירתית, כך גם נדרשת בדחיפות אסטרטגיה מדינית ישראלית רב זירתית.

בגדול, המוטו והקו המוביל אסטרטגיה מדינית ישראלית רב זירתית זו: כינון הסכמי אברהם עם עוד ועוד מדינות ערביות ומוסלמיות במרחב.

חזון אסטרטגיית הסכמי אברהם: כינון הסכמי אברהם עם 20 מדינות ערביות ומוסלמיות.

ניתן להגדיר אסטרטגיה זו כאסטרטגיית הסכמי אברהם.

סביב אסטרטגיית הסכמי אברהם ישנה הסכמה לאומית, מזרח תיכונית ובינלאומית רחבה.

כל הסכם אברהם הוא הסכם שלום מדיני, כלכלי, חברתי, תרבותי, חינוכי, תעבורתי, סביבתי משולב. המרכיב המרכזי בכל הסכם אברהם: המרכיב הכלכלי.

אסטרטגיית הסכמי אברהם היא גם מענה אסטרטגי ישראלי מול סכנת הגרעין האירני. אסטרטגיית הסכמי אברהם תבסס ותחזק את מעמדה הבינלאומי של ישראל.

האם אסטרטגיית הסכמי אברהם תוביל את ישראל לבטחון ושלום

פילוח הסכמי אברהם לפי תחומים ונושאים

ההיבט הדתי בהסכמי אברהם:

"הצדדים מכירים בכך שערבים ויהודים הם צאצאים לאב קדום משותף - אברהם.

מתוך הכרה זו הצדדים, מניעים ודוחפים לעיצוב מציאות מזרח תיכונית בה מוסלמים, יהודים ונוצרים ובעלי אמונות, דתות ולאומים אחרים מחוייבים לרוח של דו קיום, הבנה הדדית וכבוד הדדי.

פועל יוצא מכך, הצדדים נוטלים על עצמם ומחוייבים לטפח, ולעודד הבנה הדדית, כבוד הדדי, דו קיום ותרבות של שלום בין החברה הישראלית והחברה הערבית בכל מדינה ערבית החותמת על הסכם אברהם עמה.

זה נעשה ברוחו של אב קדום משותף - אברהם.

כמו כן, זה נעשה בהשראת עידן השלום ויחסי הידידות המונחים בידי הסכם שלום זה.

זה כולל גיבוש תוכניות לקשרים בין העמים, דיאלוג בין דתי, תרבות אקדמית, קשרי נוער, קשרי מדע וקשרים הדדיים בתחומים נוספים.

ההבט הבטחוני בהסכמי אברהם

מניעת טירור והסתה ומלחמה משותפת בטירור ובהסתה

הצדדים נוטלים על עצמם לנקוט בכל הצעדים הנחוצים למניעה ומיגור כל פעילות טירור ושנאה מהצד האחד כנגד הצד השני.

כמו כן, הצדדים מחוייבים לגנות כל תמיכה בפעילויות טירור והסתה בחו"ל.

לוחמה משותפת בטירור

הצדדים יתמודדו יחד מול כל קיצוניות שמעודדת שנאה ופילוג, פעילות טירור והצדקת טירור. זה כולל מניעת רדיקליזציה וגיוס לטירור ומאבק בהסתה ובאפליה.

לצורך זה הצדדים יפעלו לכינון פורום בכיר לשלום ודו קיום שיעסוק ויתמחה בגיבוש וקידום צעדים נגד כל קיצוניות שמעודדת ומטפחת שנאה, פילוג, פעילות טירור, הצדקת טירור, גיוס לטירור ומאבק באפליה והסתה.

הצדדים מונחים ביחסים הנרקמים ביניהם עלידי אמנת האו"ם ועקרונות החוק הבינלאומי. באופן מיוחד כל אחד מהצדדים מכבד את ריבונות הצד האחר ואת הזכות של כל צד לחיות בשלום ובטחון, תוך טיפוח יחסי ידידות ושיתוף פעולה ביניהם.

הצדדים מיישבים עימותים וחילוקי דיעות ביניהם בדרכי שלום.

ההבט המזרח תיכוני בהסכמי אברהם

הצדדים שואפים לשקף למזרח התיכון ומדינותיו חזון אזורי שמדגיש יציבות, שלום ושגשוג.

הצדדים מאמינים שיחסי ידידות ביניהם משרתים את האנטרסים של שלום מתמשך ויציב במזרח התיכון.

הצדדים מאשררים את אמונתם המשותפת שכינון שלום ונורמליזציה ביניהם תסייע למעבר של המזרח התיכון לצמיחה כלכלית, חדשנות טכנולוגית, ולעיצוב קשרים הדוקים בין מדינות ועמי המזרח התיכון.

מתוך הכרה בכך שיהודים וערבים הם צאצאים של אב קדום משותף - אברהם, הצדדים מניעים ודוחפים לצמיחת מציאות מזרח תיכונית בה מוסלמים, יהודים ונוצרים ואנשים מכל האמונות הכתות והלאומים מחוייבים לרוח של דו קיום, הבנה הדדית וכבוד הדדי.

הצדדים מחוייבים לפעול יחד לקידום פתרון שייעשה במו"מ לעימות הישראלי - פלסטיני.

על פתרון זה לענות לצרכים הלגיטימיים והשאיפות של 2 העמים וכך לקדם שלום מזרח תיכוני כולל, יציבות ושגשוג.

הצדדים מדגישים את אמונתם שנורמליזציה מלאה של היחסים ביניהם זהו אנטרס של שני הצדדים.

יחסי שלום ביניהם אמורים לתרום לקידום השלום במזרח התיכון ובעולם כולו.

הצדדים מייחסים חשיבות עמוקה להבנה הדדית, שיתוף פעולה, ותיאום ביניהם בתחומים של שלום ויציבות כמרכיב יסודי ביחסים ביניהם וכאמצעים לקדם תחומים אהל במזרח התיכון בכללותו.

הצדדים מכירים בעידן החדש לשלום ויחסי ידידות ביניהם שבמרכזם חתירה ליציבות לעמיהם ולמרחב.

כחלק בלתי נפרד ממחוייבות הצדדים לשלום, שגשוג, יחסים דיפלומטיים ידידותיים, שיתוף פעולה ונורמליזציה מלאה, הצדדים יפעלו לקידום שלום, יציבות, ושגשוג במזרח התיכון ויעשו לגילוי הפוטנציאל הרב שיש במדינותיהם ובמרחב.

למטרה זו, הצדדים יגבשו ויקדמו הסכמים בתחומים בהם יש להם אנטרסים משותפים כמצויין בזה: פיננסים והשקעות, תעופה אזרחית, ויזות ושרותים קונסולריים, חדשנות, מסחר ויחסים כלכליים, רפואה ובריאות, מדע, טכנולוגיה, חקר החלל, תיירות, תרבות, ספורט, אנרגיה, איכות הסביבה, חינוך,הסדרים ימיים, תקשורת ודואר, חקלאות ובטחון תזונתי, שיתוף פעולה משפטי.

אג'נדה אסטרטגית למזרח התיכון

לצורף העצמת הסכמי אברהם, הצדדים מוכנים להצטרף יחד עם ארה"ב לגיבוש וקידום אג'נדה אסטרטגית למזרח התיכון במטרה להרחיב ולהעצים את הדיפלומטיה האזורית, מסחר אזורי, יציבות אזורית ושיתוף פעולה אזורי.

הצדדים מחוייבים לפעול יחד עם ארה"ב ומדינות נוספות במטרה לקדם שלום, יציבות, ושגשוג ביחסים ביניהם לטובת המזרח התיכון בכללותו.

זה כולל הבטחה והשגת בטחון אזורי, יציבות, חתירה להזדמנויות כלכליות אזוריות, עידוד תרבות של שלום בכל המרחב, בחינת סיוע הדדי ופיתוח תוכניות משותפות.

פיננסים והשקעות

הצדדים ישתפו פעולה בענפי הפיננסים וההשקעות מתוקף הכרה בכך שהסכמים כאלה ימלאו תפקידי מפתח בפיתוח כלכלי של שני הצדדים והמזרח התיכון כולו.

הצדדים מכירים בחשיבות של קידום פיתוח כלכלי אזורי וזרימה חופשית של מוצרים ושירותים.

הצדדים יקדמו שיתופי פעולה בקידום תשתיות אסטרטגיות אזוריות. לצורך זה הצדדים יקימו קבוצות חשיבה ועבודה משותפות לשלום אזורי, פרויקטים אזוריים, מפעלי פיתוח ושלום אזורי.

איכות הסביבה

הצדדים יעודד ויקדמו חדשנות סביבתית לפיתוח ירוק בר קיימא של האזור ומעבר לאזור.

הצדדים יקדמו מרכז למחקר ופיתוח פתרונות פורצי דרך לאתגרי האקלים בסביבות מדבריות וחצי מדבריות.

אנרגיה

הצדדים לוקחים לתשומת לב את החשיבות האסטרטגית של סקטור האנרגיה ובמיוחד את הצורך שלהם לפתח מקורות אנרגיה מתחדשת, שיתוף פעולה בשדה הגז הטבעי, פיתוח מובילי אנרגיה אזוריים, ייצור חשמל מאנרגיה חלופית ובטחון אנרגטי.

הצדדים יקדמו ויפתחו שיתוף פעולה בפרויקטים אנרגטיים, יטלו חלק בדיונים על מדיניות אנרגטית בפורומים שונים לאנרגיה ויעזרו לעודד ולגלות את הפוטנציאל האנרגטי של האזור.

הצדדים יעשו זאת בשיתוף עם הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה מתחדשת שמקום מושבה בדובאי.

ההבט המשפטי של הסכמי אברהם

הצדדים מונחים ביחסים הנרקמים ביניהם עלידי אמנת האו"ם והחוק הבינלאומי.

באופן מיוחד כל אחד מהצדדים מכבד את רבונות הצד האחר ואת הזכות של כל צד לחיות בשלום, בטחון, תוך פיתוח טיפוח יחסי ידידות ושיתוף פעולה ביניהם.

הצדדים מיישבים עימותים וחילוקי דיעות ביניהם בדרכי שלום.

זכויות ומחוייבויות אחרות

ההסכם לא משפיע ולא מתפרש כהסכם שמשפיע על הזכויות והמחוייבויות של הצדדים לאמנת האו"ם.

כיבוד מחוייבויות

הצדדים נוטלים על עצמם לממש באמונה טובה את המחוייבויות הכלולות בהסכם אברהם זה.

הצדדים נוטלים על עצמם לא להיכנס לכל מחוייבות או עימות הנוגדים הסכם אברהם זה.

במידה של עימות בין המחוייבויות של הצדדים במסגרת ההסכם וכל מחוייבות אחרת, המחוייבויות של הסכם אברהם זה הם שמחייבים את הצדדים ומיושמים עלידם.

הצדדים נוטלים על עצמם לקדם חקיקה או פרוצדורה חוקית הדרושה ליישום הסכם אברהם זה ולבטל כל חקיקה לאומית ופרסום רשמי שמנוגד או לא עומד בהתאמה עם הסכם אברהם זה.

אשור רשמי של ההסכם וכניסה לתוקף

הסכם אברהם זה ייכנס לתוקף לאחר אישורו בהליכים המקובלים בכל מדינה.

יישוב סכסוכים בין הצדדים

חילוקי דיעות שעולים במהלך היישום וההסבר של הסכם זה ייפתרו במו"מ.

כל עימות בין הצדדים שלא ניתן ליישב במו"מ יופנה לגישור או לתיווך.

שיתוף פעולה משפטי

הצדדים מקדמים שיתוף פעולה משפטי.

זה כולל סיוע משפטי בעניינים מסחריים ואזרחיים.

הצדדים מכירים בחשיבות של מסגרת משפטית וגיבוי משפטי להבטחת תנועה של אנשים וסחורות ולקדם עסקים מתמשכים בסביבה ידידותית ביניהם.

לאחר החתימה על הסכם זה, הצדדים מחליפים ביניהם שגרירים תושבים יובילו יחסים דיפלומטיים וקונסולריים בהתאם לכללים של חוק הבינלאומי.

סעיפים משפטיים מהנספח הכלכלי של ההסכם

הצדדים מאשרים את מחוייבותם להגנה על משקיעים צרכנים, יושר שיווקי ויציבות פיננסית.

הסדרים ימיים

כל אחד מהצדדים בהסכם זה מכיר בזכויות השייט של הצד השני, תוך כיבוד החוק הבינלאומי ובכפוף לו.

כל צד יעניק גישה לנמלים לכלכלי לכלי שייט ואוניות משא של הצד ש השני.  

רישום

הסכם זה יועבר למזכ"ל האו"ם בהתאם לסעיף 102 של אמנת האו"ם.

תאריך החתימה על ההסכם

הדפסת ההסכם תיעשה בשפות: ערבית, עברית, אנגלית.

במידה של שוני בהסברים בשפות השונות של ההסכם, הטקסט האנגלי הוא שקובע.

חתומים על ההסכם: ראשי המדינות ונשיא ארה"ב.

ההבט האמריקאי בהסכמי אברהם: אזכור ארה"ב ונשיא ארה"ב

הצדדים מבטאים הכרת תודה עמוקה לנשיא ארה"ב וארה"ב על תרומתם העמוקה להשגת הסכם הסטורי זה.

אג'נדה אסטרטגית למזרח התיכון

לצורף העצמת הסכמי אברהם, הצדדים מוכנים להצטרף יחד עם ארה"ב לגיבוש וקידום אג'נדה אסטרטגית למזרח התיכון במטרה להרחיב ולהעצים את הדיפלומטיה האזורית, מסחר אזורי, יציבות אזורית ושיתוף פעולה אזורי.

הצדדים מחוייבים לפעול יחד עם ארה"ב ומדינות נוספות במטרה לקדם שלום, יציבות, ושגשוג ביחסים ביניהם לטובת המזרח התיכון בכללותו.

זה כולל הבטחה והשגת בטחון אזורי, יציבות, חתירה להזדמנויות כלכליות אזוריות, עידוד תרבות של שלום בכל המרחב, בחינת סיוע הדדי ופיתוח תוכניות משותפות.

אזכור הסוגייה הפלסטינית בהסכמי אברהם

הצדדים מחוייבים לפעול יחד לקידום פתרון שייעשה במו"מ לעימות הישראלי - פלסטיני.

על פתרון זה לענות לצרכים הלגיטימיים והשאיפות של 2 העמים וכך לקדם שלום מזרח תיכוני כולל, יציבות ושגשוג.

מיזמים מדיניים וכלכליים בולטים בהסכמי אברהם ונגזרים מהם

כינון פורום בכיר לשלום ודו קיום

1. כינון פורום בכיר לשלום ודו קיום שיעסוק בגיבוש וקידום צעדים נגד כל קיצוניות שמעודדת ומטפחת שנאה, פילוג, פעילות טירור, הצדקת טירור, גיוס לטירור ומאבק באפליה והסתה.

גיבוש וקידום אג'נדה אסטרטגית למזרח התיכון

2. הצדדים מצטרפים לארה"ב לגיבוש וקידום אג'נדה אסטרטגית למזרח התיכון.

אג'נדה זו כוללת:

חתירה להשגת בטחון אזורי,

ניצול הזדמנויות כלכליות אזוריות,

עידוד תרבות של שלום בכל המרחב.

שיתוף פעולה בהשקעות דו צדדיות

3. שיתוף פעולה בהשקעות דו צדדיות.

קידום תשתיות אזוריות

4. הצדדים יקדמו שיתופי פעולה בקידום תשתיות אזוריות.

קבוצות חשיבה ועבודה משותפות למפעלי פיתוח לשלום אזורי

4. הצדדים יקימו קבוצות חשיבה ועבודה משותפות לשלום אזורי, פרויקטים אזוריים, מפעלי פיתוח לשלום אזורי.

פרויקטים תיירותיים משותפים

5. פרויקטים תיירותיים משותפים: חבילות תיירות משותפות, סיורי לימודים ומורשת לסוכני תיירות וחברות תיירות.

הצדדים יגבשו ויעגנו את הקשרים הקונסולריים, הוויזות וההסדרים בהסכמים כדי לעודד ולהניע תיירות וטיולים בטוחים לבני הלאומיים שלהם לטריטוריה של הצד השני.

מרכזים משותפים למחקר ופיתוח, פעילות משותפת בתחום החלל

6 עידוד שיתוף פעולה בין מדענים וחוקרים, בין מוסדות אקדמיים, הקמת מרכזים משותפים למחקר ופיתוח ואפשרויות למימון משותף של פרויקטים מחקריים, מדעיים וטכנולוגיים בתחומים בעלי עניין משותף.

7. פעילות משותפת בענפי החלל: חקר החלל, טכנולוגיות ותעשיות הקשורות לחלל. חילופי מומחים ומידע בענפי החלל.

8. הצדדים יקדמו מרכז למחקר ופיתוח פתרונות פורצי דרך לאתגרי האקלים בסביבות מדבריות וחצי מדבריות

מובילי אנרגיה אזוריים

9. פיתוח מובילי אנרגיה אזוריים

10. שיתופי פעולה בתחומי השקעות ופיננסים, מים, אנרגיה, דואר, תקשורת, תעופה אזרחית, חקלאות ובטחון תזונתי, תיירות, תרבות, ספורט, וויזות ושרותים קונסולריים, רפואה ובריאות, מסחר, חדשנות, יחסים כלכליים, מדע, טכנולוגיה, איכות הסביבה, חינוך, הסדרים ימיים , שיתוף פעולה משפטי.

החלק הכלכלי בהסכמי אברהם

הנספח הכלכלי בכל הסכם אברהם

החלק הרביעי של כל הסכם אברהם: נספח כלכלי

הערה: הנספח הכלכלי הוא חלק בלתי נפרד מההסכם.

סעיף ראשון: שני הצדדים שואפים לשקף למזרח התיכון ומדינותיו, חזון אזורי שמדגיש יציבות, שלום ושגשוג.

סעיף שישי: הצדדים נחושים להבטיח שלום מתמשך, יציבות, בטחון ושגשוג לשתי המדינות ולפתח את המשקים הדינמיים והחדשניים שלהם.

סעיף שביעי: הצדדים מאשררים את מחוייבותם המשותפת לנירמול יחסים ולקדם יציבות דרך מעורבות דיפלומטית, שיתוף פעולה כלכלי הדוק והידוק תיאומים אחרים.

סעיף שמיני: הצדדים מאשררים את אמונתם המשותפת שכינון שלום ונורמליזציה מלאה ביניהם תסייע למעבר של המזרח התיכון לצמיחה כלכלית, חדשנות טכנולוגית ולעיצוב קשרים הדוקים בין מדינות ועמי המזרח התיכון.

5. שיתוף פעולה והסכמים בשורה של ענפים כלכליים

כחלק בלתי נפרד ממחוייבות הצדדים לשלום, שגשוג, יחסים דיפלומטיים ידידותיים, שיתוף פעולה ונורמליזציה מלאה, הצדדים יפעלו לקידום שלום, יציבות ושגשוג במזרח התיכון ויעשו לניצול הפוטנציאל הרב שיש במדינותיהם ובמרחב.

למטרה זו הצדדים יגבשו ויקדמו הסכמים בתחומים ונושאים בהם יש להם אינטרסים משותפים כמפורט בזה:

פיננסים והשקעות

תעופה אזרחית

וויזות ושרותים קונסולריים

חדשנות, מסחר ויחסים כלכליים

רפואה ובריאות

מדע, טכנולוגיה, שימושים לשלום בחלל החיצון

תיירות, תרבות, ספורט

אנרגיה,

איכות הסביבה

חינוך

הסדרים ימיים

תקשורת ודואר

חקלאות ובטחון תזונתי

מים,

שיתוף פעולה משפטי

מתוף סעיף 6: הבנה הדדית ודו קיום

הצדדים יגבשו ויעגנו את הקשרים הקונסולריים, הוויזות וההסדרים בהסכמים כדי לעודד ולהניע תיירות וטיולים בטוחים לבני הלאומיים שלהם לטריטוריה של הצד השני.

אג'נדה אסטרטגית למזרח התיכון

לצורף העצמת הסכמי אברהם, הצדדים מוכנים להצטרף יחד עם ארה"ב לגיבוש וקידום אג'נדה אסטרטגית למזרח התיכון במטרה להרחיב ולהעצים את הדיפלומטיה האזורית, מסחר אזורי, יציבות אזורית ושיתוף פעולה אזורי.

הצדדים מחוייבים לפעול יחד עם ארה"ב ומדינות נוספות במטרה לקדם שלום, יציבות, ושגשוג ביחסים ביניהם לטובת המזרח התיכון בכללותו.

זה כולל הבטחה והשגת בטחון אזורי, יציבות, חתירה להזדמנויות כלכליות אזוריות, עידוד תרבות של שלום בכל המרחב, בחינת סיוע הדדי ופיתוח תוכניות משותפות.

לפי סעיף 5 של הסכם אברהם לשלום, יחסים דיפלומטיים ונורמליזציה מלאה בין מדינת ישראל וכל מדינה ערבית החותמת עמה על הסכם אברהם, הצדדים מקדמים הסכמים דו צדדיים בתחומים כלכליים בהם יש להם אינטרס משותף.

להלן פירוט התחומים בהם מדובר:

פיננסים והשקעות

הצדדים ישתפו פעולה בהעמקה והרחבה של השקעות דו צדדיות.

הצדדים ישתפו פעולה בענפי הפיננסים וההשקעות מתוקף הכרה בכך שהסכמים כאלה ימלאו תפקידי מפתח בפיתוח כלכלי של שני הצדדים והמזרח התיכון כולו.

הצדדים מאשררים את מחוייבותם להגנה על משקיעים, צרכנים, יושר שיווקי ויציבות פיננסית.

הצדדים מכירים בחשיבות של קידום פיתוח כלכלי אזורי וזרימה חופשית של מוצרים ושרותים.

הצדדים יקדמו שיתופי פעולה בקידום תשתיות אסטרטגיות אזוריות. לצורך זה, הצדדים יקימו קבוצות חשיבה ועבודה משותפות לשלום אזורי, פרויקטים אזוריים, מפעלי פיתוח לשלום אזורי.

תיירות

הצדדים מאשרים שאיפתם לקדם שיתוף פעולה בענפי התיירות.

הצדדים רואים בענפי התיירות ענף מפתח לפיתוח כלכלי וטיפוח קשרי תרבות ביניהם.

לצורך זה, הצדדים יגבשו ויפיצו חומרי מידע והסברה בפרסומים בכתב, בדיגיטל, יעודדו השתתפות בירידים ותערוכות.

כמו כן, יפעלו יחד לקידום פרוייקטים תיירותיים משותפים וחבילות תיירות משותפות.

הצדדים יקדמו סיורי לימודים ומורשת לסוכני תיירות וחברות תיירות. זה כדי להעמיק ולגוון את קשרי התיירות ביניהם.

כמו כן, הם יקצו תקציבים לאומיים לעידוד תיירות הדדית בין המדינות.

חדשנות, מסחר וקשרי כלכלה

הצדדים יקדמו וירחיבו שיתופי פעולה בענפי החדשנות, ההייטק, המסחר והכלכלה כדי שפירות השלום יורגשו בחברות הכלכליות ובמגזר העסקי במדינותיהם.

הצדדים מכירים בערך העקרון של הבטחת תנועה חופשית של סחורות ושרותים שיאפיינו וינחו את היחסים ביניהם כמו גם, מיצוי הפוטנציאל למגוון רחב של הזדמנויות סחר הדדיות ביניהם.

הצדדים ישתפו פעולה במתן תנאים טובים למסחר הדדי והסרת מכשולים למסחר חופשי.

מדע, טכנולוגיה, ושימושים לשלום בחלל החיצון

הצדדים רואים את החשיבות של ענפי המדע, הטכנולוגיה והחדשנות בצמיחה של משקיהן בענפי מפתח שיבלטו בפעילות משותפת ושיתוף פעולה הדדי בהתקדמות מדעית וטכנולוגית. זה כולל שיתוף פעולה מדעי בין מדענים, חוקרים ומוסדות אקדמיים וכן חתירה להקמת מרכזים משותפים למחקר ופיתוח ואפשרויות למימון משותף של פרויקטים מחקריים, מדעיים וטכנולוגיים בתחומים בעלי אינטרס משותף.

הצדדים פועלים מתוך אינטרסים משותפים בהקמה, פיתוח ושיתוף פעולה הדדי בתחום של רתימת החלל החיצון למטרות שלום.

שיתוף פעולה כזה יכלול יישום תוכניות ופרויקטים משותפים בתחומים של מדעי החלל, חקר החלל, פיתוח טכנולוגיות ותעשיות הקשורות לחלל, חילופי מומחים ומידע ושימושים שונים בענפי החלל.

איכות הסביבה

הצדדים רואים חשיבות בהגנה, שמירה ושיפור איכות הסביבה.

הצדדים יעודדו ויקדמו חדשנות סביבתית לפיתוח ירוק בר קיימא של האזור ומעבר לאזור.

הצדדים יקדמו שיתוף פעולה לפיתוח אסטרטגיות להגנת הסביבה בנושאים כמו שימור, הגנת הסביבה הימית והאקלים.

הצדדים יקדמו מרכז למחקר ופיתוח פתרונות פורצי דרך לאתגרי האקלים בסביבות מדבריות וחצי מדבריות.

הצדדים ישתפו פעולה במפעלי מיחזור פסולת ואשפה.

תקשורת ודואר

הצדדים מכירים בצורך בשיתוף פעולה בפיתוח קווי תקשורת, טכנולוגיות מידע, ושרותי דואר.

הם מקימים קווי תקשורת כולל קווי טלפון, שרותי דואר ישירים ומסחר אלקטרוני.

זה כולל תקשורת אלחוטית ללא כבלים, שיתוף פעולה בפיתוח ערים חכמות, שימוש בקידום פתרונות ICT ועידוד חדשנות ויצירת שרותים איכותיים.

בריאות

הצדדים מקדמים שיתוף פעולה ביניהם בענפי הבריאות והרפואה.

הצדדים מכירים בחשיבות של בניית קשרים הדוקים בענפי הבריאות והרפואה והם ישתפו פעולה בחינוך רפואי, ניהול מערכות בריאות והיערכות רפואית למצבי חירום.

חקלאות ובטחון תזונתי

הצדדים מכירים בחשיבות הגדולה לפיתוח החקלאות ובצורך להבטיח בטחון תזונתי.

הצדדים ישתפו פעולה ברתימה ומיצוי טכנולוגיות קיימות וקידום שיתופי פעולה חדשים, חילופי מידע, פיתוח טכולוגיות חדשניות בתחום של חקלאות מדברית, טכנולוגיות השקייה טכנולוגיות לחקלאות ימית, ייצור גידולים חקלאיים במי ים, ייצור תזונה נקיה לדגים ופיתוח חקלאות באזורים חמים ולחים.

מים

הצדדים מכירים בחשיבות האקוטית של אספקת מים איכותיים וישתפו פעולה בשימושים לאספקת מים איכותיים, טיפול וניהול מערכות מים, הבטחת בטחון באספקת מים, יעילות בניהול ושימוש חוזר במי שפכים, שימור מים והתפלת מי ים.

אנרגיה  

הצדדים לוקחים לתשומת לב את החשיבות האסטרטגית של סקטור האנרגיה ובמיוחד את הצורך שלהם לפתח מקורות אנרגיה מתחדשת, שיתוף פעולה בשדה הגז הטבעי, פיתוח מובילי אנרגיה אזוריים, ייצור חשמל מאנרגיות חלופיות ובטחון אנרגטי.

הצדדים יפתחו ויקדמו שיתוף פעולה בפרוייקטים אנרגטיים, יטלו חלק בדיונים על מדיניות אנרגטית בפורומים שונים לאנרגיה שיעזרו לעודד ולגלות את הפוטנציאל האנרגטי של האזור בשיתוף עם הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה מתחדשת שמקום מושבה בדובאי.

הסדרים ימיים  

כל אחד מהצדדים בהסכם זה, מכיר בזכויות השייט של הצד השני, תוך כיבוד ובכפוף לחוק הבינלאומי.   

כל צד יעניק גישה לנמלים לכלי שייט ואוניות משא של הצד השני.

הצדדים יקדמו הסכמים והסדרים לפרוייקטים בענפי החקלאות הימית.

שיתוף פעולה משפטי

הצדדים מכירים בחשיבות של תמיכה במסגרת משפטית למען תנועה של אנשים וסחורות ולקדם עסקים מתמשכים בסביבה ידידותית ביניהם.

הצדדים מקדמים שיתוף פעולה משפטי.

זה כולל סיוע משפטי בעניינים מסחריים ואזרחיים.

הסכמי אברהם בראייה של מגילת העצמאות

כל הסכם אברהם נעשה מתוך דבקות בעקרונות מגילת העצמאות

כדי להדגיש ולהבליט דבקות זו במגילת העצמאות, הכנסת מקדמת את עיגון מגילת העצמאות כחוק יסוד.

להלן מתווה להצעת חוק יסוד: מגילת העצמאות

עיגון מגילת העצמאות כחוק יסוד

הכנסת מחליטה: מגילת העצמאות היא מסמך משפטי חוקתי מכונן של מדינת ישראל כמדינה יהודית וכמדינת העם היהודי בארץ ישראל.

מגילת העצמאות היא עקרון יסוד במעמד חוקתי מחייב.

מגילת העצמאות היא מקור סמכות משפטית חוקתית עליונה במדינה.

לא ניתן לערוך בה כל שינוי שהוא. לא ניתן לחוקק חוקי יסוד או חוקים אחרים הנוגדים ועומדים בסתירה לאמור במגילת העצמאות.

הכנסת מחליטה: כל מתווה חוקתי לרפורמה שלטונית כזו או אחרת, או חקיקת חוקי יסוד או חוקים אחרים, נעשים מתוך דבקות באמור במגילת העצמאות ובכפוף לאמור במגילת העצמאות ועל בסיס הסכמה לאומית רחבה.

בארץ-ישראל קם העם היהודי, בה עוצבה דמותו הרוחנית, הדתית והמדינית, בה חי חיי קוממיות ממלכתית, בה יצר נכסי תרבות לאומיים וכלל-אנושיים והוריש לעולם כולו את ספר הספרים הנצחי.

לאחר שהוגלה העם מארצו בכוח הזרוע שמר לה אמונים בכל ארצות פזוריו, ולא חדל מתפילה ומתקוה לשוב לארצו ולחדש בתוכה את חירותו המדינית.

מתוך קשר היסטורי ומסורתי זה חתרו היהודים בכל דור לשוב ולהאחז במולדתם העתיקה; ובדורות האחרונים שבו לארצם בהמונים, וחלוצים, מעפילים ומגינים הפריחו נשמות, החיו שפתם העברית, בנו כפרים וערים, והקימו ישוב גדל והולך השליט על משקו ותרבותו, שוחר שלום ומגן על עצמו, מביא ברכת הקידמה לכל תושבי הארץ ונושא נפשו לעצמאות ממלכתית.

בשנת תרנ"ז (1897) נתכנס הקונגרס הציוני לקול קריאתו של הוגה חזון המדינה היהודית תיאודור הרצל והכריז על זכות העם היהודי לתקומה לאומית בארצו.

זכות זו הוכרה בהצהרת בלפור מיום ב' בנובמבר 1917 ואושרה במנדט מטעם חבר הלאומים, אשר נתן במיוחד תוקף בין-לאומי לקשר ההיסטורי שבין העם היהודי לבין ארץ-ישראל ולזכות העם היהודי להקים מחדש את ביתו הלאומי.

השואה שנתחוללה על עם ישראל בזמן האחרון, בה הוכרעו לטבח מיליונים יהודים באירופה, הוכיחה מחדש בעליל את ההכרח בפתרון בעית העם היהודי מחוסר המולדת והעצמאות על-ידי חידוש המדינה היהודית בארץ-ישראל, אשר תפתח לרווחה את שערי המולדת לכל יהודי ותעניק לעם היהודי מעמד של אומה שוות-זכויות בתוך משפחת העמים.

שארית הפליטה שניצלה מהטבח הנאצי האיום באירופה ויהודי ארצות אחרות לא חדלו להעפיל לארץ-ישראל, על אף כל קושי, מניעה וסכנה, ולא פסקו לתבוע את זכותם לחיי כבוד, חירות ועמל-ישרים במולדת עמם.

במלחמת העולם השניה תרם הישוב העברי בארץ את מלוא-חלקו למאבק האומות השוחרות חירות ושלום נגד כוחות הרשע הנאצי, ובדם חייליו ובמאמצו המלחמתי קנה לו את הזכות להמנות עם העמים מייסדי ברית האומות המאוחדות.

ב-29 בנובמבר 1947 קיבלה עצרת האומות המאוחדות החלטה המחייבת הקמת מדינה יהודית בארץ-ישראל; העצרת תבעה מאת תושבי ארץ-ישראל לאחוז בעצמם בכל הצעדים הנדרשים מצדם הם לביצוע ההחלטה. הכרה זו של האומות המאוחדות בזכות העם היהודי להקים את מדינתו אינה ניתנת להפקעה.

זוהי זכותו הטבעית של העם היהודי להיות ככל עם ועם עומד ברשות עצמו במדינתו הריבונית.

לפיכך נתכנסנו, אנו חברי מועצת העם, נציגי הישוב העברי והתנועה הציונית, ביום סיום המנדט הבריטי על ארץ-ישראל, ובתוקף זכותנו הטבעית וההיסטורית ועל יסוד החלטת עצרת האומות המאוחדות אנו מכריזים בזאת על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל, היא מדינת ישראל.

אנו קובעים שהחל מרגע סיום המנדט, הלילה, אור ליום שבת ו' אייר תש"ח, 15 במאי 1948, ועד להקמת השלטונות הנבחרים והסדירים של המדינה בהתאם לחוקה שתיקבע על-ידי האספה המכוננת הנבחרת לא יאוחר מ-1 באוקטובר 1948 - תפעל מועצת העם כמועצת מדינה זמנית, ומוסד הביצוע שלה, מנהלת-העם, יהווה את הממשלה הזמנית של המדינה היהודית,

אשר תיקר​א בשם ישראל.

מדינת ישראל תהא פתוחה לעליה יהודית ולקיבוץ גלויות; תשקוד על פיתוח הארץ לטובת כל תושביה; תהא מושתתה על יסודות החירות, הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל; תקיים שויון זכויו​ת חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין; תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות; תשמור על המקומות הקדושים של כל הדתות; ותהיה נאמנה לעקרונותיה של מגילת האומות המאוחדות. מדינת ישראל תהא מוכנה לשתף פעולה עם המוסדות והנציגים של האומות המאוחדות בהגשמת החלטת העצרת מיום 29 בנובמבר 1947 ותפעל להקמת האחדות הכלכלית של ארץ-ישראל בשלמותה.

אנו קוראים לאומות המאוחדות לתת יד לעם היהודי בבנין מדינתו ולקבל את מדינת ישראל לתוך משפחת העמים.

אנו קוראים - גם בתוך התקפת-הדמים הנערכת עלינו זה חדשים - לבני העם הערבי תושבי מדינת ישראל לשמור על שלום וליטול חלקם בבנין המדינה על יסוד אזרחות מלאה ושווה ועל יסוד נציגות מתאימה בכל מוסדותיה, הזמניים והקבועים.

אנו מושיטים יד שלום ושכנות טובה לכל המדינות השכנות ועמיהן, וקוראים להם לשיתוף פעולה ועזרה הדדית עם העם העברי העצמאי בארצו. מדינת ישראל מוכנה לתרום חלקה במאמץ משותף לקידמת המזרח התיכון כולו.

אנו קוראים אל העם היהודי בכל התפוצות להתלכד סביב הישוב בעליה ובבנין ולעמוד לימינו במערכה הגדולה על הגשמת שאיפת הדורות לגאולת ישראל.

מתוך בטחון בצור ישראל הננו חותמים בחתימת ידינו לעדות על הכרזה זו, במושב מועצת המדינה הזמנית, על אדמת המולדת, בעיר תל-אביב, היום הזה, ערב שבת, ה' אייר תש"ח, 14 במאי 1948.