עיצוב מרחב באר שבע ומערב הנגב כקנטון

מיזם לאומי מוביל ליישוב ופיתוח מרחב באר שבע ומערב הנגב: פרויקט שדרת הימים 

מרחב באר שבע: תמצית נתונים

היקף אוכלוסייה: 250,000 תושבים.

הערה: במרחב באר שבע ובנותיה מצויים ישובים בדואים לא מוכרים המאכלסים מעל 100,000 בדואים.

שטח כולל של מרחב באר שבע ובנותיה: כ 6,00 קמ"ר

דירוג חברתי - כלכלי של רשויות מוניציפליות הכלולות במרחב באר שבע

דירוג 9 מתוך 10: עומר, מספר תושבים: 7,600, שטח: 20.1 קמ"ר.

להבים: 6,500 תושבים, שטח: 6,5 קמ"ר.

דירוג 8 מתוך 10: מיתר - 8,000 תושבים, שטח: 16,7 קמ"ר.

דירוג 7 מתוך 10: מ.א. בני שמעון - 12,000 תושבים , 440 קמ"ר, 13 קבוצים,

מושבים וישוב קהילתי.

דירוג 5 מתוך 10: באר שבע - 215,000 תושבים, שטח: 117 קמ"ר

חזון ואתגר מרחב באר שבע ובנותיה

חתירה להצבת אוכלוסיית מרחב באר שבע ובנותיה בהיקף 600,000 תושבים. מהם, כחצי מיליון תושבים בבאר שבע.

זה אומר, תוספת כ 60,000 מתיישבים לישובי המרחב.

שדרוג הדירוג החברתי- כלכלי של באר שבע לדירוג 7 - 8 מתוך 10  

 

מתווה לעיצוב מרחב באר שבע במעמד חוקתי של קנטון מרחב באר שבע

צעד ראשון

צעד ראשון לכינון ועיצוב מרחב באר שבע ובנותיה במעמד חוקתי של קנטון, פנייה לאישים בולטים בבבאר שבע וישובי מרחב באר שבע, בהם שרים, חברי כנסת, ראשי רשויות מוניציפליות ואישים בולטים ומוכרים נוספים, לקדם כינון מועצה מרחבית: מועצת מרחב באר שבע ובנותיה.

מוצע לכלול במועצת המרחב את חברי מועצת עיריית באר שבע, חברי מועצת עומר, חברי מועצת להבים, חברי מועצת מיתר, נציגים מכל אחד מישובי המועצה האזורית בני שמעון.

צעד שני

קידום ישיבות ראשונות של חברי מועצת מרחב באר שבע ובנותיה לגיבוש חזון אזורי משותף לישובי המרחב ומתווה ליישוב מאסיבי והעצמת באר שבע וישובי המרחב.

המתווה המוצע ליישוב מאסיבי והעצמת באר שבע וישובי המרחב צריך לכלול פירוט של סל מיזמים  ומפעלי פיתוח והתיישבות מחוללי צמיחה ותעסוקה עתירת הכנסה.

חיוני שיעד על של חזון המתווה שיגובש, שדרוג חברתי - כלכלי של באר שבע לדירוג חברתי - כלכלי 7 - 8 מתוך 10, כדירוג הישובים סביב באר שבע הכלולים במרחב.

בנוסף, חשוב שהליך גיבוש המתווה ליישוב והעצמת המרחב יכלול דיונים בכל אחת מהרשויות המוניציפליות הכלולות במרחב.

כמו כן, שיח פתוח לשמיעת הערות והצעות מתושבים המבקשים להביע דעתם והערותיהם בנושא זה בכל ישובי המרחב.

צעד שלישי

הצגת המתווה שגובש ואושר במועצת מרחב באר שבע ובנותיה בפני הממשלה ושריה.

צעד רביעי

פנייה לממשלה ולכנסת להפקיד את האחריות, הסמכויות והקצאת תקציבים ליישוב מאסיבי של המרחב והעצמת המרחב בידי אישים מיומנים במרחב המתגוררים באחד מישובי המרחב. פעילות זו צריכה להיות בהובלה של ראש עיריית באר שבע יחד עם ראשי מועצות מקומיות וראש המועצה האזורית בני שמעון הכלולים במרחב.

ייאמר בהדגשה, מעמד העיריות, המועצות המקומיות והמועצות האזוריות, הכלולות ומאוגדות במרחב הקנטון נותר כמות שהוא.

עוגנים וענפים משקיים מובילים ליישוב ושדרוג מרחב באר שבע ובנותיה: פירוט סל מיזמים ומפעלי פיתוח מרחביים ליישוב והעצמת ישובי המרחב. 

התיישבות קהילתית בבאר שבע וכל ישובי המרחב בבנייה סולארית  

מתווה לבינוי בתי מגורים חדשים בבנייה כפרית בבאר שבע ובנותיה: 

מפעל פיתוח מוביל ליישוב מאסיבי והעצמת המרחב: קידום מתווה לבניית כ 75,000 בתי מגורים, בבאר שבע בבנייה כפרית סולארית. זה אומר, הרחבת תחום השיפוט של באר שבע בכיוון מערב.

כמו כן, בניית כ 25,000 בתי מגורים בבנייה כפרית סולארית בישובי מועצה אזורית בני שמעון והמועצות המקומיות בכלולות במרחב.

כללית, מתווה התיישבותי זה, מציע להרחיב באופן דרמטי את תחום שיפוט באר שבע בכיוון מערב וכך לאפשר בניית שכונות חדשות בבנייה כפרית סולארית בבאר שבע.

כמו כן, הרחבת ישובים כפריים קיימים במועצה האזורית בני שמעון והקמת ישובים כפריים ירוקים סולאריים חדשים.

משבצות קרקע להתיישבות עצמית בבנייה סולארית ירוקה למתיישבים: 

במטרה למשוך מסה גדולה של מתיישבים מוצע שמשבצות קרקע למתיישבים במרחב באר שבע ובנותיה יוקצו בדמי חכירה אפסיים. זה בהתנייה של בנייה סולארית ירוקה במימון עצמי והתקנת תחנת טעינה לכלי רכב חשמליים לכל השימושים ליד כל בית מגורים.

עדיפות ראשונה בהקצאת משבצות קרקע למתיישבים מקרב צעירים וצעירות שנולדו וגדלו בישובי מרחב באר שבע ובנותיה.

כמו כן, משרתי קבע בצה"ל, משטרת ישראל, וזרועות בטחון ומשטרה אחרות, משוחררי צה"ל וזרועות בטחון אחרות ובוגרי כל שירות חובה לאומי מוכר אחר, עולים חדשים, ישראלים חוזרים, סטודנטים ובוגרי מוסדות אקדמיים שונים במרחב.

 

השכלה גבוהה, מדע ומחקר, תעשיות מדע וטכנולוגיה:

מוצע לקדם מעמד של אוניברסיטת מחקר למכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון.

בשילוב עם אוניברסיטת מחקר זו: פארק תעשיות מדע וטכנולוגיה, חממה טכנולוגית, בית ספר ליזמות וחדשנות ומרכז עידוד וסיוע לעוד ועוד סטארטאפים ויזמים מדעיים וטכנולוגיים, חוגים לנוער שוחר מדע ועוד.

תחום בריאות ורפואה: קידום מרכז רפואי אוניברסיטאי שני בבאר שבע  

מומלץ לקדם הקמת מרכז רפואי אוניברסיטאי שני בבאר שבע.

בשילוב עמו: פארק תעשיות רפואה, חממה טכנולוגית רפואית, בית ספר תיכון ללמודי רפואה, פעילות מו"פ רפואית.

מערכת חינוך בולטת במקצועות מדעיים, טכנולוגיים, הנדסיים ומתמטיקה 

א. בתוכניות הלמודים בבתי ספר בכל הזרמים החינוכיים במרחב באר שבע ובנותיה , מקצועות הליבה כמקצועות חובה הם: מדעים, טכנולוגיה, הנדסה, מתמטיקה, לימודי עסקים, לימודי יזמות וחדשנות, תוכנה, מחשבים, הייטק, לימודי שפות עברית, ערבית מדוברת ואנגלית.

ב. תוכנית הלימודים בבתי הספר בכל הזרמים החינוכיים במרחב, כוללת מקצועות לימוד והתמחות בענפים משקיים בהם יש למרחב באר שבע ובנותיה יתרונות יחסיים, משאבי טבע ופוטנציאל כלכלי ותעסוקתי.

ג. במרחב פעילה רשת מרכזים להכשרה והעשרה מקצועית וטכנולוגית לעובדים ועובדות בכל גילאי העבודה. פעילות הכשרה והעשרה זו זו נעשית בשיתוף עם האוניברסיטאות המחקר ומכללות נוספות הפעילות בבאר שבע ובמרחב.

קידום שכונות בבאר שבע כרבעי חדשנות סולאריים ירוקים

בבאר שבע מגדירים את איזור אוניברסיטת בן גוריון, המרכז הרפואי "סורוקה" ומרכז ההייטק והסייבר כרבע החדשנות של באר שבע.

בראייה זו של חזון ראש עיריית באר שבע מוצע להעצים שכונות נוספות בבאר שבע כרבעי חדשנות. מומלץ לשים דגש בעיצוב שכונות העיר כרבעי חדשנות סולאריים ירוקים.

לכל תלמיד ותלמידה בבאר שבע וישובי המרחב מובטח מחשב אישי

לכל תלמיד ותלמידה בבבתי הספר בכל הזרמים החינוכיים במרחב באר שבע ובנותיה מובטח מחשב אישי.

תנועת נוער מרחבית: נוער מרחב באר שבע

הקמה ותפעול תנועת נוער מרחבית: נוער מרחב באר שבע ובנותיה.

פעילותה תתמקד בלימוד והכרה מעמיקה של מרחב באר שבע ובנותיה ובפעילות לימודית ומעשית בענפי צמיחה כלכליים, חברתיים וסביבתיים בולטים של המרחב, בהם יש למרחב יתרונות יחסיים ופוטנציאל משקי רב.

                באר שבע ובנותיה חותרים לבלוט בדירוג 7-8 מתוך 10,

ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות: 

חתירה לייצור עצמי של תצרוכת החשמל במרחב באר שבע ובנותיה בהיקף מעל 50% מחוות סולאריות, גגות סולאריים על בתי מגורים ומבנים לכל השימושים.

כמו כן, משרפה מרחבית לייצור חשמל מפסולת ואשפה.

ענפי מיחזור פסולת ואשפה: 

· הקמת מערך מרחבי לאיסוף פסולת ואשפה,

· הקמת פארק מפעלים ותעשיות מיחזור שיכלול מפעלי מיחזור פסולת ואשפה, חממה   טכנולוגית לטכנולוגיות ומיכשור מתקדם למשק המיחזור, מרכז להכשרה והעשרה מקצועית בענפי המיחזור, מכון לטיהור מי שפכים, ייצור קומפוסט ודשן לחקלאות, שוק למוצרים ממוחזרים, מרכז מבקרים לחינוך סביבתי ועוד.

ענפי חקלאות, גינון ביתי ויישובי:

הרחבת ותוספת עוד ועוד שטחי חקלאות וענפי חקלאות חדשים, טיפוח ריאות ירוקות.

בנוסף, עידוד חקלאות וגינון ביתי במרחב באר שבע ובנותיה.

פיתוח כלכלי: הקמת מרכזים ליזמות עסקית וסיוע לעסקים קטנים

הקמת מרכזים ליזמות עסקית וסיוע לעסקים קטנים ובינוניים בבבאר שבע וכל עיירות המרחב. עסקים קטנים במרחב ייהנו בשנות פעילותם הראשונות מפטור ממע"מ.

פיתוח כלכלי: הרחבת סקטור תעשייה ומסחר: 

מועצת מרחב באר שבע ובנותיה פועלת לעידוד וקידום יזמויות והשקעות של חברות תעשייתיות מהארץ והעולם במפעלי תעשייה הפועלים במרחב.

מרחב באר שבע ובנותיה מקדם אשכולות בענפי משק מוגדרים, בראש, ענפי חקלאות ומזון, בהם יש למרחב יתרונות יחסיים ופוטנציאל לחדשנות מחוללת צמיחה מואצת ותעסוקה עתירת הכנסה.

לצורך זה, מרחב באר שבע ובנותיה פועל למתן הטבות והקלות מס כדרך למשיכת משקיעים ויזמים להשקיע באשכולות תעשייתיים מתמחים אלה.

ענפי תיירות, תרבות, מוזיאונים, ספורט: 

פיתוח העיר העתיקה בבאר שבע כרובע למוסיקה ואומנויות. בנוסף, הקמת מוזיאון מרחב באר שבע ובנותיה מוזיאון מרחב באר שבע ובנותיה בתנ"ך ותקופת בית שני, טיפוח גנים לאומנויות, אצטדיוני ספורט בישובי המרחב, שבילי אופניים והליכה ועוד.

שמורות טבע, גנים לאומיים וארכיאולוגיים: 

העברת האחריות לפיתוח וניהול שמורות טבע, גנים לאומיים ואתרים ארכיאולוגיים במרחב באר שבע ובנותיה למועצת מרחב באר שבע ובנותיה.

בטחון ושיטור אזורי: משמר אזורי מרחב באר שבע ובנותיה

הקמת משמר מרחבי לבטחון ושיטור איזורי.

פעילות המשמר האזורי במרחב באר שבע ובנותיה תתמקד בהיערכות למפגעים רבי נפגעים, מאבק בפשיעה על כל סוגיה כולל מאבק בגניבות החקלאיות, מאבק בתאונות דרכים, שמירה על נקיון המרחב, מניעת מפגעי פסולת ואשפה, מניעת מפגעים מזהמי אוויר אחרים ועוד.

השירות ביחידה מרחבית זה יוכר כשרות חובה לאומי לכל דבר ועניין.

יחידה מרחבית זו תקלוט צעירים וצעירות אשר מסיבות שונות שוחררו או לא התגייסו לצה"ל. כמו כן, גברים ונשים ששוחררו משרות מילואים.

אשכול אוניברסיטאי-תעשייתי לתעופה וחלל בחצרים

מוצע לקדם בשכנות למוזיאון חיל האוויר בחצרים בשיתוף עם חיל האוויר והחלל, ובסיס חצרים, מכון אוניברסיטאי ללמודים לכל התארים ומחקרים בענפי התעופה והחלל וענפי משק נלווים נוספים.

בשילוב עם המכון, פארק תעשיות מדע וטכנולוגיה למיכשור, ציוד ושרותים מקצועיים למשק התעופה והחלל, בית ספר תיכון מקצועי למקצועות התעופה והחלל בשיתוף עם חיל האוויר והחלל, חממה טכנולוגית, חוגים לנוער שוחר תעופה וחלל, גדנ"ע אוויר ועוד.

שדרוג שדה תימן לשדה תעופה בינלאומי

· שדרוג שדה התעופה למטוסים קלים שדה תימן לשדה תעופה בינלאומי.

· הקמת תחנת רכבת מרכזית בבאר שבע ממנה יפעלו קוי רכבות לעיירות שונות בנגב: אופקים, דימונה, ירוחם, מצפה רמון, אילת, ערד, עומר ומיתר, עיירות הבדווים בנגב ועוד.

מתחנת רכבת מרכזית זו יפעלו קוי רכבת הפועלים כיום לאיזורי הארץ האחרים וכן קוים לרכבת קלה שתפעל בבאר שבע ומרחב באר שבע,

· עידוד מעבר מואץ לשימוש בכלי רכב חשמליים לכל השימושים בבאר שבע וישובי המרחב.

· סלילת מסלולי אופניים והליכה ועוד.

הקמת שדה תעופה בינלאומי, מרכז לאומי למחקר ותעשיות חדשנות בענפי אבטחת מידע וסייבר, ענפי תעבורה, תעופה וחלל במרחב באר שבע ומערב הנגב - זהו צורך אסטרטגי ואינטרס לאומי ראשוני במעלה

מוסדות מרחב באר שבע

מועצת המרחב

בראש המרחב, מועצת המרחב המונה 51 – 101 נציגים נבחרים מכל הישובים הכלולים בתחום השיפוט של המרחב.

מעמד חוקתי זה מבטיח, מבליט ומעצים את מועצת המרחב ומוסדות המרחב עם פונקציות, סמכויות, יכולות ותקציבים המאפשרים להם ליזום ולקדם מפעלי פיתוח וחדשנות מאיצי צמיחה כלכלית, חברתית וסביבתית, בתחום שיפוט המרחב.

יו"ר המרחב

יו"ר מועצת המרחב הוא יו"ר המרחב. הוא נבחר בידי חברי מועצת המרחב.  

תפקידים מקצועיים: מבקר המרחב, יועץ משפטי, מהנדס המרחב, מנכ"ל המרחב, גזבר וחשב המרחב, דובר המרחב, מידען המרחב.

הם ממונים בידי יו"ר המרחב באישור מועצת המרחב וכפופים לו.

הנהלת המרחב: 

יו"ר המרחב יחד עם 6 חברים מקרב חברי מועצת המרחב שנבחרו בידי חברי מועצת המרחב לראשות אחת מרשויות המרחב מהווים את הנהלת המרחב.

בראש כל אחת מרשויות המרחב, ועד מנהל בו חברים נציגי סקטורים משקיים בולטים במרחב.

רשויות כל מרחב ופעילותם:

רשויות המרחב יוזמות, מקדמות ומנהלות מפעלי פיתוח וחדשנות בתחום שיפוט המרחב, לאחר שנידונו ואושרו בידי חברי מועצת המרחב ובעצה אחת עם ראשי רשויות מוניציפליות במרחב ומשרדי ממשלה רלוונטיים לכל מפעל פיתוח וחדשנות.

בכפיפות למועצת המרחב פועלות 6 רשויות מרחביות לפי פירוט זה: 

· רשות לתקציבים, כספים ומנהל

· רשות לבטחון ושיטור מרחבי

· רשות לחדשנות, השכלה גבוהה, מחקר ופיתוח, תעשיות מדע וטכנולוגיה, רפואה.

· רשות לכלכלה ותעסוקה (תעשייה, חקלאות וייעור, מסחר, יזמות עסקית ועסקים קטנים)

· רשות למקרקעין, בניה סולארית ירוקה לכל השימושים, ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות, מעבר לתחבורה חשמלית לכל השימושים, מחזור פסולת ואשפה והגנה על הסביבה מפני זיהום.

· רשות לנוער, תיירות, שמורות טבע, אתרי מורשת, תרבות וספורט

פרויקט מוביל ליישוב ופיתוח מרחב באר שבע כקנטון מטרופוליני:

                             פרויקט שדרת הימים של ישראל

תיאור כללי של הפרויקט

 ישראל תקדם בציר זיקים - צאלים - חולות חלוצה - באר שבע - ירוחם - דימונה - מצדה - הקצה הצפוני של ים המלח, כריית תעלת ימים פתוחה. במידת הצורך זרימת מי הים תהיה בצנורות מתחת לקרקע.

משני צידי התעלה ברוחב של 5 - 10 קילומטרים בכל צד, יוקצו שטחי קרקע נרחבים לבנייה למגורים, אשכולות תעשייתיים, שדות סולאריים, קריות הייטק וחדשנות, אוניברסיטאות מחקר, מרכזים רפואיים אוניברסיטאיים, אגמים מלאכותיים, כפרי נופש ותיירות, בריכות דגים במים מליחים, שטחי חקלאות, שבילי אופניים והליכה, מתחמי תרבות ואומנות, אצטדיוני ספורט, שמורות טבע, אתרי מורשת ועוד.

גולת הכותרת של פרויקט שדרת הימים:

הקצאת 200,000 - 250,000 משבצות קרקע להתיישבות כפרית במימון עצמי בישובים המשיקים לתעלת הימים משני צידיה ובישובים חדשים.

גולת הכותרת של פרויקט שדרת הימים, הקצאת כ 200,000 - 250,000 משבצות קרקע לבנייה כפרית במימון עצמי מלא של המתיישבים ליישוב ואכלוס כ 800,000 מתיישבים נוספים במרחב באר שבע שאמור לאכלס עם השלמת הפרויקט, כ 1.3 מיליון תושבים מהם, 300,000 בדואים.

עלות משבצת קרקע לכל מתיישב; 100,000 ש"ח שיוקצו למימון כריית תעלת הימים ותשתיות שדרת הימים.

שיווק משבצות קרקע בהיקף של 200,000 - 250,000 בעלות של 100,000 ש"ח למשבצת קרקע אמור להכניס למימון הפרויקט בכללותו כ 20 - 25 מיליארד ש"ח.

בכך לאפשר את מימון הפרויקט במלואו.

משני צידי התעלה התעלה ייכרו מספר אגמים מלאכותיים.

בשילוב עם כל אגם מלאכותי תיבנה שכונת מגורים, אתרי נופש, מלונאות ותיירות ומיזמים נוספים.

בשלב ראשון של ביצוע הפרויקט מוצע לקדם מוביל מי ים בציר אשקלון - חולות חלוצה ולקדם כריית ימה בהיקף 5 - 10 קמ"ר בחולות חלוצה.

בשילוב עם ימת חלוצה יוקם מתקן התפלה. מי הרכז ממתקן ההתפלה יוחזרו לים התיכון או ישמשו חומרי גלם לאשכול של תעשיות מלחים לשימושים שונים ופארק לאומי למונומנטים ומוצגי אומנות ממלח. המים המתוקים ממתקן ההתפלה יזרמו בתעלה עד לצפון ים המלח ולשימוש המתיישבים.

המסלול המוצע של התעלה אמור לעבור ממערב לבאר שבע ובסמוך לירוחם, דימונה, ערד וישובים כפריים במועצת האזורית רמת נגב ומועצה אזורית תמר וכך תהווה מנוע צמיחה חדשני לישובים אלה.

בשנים הראשונות מוצע לקדם פיילוט ולהזרים בתעלה הפתוחה שתיכרה עד לצפון ים המלח 100 מיליון מטרים מעוקבים של מים מותפלים.

זו כמות המיים שישראל מספקת כיום לירדן על חשבון נהר הירדן וים המלח והיא אחד הגורמים להתייבשות טנסיגת ים המלח ב 1.40 מטר לשנה.

שדרת הימים:

שדרה התיישבותית סולארית באיכות ורמת חיים מהגבוהים בישראל

רמת חיים ואיכות חיים מהגבוהים בארץ המובטחת ביישובי שדרת הימים יהיו אבן שואבת למאות אלפי ישראלים, ברובם צעירים, ועשרות אלפים של יהודים מהתפוצות ועשרות אלפים של ישראלים המתגוררים כיום בחו"ל שיבקשו להתיישב ולהעתיק את מגוריהם וחייהם לאחד מישובי שדרת הימים.

הצפי, הפרויקט בכללותו יעודד אלפי משרתי קבע בבסיסי צה"ל החדשים בנגב בהם, עיר הבה"דים, בסיסי חיל האוויר, קריית המודיעין שאמורה לקום במרחב באר שבע ובסיסים צבאיים נוספים לבנות את ביתם באחד מישובי שדרת הימים.

ללא ספק, עשרות אלפי צעירים וצעירות בירוחם, באר שבע, דימונה, נתיבות, שדרות, דימונה, ערד, שכיום מהגרים בשעורים גבוהים לערי מרכז הארץ יבחרו לבנות את ביתם באחד מעיירות וערי שדרת הימים.

עשרות אלפי זוגות צעירים ממרכז הארץ שאין ידם משגת לרכוש דיור במרכז הארץ יבחרו לבנות את ביתם במחירים מוזלים בהרבה בהשוואה למחירי הדיור בבניינים רבי קומות במרכז הארץ, בישובי שדרת הימים: באר שבע, ירוחם, דימונה, ערד, או אחד הישובים הכפריים הקיימים או החדשים משני צידי התעלה.

סביר שהפרויקט ימשוך להתיישבות בנגב גם עשרות אלפי יהודים מהתפוצות ועשרות אלפים של ישראלים המתגוררים כיום בחו"ל.

בהבט זה, פרויקט שדרת הימים בהיקף המוצע הוא גם חלק משמעותי ממענה לאומי רחב למצוקת הדיור ויוקר הדיור ולעידוד עליית יהודים מהתפוצות ושיבה לישראל של ישראלים המתגוררים כיום בחו"ל.

 

כללית, אפשר לראות בפרויקט שדרת הימים בהיקף ומתכונת זו, מפעל התיישבותי עתיר חדשנות מהגדולים בישראל המובילים ומאיצים את צמיחתה והעצמתה.

הוא יתרום תרומה גדולה להעצמתה של ישראל כמעצמת חדשנות ולגידול בתמ"ג ובהכנסה לנפש.

פרויקט שדרת הימים יאיץ ויעצים את הדירוג הכלכלי- חברתי של באר שבע, דימונה, ירוחןם, ערד וערי הנגב האחרות. כמו כן, הפרויקט יאיץ את שדרוג הדירוג החברתי-כלכלי של הפזורה הבדואית.

בגדול, פרויקט שדרת הימים יעצים את באר שבא וישובי מרחב באר שבע, מרחב באר שבע ויבליט את באר שבע והישובים המקיפים אותה כמרחב המונה מעל מיליון יהודים וכ 300,000 בדואים.

מדובר בפרויקט התיישבותי רחב היקף ליישוב כ 800,000 תושבים נוספים במרחב באר שבע.

זה מחייב פיתוח מתחמי תעסוקה שיצמחו משני צידי התעלה, כחלק בלתי נפרד מפרויקט שדרת הימים.

שדרת הימים: שדרה התיישבותית סולארית מהגדולות והמובילות בעולם

מוצע שהבנייה למגורים תהיה בבנייה מתועשת וגגות בתי המגורים יהיו גגות סולאריים.

 זה יתן כדאיות להקמת אשכול תעשייתי למכשור וציוד למשק האנרגיות המתחדשות, כולל מפעל לייצור פאנלים סולאריים. כמו כן, אשכול תעשייתי למכשור וציוד למשק הבנייה המתועשת ומיכון הבנייה.

זאת ועוד, הפרויקט מחייב מערכת חינוך והשכלה גבוהה שתכלול בניית בתי ספר לכל הגילאים, אוניברסיטאות מחקר, קריות הייטק וחדשנות ומרכזים רפואיים אוניברסיטאיים.

מוצע לקדם הקמת אשכול תעשייתי של מפעלי מיחזור פסולת ואשפה ומכונים לטיהור מי שפכים.

מתחם תעשייתי זה ניתן לקדם בסמוך לצאלים או רמת חובב.

פרויקט שדרת הימים נותן כדאיות כלכלית להקמת שדה תעופה בינלאומי במרחב באר שבע, בנבטים או בשדה תימן, שינפיק אלפי מקומות עבודה חדשים.

בשילוב עם שדה התעופה הבינלאומי המוצע בנבטים או שדה תימו ניתן לקדם אשכול תעשייתי - אוניברסיטאי בענפי התעופה והחלל בדומה לאשכול בתחומים אלה הפועל במדינת אריזונה.

אשכול תעשייתי נוסף, לתעשיות רפואה שיוקמו ויפעלו בשיתוף ובשילוב המרכז הרפואי האוניברסיטאי שיוקם במסגרת הפרויקט.

אשכול תעשייתי נוסף, למכשור וציוד לחקלאות ולתעשיות מזון המחקלאות.

כללית, פרויקט שדרת הימים יעצים ויבסס את מעמדה הבינלאומי של ישראל ואת דימויה בעולם בכלל ובמדינות המזרח התיכון, אפריקה ואסיה במיוחד.

 

עיצוב וכינון קנטון מרחב מערב הנגב כקנטון התיישבותי

מרחב הנגב המערבי: מרחב עתיר פוטנציאל לצמיחה משקית, התיישבות רחבת היקף, חקלאות, חדשנות וייצור חשמל סולארי

דברי מבוא:

מרחב מערב הנגב עבר בשמחת תורה ארוע טראומטי רב נפגעים והרס בהיקפים בלתי נתפשים, כמותם לא חוותה מדינת ישראל בכל תולדותיה.

כל ישובי מרחב מערב הנגב והמרחב בכללותו זקוקים עתה לשיקום מהיסוד.

זה לא רק שיקום מבנים ומפעלים שקרסו. זה גם תכנון ובנייה מחדש של ישובי המרחב והמרחב בכללותו כדי שארוע כזה לא יקרה עוד לעולם.

כנהוג במחוזותינו, באסונות כאלה, הממשלה הקימה מנהלת שיקום בניהול כמה מאנשי שלומנו. עבודות השיקום נעשות מול מספר רב של משרדי ממשלה כאשר כל משרד ממשלתי זו מנהלה בפני עצמה. פועל יוצא ממבנה ממשלתי רב מנהלות, כשל תפקודי ממשלתי אחד גדול.

ייקבע, זו הפעם דרושה תפישת שיקום שונה.

כמו האירוע החריג בהיקפו ובפגיעותיו הקטלניות בחבל ארץ שלם, כך גם מתכונת שיקום החבל צריכה להיות שונה ואחרת ממה שאנו מורגלים. מה שהיה אסור שיהיה. לא עוד מנהלה ממשלתית בניהול של כמה מאנשי שלומנו. לא עוד שיקום הישובים מתוך ראייה של מנהל ממשלתי. לא רק שיקום פרטני של כל ישוב וישוב בנפרד. דרוש שיקום אזורי שנגזר מראייה אזורית, חזון אזורי, הכרה האזור והבנת צרכיו בראייה רבת שנים קדימה.

הפקדת שיקום מרחב מערב הנגב בידי מועצה מרחבית

נקודת מוצא של תפישת השיקום הדרושה, , הפקדת מלאכת שיקום מרחב מערב הנגב בידי מועצה מרחבית, מועצת מרחב מערב הנגב.

במועצת המרחב חברים נציגים מכל הישובים במרחב: ערי פיתוח, קבוצים, מושבים, ישובים קהילתיים. הנהלת המועצה כוללת את ראשי הרשויות המוניציפליות במרחב.

מועצת המרחב במעמד דומה למעמד של קנטון. למועצת המרחב מוקנים סמכויות, יכולות תכנון וביצוע ותקציבים נדיבים למימון מפעלי פיתוח אזוריים וישוביים הנגזרים ממתווה פיתוח ושיקום אזורי שגובש ואושר בידי חברי מועצת המרחב. זה נעשה ללא תלות באישורים ורגולציות שונות ומשונות מגבוה.

זה צריך להיות מתווה שיקום ופיתוח מרחיק לכת וראות שבא מחזון אזורי פרי חשיבה אזורית מחוץ לקופסה.

מעל לכל, זה צריך להיות מתווה שיעצים את דירוגן החברתי - כלכלי של ישובי מערב הנגב לדירוג 7 - 8 מתוך 10. יעד חברתי - כלכלי זה כולל את נתיבות ואופקים שדירוגן 3 מתוך 10 ושדרות שדירוגה 5 מתוף 10.

כמו כן, מועצות אזוריות שדירוגן נמוך מדירוג 7 - 8 מתוך 10.

מתווה השיקום המוצע צריך לחולל משיכת מעל 100,000 מתיישבים חדשים למערב הנגב. זה מחייב בניית שכונות בצביון כפרי בערי הפיתוח שדרות, נתיבות ואופקים הכלולות במרחב, הרחבת ישובים כפריים קיימים והקמת ישובים כפריים חדשים.

משבצות קרקע יוקצו למתיישבים בדמי חכירה אפסיים, לפי ביקוש וללא הגרלות.

כללית, כדי שזה יקרה, מרחב מערב הנגב צריך לבלוט עם מכללת ספיר כאוניברסיטת מחקר, כולל פקולטה לחקלאות ומזון, מרכז רפואי אוניברסיטאי בנתיבות, בתי ספר לחינוך מקצועי, הרחבה וביסוס עוד ועוד שטחי וענפי חקלאות, עוד ועוד שדות וגגות סולאריים לייצור עצמי של חשמל ירוק, פארק מיחזור פסולת ואשפה, הרחבת אזורי תעשייה ומסחר, סיוע נדיב לעסקים קטנים, אצטדיוני ספורט ומגרשי משחקים, שמורות טבע ואתרי מורשת, מרכזי תרבות וקהילה, כפרי ורבעי אמנים, מוזיאונים ובתי מלון ועוד.

זו לא משימה לאומית לעוד מנהלת שיקום ממשלתית. זו משימה אזורית למועצה מרחבית ורשויות פיתוח אזוריות הכפופות לה, המנוהלות ומאויישות בידי עובדים מסורים ומיומנים המתגוררים באחד מישובי המרחב ומחוייבים להעצים כל ישוב במרחב ואת המרחב בכללותו.

תמצית נתונים על ישובי מרחב מערב הנגב

סך אוכלוסיית מרחב מערב הנגב: כ 140,000 תושבים המתגוררים ב 7 רשויות מוניציפליות: 3 עיריות, 4 מועצות אזוריות המאגדות 75 ישובים כפריים.

שטח מרחב מערב הנגב: 1,920 קמ"ר

דירוג כלכלי-חברתי של ישובי מרחב מערב הנגב

דירוג חברתי-כלכלי משוקלל של ישובי מרחב מערב הנגב: דירוג 5 מתוך 10

פירוט הדירוג הכלכלי-חברתי של ישובי מרחב מערב הנגב:

דירוג 7 מתוך 10: מ.א. שער הנגב - 10,000 תושבים, שטח: 180 קמ"ר, 11 ישובים

דירוג 6 מתוך 10: מ.א. אשכול - 16,000 תושבים, 32 ישובים, שטח: 1,000 קמ"ר,

מ.א. מרחבים - 15,000 תושבים, 585 קמ"ר, 16 ישובים,

מ.א. שדות נגב - 12,000 תושבים, 16 ישובים, שטח: 115 קמ"ר

דירוג 5 מתוך 10: שדרות - 35,000 תושבים, שטח: 11 קמ"ר,

דירוג 3 מתוך 10: אופקים – 36.000 תושבים, שטח: 16 קמ"ר

נתיבות - 50,000 תושבים, 16 קמ"ר

חזון ואתגר מרחב מערב הנגב:

שדרוג הדירוג החברתי- כלכלי של ישובי המרחב לדירוג 7 - 8 מתוך 10

מתווה לעיצוב מרחב מערב הנגב במעמד חוקתי של קנטון

צעד ראשון

צעד ראשון לכינון ועיצוב מרחב מערב הנגב במעמד חוקתי של קנטון, פנייה לאישים בולטים בישובי עוטף עזה ומערב הנגב, בהם שרים, חברי כנסת, ראשי רשויות מוניציפליות ואישים בולטים ומוכרים נוספים, לקדם כינון מועצה מרחבית: מועצת מרחב מערב הנגב.

מוצע לקדם זאת בדרך של צירוף מספר שווה של נציגים מכל אחת מהעיריות, המועצות המקומיות והמועצות האזוריות הכלולים במרחב הקנטון המוצע.

צעד שני

קידום ישיבות ראשונות של חברי מועצת מרחב מערב הנגב לגיבוש חזון אזורי משותף לישובי המרחב ומתווה לשיקום ישובי מערב הנגב.

המתווה המוצע לשיקום מרחב מערב הנגב חשוב שיכלול פירוט של סל מיזמים ומפעלי פיתוח והתיישבות מחוללי צמיחה ותעסוקה עתירת הכנסה.

חיוני שחזון המתווה שיוצע יכלול יעד לשדרוג חברתי - כלכלי של ישובי מרחב מערב הנגב לדירוג חברתי - כלכלי 7 - 8 מתוך 10.

בנוסף, חשוב שהליך גיבוש המתווה לשיקום ישובי המרחב יכלול דיונים בכל אחת מהרשויות המוניציפליות הכלולות במרחב.

כמו כן, שיח פתוח לשמיעת הערות והצעות מתושבים המבקשים להביע דעתם והערותיהם בנושא זה בכל ישובי המרחב.

צעד שלישי

הצגת המתווה שגובש ואושר במועצת המרחב בפני הממשלה ושריה.

צעד רביעי

פנייה לממשלה להפקיד את האחריות, הסמכויות והקצאת תקציבים לשיקום המרחב בידי אישים מיומנים שהם ימנו לשם כך, המתגוררים באחד מישובי המרחב.

במקביל, הקמת שדולה לנושא זה בכנסת לגיוס תמיכה רחבה בקרב חברי כנסת וכן ייזום קמפיין ציבורי ותקשורתי. במידת הצורך קידום יוזמה לחקיקת חוק מרחב מערב הנגב ברוח מתווה זה.

ייאמר בהדגשה, מעמד העיריות, המועצות המקומיות והמועצות האזוריות, הכלולות ומאוגדות במרחב הקנטון נותר כמות שהוא.

עוגנים וענפים משקיים מובילים לשיקום ושדרוג מרחב מערב הנגב: פירוט סל מיזמים ומפעלי פיתוח מרחביים מוצעים לשיקום המרחב.

התיישבות קהילתית בכל ישובי המרחב בבנייה סולארית ירוקה

מתווה לבינוי בתי מגורים חדשים במרחב מערב הנגב:

ס"ה - 25,000 בתי מגורים, בבנייה סולארית ירוקה.

צפי תוספת אוכלוסייה במרחב מערב הנגב לפי מתווה זה: 100,000 מתיישבים חדשים.

כללית, מתווה התיישבותי זה, מציע להרחיב את תחום השיפוט של אופקים, שדרות ונתיבות ולקדם אותן כעיירות התיישבותיות סולאריות ירוקות קהילתיות.

כמו כן, הרחבת ישובים כפריים קיימים והקמת ישובים כפריים ירוקים סולאריים חדשים.

משבצות קרקע להתיישבות עצמית בבנייה סולארית ירוקה למתיישבים:

משבצות קרקע למתיישבים במרחב מערב הנגב יוקצו בדמי חכירה אפסיים. זה בהתנייה של בנייה סולארית ירוקה במימון עצמי והתקנת תחנת טעינה לכלי רכב חשמליים לכל השימושים.

עדיפות ראשונה בהקצאת משבצות קרקע למתיישבים מקרב צעירים וצעירות שנולדו וגדלו בישובי מערב נגב.

כמו כן, משרתי קבע בצה"ל, משטרת ישראל, וזרועות בטחון ומשטרה אחרות, משוחררי צה"ל וזרועות בטחון אחרות ובוגרי כל שירות חובה לאומי מוכר אחר, עולים חדשים, ישראלים חוזרים, סטודנטים ובוגרי מוסדות אקדמיים שונים במרחב.

השכלה גבוהה, מדע ומחקר, תעשיות מדע וטכנולוגיה:

מוצע לקדם מעמד של אוניברסיטת מחקר למכללת ספיר בשדרות.

אחת הפקולטות המובילות המרכזיות באוניברסיטת ספיר: פקולטה למקצועות החקלאות.

בשילוב עם אוניברסיטת ספיר: פארק לתעשיות מדע וטכנולוגיה, חממה טכנולוגית, בית ספר ליזמות וחדשנות ומרכז עידוד וסיוע לעוד ועוד סטארטאפים ויזמים מדעיים וטכנולוגיים, חוגים לנוער שוחר מדע ועוד.

תחום בריאות ורפואה: קידום מרכז רפואי אוניברסיטאי בנתיבות

מומלץ לקדם הקמת מרכז רפואי אוניברסיטאי בנתיבות.

בשילוב עמו: פארק תעשיות רפואה, חממה טכנולוגית רפואית, בית ספר תיכון ללמודי רפואה, פעילות מו"פ רפואית.

מערכת חינוך בולטת במקצועות מדעיים, טכנולוגיים, הנדסיים ומתמטיקה

א. בתוכניות הלמודים בבתי ספר בכל הזרמים החינוכיים במרחב מערב הנגב, מקצועות הליבה כמקצועות חובה הם: מדעים, טכנולוגיה, הנדסה, מתמטיקה, לימודי עסקים, לימודי יזמות וחדשנות, תוכנה, מחשבים, הייטק, לימודי שפות עברית, ערבית מדוברת ואנגלית.

ב. תוכנית הלימודים בבתי הספר בכל הזרמים החינוכיים במרחב, כוללת מקצועות לימוד והתמחות בענפים משקיים בהם יש למרחב מערב הנגב יתרונות יחסיים, משאבי טבע ופוטנציאל כלכלי ותעסוקתי. ענף משקי מוביל: חקלאות וייצור מזון.

ג. במרחב פעילה רשת מרכזים להכשרה והעשרה מקצועית וטכנולוגית לעובדים ועובדות בכל גילאי העבודה. פעילות הכשרה והעשרה זו זו נעשית בשיתוף עם אוניברסיטת ספיר.

לכל תלמיד ותלמידה במרחב מובטח מחשב אישי

לכל תלמיד ותלמידה בבבתי הספר בכל הזרמים החינוכיים במרחב מערב הנגב מובטח מחשב אישי.

תנועת נוער מרחבית: נוער מערב הנגב

הקמה ותפעול תנועת נוער מרחבית: נוער מרחב מערב הנגב.

פעילותה תתמקד בלימוד והכרה מעמיקה של מרחב מערב הנגב ובפעילות לימודית ומעשית בענפי צמיחה כלכליים, חברתיים וסביבתיים בולטים של המרחב, בהם יש למרחב יתרונות יחסיים ופוטנציאל משקי רב.

ישובי מרחב מערב הנגב חותרים לבלוט בדירוג 7-8 מתוך 10,

ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות:

חתירה לייצור עצמי של תצרוכת החשמל במרחב מערב הנגב בהיקף מעל 50% מחוות סולאריות, גגות סולאריים על בתי מגורים ומבנים לכל השימושים.

כמו כן, משרפה מרחבית לייצור חשמל מפסולת ואשפה.

ענפי מיחזור פסולת ואשפה:

· הקמת מערך מרחבי לאיסוף פסולת ואשפה,

· הקמת פארק מפעלים ותעשיות מיחזור שיכלול מפעלי מיחזור פסולת ואשפה, חממה טכנולוגית לטכנולוגיות ומיכשור מתקדם למשק המיחזור, מרכז להכשרה והעשרה מקצועית בענפי המיחזור, מכון לטיהור מי שפכים, ייצור קומפוסט ודשן לחקלאות, שוק למוצרים ממוחזרים, מרכז מבקרים לחינוך סביבתי ועוד.

ענפי חקלאות, גינון ביתי ויישובי:

הרחבת ותוספת עוד ועוד שטחי חקלאות וענפי חקלאות חדשים, טיפוח ריאות ירוקות.

בנוסף, עידוד חקלאות וגינון ביתי במרחב מערב הנגב.

פיתוח כלכלי: הקמת מרכזים ליזמות עסקית וסיוע לעסקים קטנים

הקמת מרכזים ליזמות עסקית וסיוע לעסקים קטנים ובינוניים בכל עיירות המרחב. עסקים קטנים במרחב ייהנו בשנות פעילותם הראשונות מפטור ממע"מ.

פיתוח כלכלי: הרחבת סקטור תעשייה ומסחר:

מועצת מרחב מערב הנגב פועלת לעידוד וקידום יזמויות והשקעות של חברות תעשייתיות מהארץ והעולם במפעלי תעשייה הפועלים במרחב.

מרחב עוטף עזה ומערב הנגב מקדם אשכולות בענפי משק מוגדרים, בראש, ענפי חקלאות ומזון, בהם יש למרחב יתרונות יחסיים ופוטנציאל לחדשנות מחוללת צמיחה מואצת ותעסוקה עתירת הכנסה.

לצורך זה, מרחב מערב הנגב פועל למתן הטבות והקלות מס כדרך למשיכת משקיעים ויזמים להשקיע באשכולות תעשייתיים מתמחים אלה.

ענפי תיירות, תרבות, מוזיאונים, ספורט:

הקמת רובע למוסיקה ואומנויות בשדרות, אופקים ונתיבות, הקמת מוזיאון מרחב עוטף עזה ומערב הנגב, הקמת מוזיאון מרחב מערב הנגב בתנ"ך ותקופת בית שני, טיפוח גנים לאומנויות, אצטדיוני ספורט בישובי המרחב, שבילי אופניים והליכה ועוד.

שמורות טבע, גנים לאומיים וארכיאולוגיים:

העברת האחריות לפיתוח וניהול שמורות טבע, גנים לאומיים ואתרים ארכיאולוגיים במרחב מערב הנגב למועצת מרחב מערב הנגב.

בטחון ושיטור אזורי: משמר אזורי מרחב מערב הנגב

הקמת משמר מרחבי לבטחון ושיטור איזורי.

פעילות המשמר האזורי במרחב מערב הנגב, תתמקד בהיערכות למפגעים רבי נפגעים, מאבק בפשיעה על כל סוגיה כולל מאבק בגניבות החקלאיות, מאבק בתאונות דרכים, שמירה על נקיון המרחב, מניעת מפגעי פסולת ואשפה, מניעת מפגעים מזהמי אוויר אחרים ועוד.

השירות ביחידה מרחבית זה יוכר כשרות חובה לאומי לכל דבר ועניין.

יחידה מרחבית זו תקלוט צעירים וצעירות אשר מסיבות שונות שוחררו או לא התגייסו לצה"ל. כמו כן, גברים ונשים ששוחררו משרות מילואים.

מקורות תקציביים להעצמת מרחב מערב הנגב

מקור תקציב שנתי קבוע:

תקציב המדינה: 2 מיליארד ש"ח.

בשנתיים ראשונות לשיקום מרחב מערב הנגב יעמוד התקציב השנתי בהיקף 5 מיליארד ש"ח.

מקורות הכנסה עצמיים:

הנפקת אגרות חוב, הכנסות מפארק המיחזור, הכנסות מייצור עצמי של חשמל סולארי, תמלוגים ממשאבי טבע, גיוס מעענקים, מילוות ותרומות בארץ ובתפוצות, גביית דמי כניסה לאתרים ארכיאולוגיים, שמורות טבע וגנים לאומים, קידום שותפות עסקיות עם קונצרנים כלכליים מהארץ והעולם ועוד.

הצפי, מפעלי פיתוח וחדשנות אלה ואחרים יחוללו גידול משמעותי בתמ"ג ובהכנסה לנפש במרחב, כמו גם גידול בהכנסות רשויות מוניציפליות והכנסות המדינה במרחב מערב הנגב.